ראש הממשלה בנימין נתניהו. צילום: אורן בן חקון

נתניהו ביקש - והדיון בחוק לביטול הסכמי אוסלו יידחה

הצעת החוק לביטול הסכמי אוסלו נדחתה לבקשת רה"מ, למרות שנרשמה "הסכמה נרחבת בקואליציה" • השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בדיון המקדים: "זו הזדמנות נדירה - כולם מבינים את הטמטום של הסכמי אוסלו" • ראש המטה לביטחון לאומי הבהיר את עמדת רה"מ: "נדרשת עבודת מטה יסודית"

הצעת החוק שמבקשת לבטל את הסכמי אוסלו, שהוגשה ע"י ח"כ לימור סון הר-מלך ממפלגת "עוצמה יהודית" הייתה אמורה לעלות היום (ראשון) בפני ועדת השרים לענייני חקיקה - אך נדחתה לבקשת רה"מ בנימין נתניהו. כמו כן, נדחו הדיונים בחוק סבסוד משכנתאות ובחוק "מיהו יהודי", שחזרתו לשולחן נחשפה ב"היום"

סמוטריץ'%3A "ישראל תפעל באופן חד צדדי לביטול הסכמי אוסלו" %2F%2F ערוץ הכנסת (ארכיון)

בישיבת ועדת השרים לענייני חקיקה, שהתקיימה הבוקר (ראשון) בזום, דנו השרים בעקרונות הצעת החוק לביטול ההסכמים - רגעים קצרים לאחר שנתניהו ביקש לדחות את הדיון למועד אחר.

ראש המטה לביטחון לאומי הבהיר את עמדת רה"מ: "אנו מבקשים לדחות כדי לבצע עבודת מטה יסודית". שר המשפטים יריב לוין תמך בדחייה, אך הדגיש כי אין מדובר בהתנגדות עקרונית: "בסוף יש ראש ממשלה שחשוף לדברים שאני לא. יש דחייה של הדיון עד שראש הממשלה יאשר". לוין אף הוסיף כי כוונתו לקדם את החוק בהמשך: "אני יותר מאשמח לקדם את החוק. כפי שחזרנו לשא-נור - ככה נחזור לעוד מקומות".

"צריך שיתוף פעולה עם האמריקנים"

מזכיר הממשלה יוסי פוקס אמר בישיבה כי "צריך להבין שנדרש שיתוף פעולה עם האמריקנים" כשמדובר בהצעת חוק שכזו. השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר: "דעתי, כפי שאמרתי קודם, היא כי יש לנו הזדמנות נדירה שבה רוב הקואליציה מסכימים.

חתימת הסכם אוסלו בבית הלבן, 1993, צילום: רויטרס

"כולם מבינים את הטמטום של הסכמי אוסלו", המשיך. "הרשות הפלסטינית הם תומכי טרור וקוראים לטרור, עשינו שינויים אבל אפשר לעשות עוד. כדאי עוד לקדם ולדעתי זו הזדמנות".

"השלב הבא"

אחרי החזרה לצפון השומרון, והמהלך להרחבת האזור מארבעה יישובים שהיו בו לפני ההתנתקות ל-18 יישובים מתוכננים, כאשר יישובים נוספים כבר נמצאים בדרך, נראה כי היעד הבא של חלקים גדולים בימין ובהתיישבות הוא פירוק הסכמי אוסלו, כ"שלב הבא אחרי ביטול ההתנתקות".

20 שנה לאחר ההתנתקות: הקמת בית ביישוב חומס (ארכיון), צילום: AFP

מאחורי הצעת החוק עומדת תפיסה שהולכת ומתחזקת בימין מאז 7 באוקטובר, לפיה הרשות הפלסטינית אינה פרטנר אלא גוף עוין, והסכמי אוסלו הפכו בפועל למנגנון שמאפשר את התחזקותו.

כפי שפרסמנו בשבוע שעבר ב"היום" בתחקיר על נבחרי הציבור ברשות הפלסטינית, רבים מבכירי הרשות ונציגיה מביעים תמיכה במחבלים ובטרור, מתנגדים באופן מהותי לקיומה של מדינת ישראל וממשיכים לאורך השנים במדיניות תשלומים למחבלים ולמשפחות מחבלים.

"שכונת המחבלים"

בימין מזכירים גם את הניסיון להקים את "שכונת המחבלים", שכונת וילות יוקרתית שיועדה למחבלים עם דם יהודי על הידיים, כסמל לתפיסה שלפיה הרשות הפלסטינית אינה פועלת נגד טרור אלא מעודדת אותו.

ח"כ לימור סון הר מלך: "החוק הזה הוא הגיוני, בריא ופשוט" (ארכיון), צילום: אורן בן חקון

בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי "הסכמי אוסלו הביאו על מדינת ישראל אלפי ׳קורבנות שלום׳, פגעו במעמד הביטחוני אסטרטגי, ומעל הכל פתחו פתח להקמת מדינת טרור". עוד נטען כי מתקפת 7 באוקטובר המחישה את כישלון תפיסת אוסלו ואת הסכנה שבהמשך קיומה.

בראיון ל"היום" אמרה ח"כ לימור סון הר מלך כי מבחינתה מדובר במהלך הכרחי, גם אם בעבר נתפס כבלתי אפשרי. "כשאנחנו הגענו עם תיקון חוק ההתנתקות, במשך 17 וחצי שנים ניסו להעביר את החוק הזה ולא הצליחו", אמרה. לדבריה, גם אז טענו שמדובר במהלך דמיוני, אך המציאות השתנתה.

עוד הוסיפה כי "הסכמי אוסלו היו מסר נוראי של חולשה ורפיסות. ארץ ישראל הפכה למשהו שאפשר לסחור בו". היא טוענת כי ההסכמים לא הביאו שלום אלא אפשרו לאויב להתחזק ולהתחמש, וכי אחרי 7 באוקטובר אי אפשר להמשיך באותה תפיסה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...