פרשנות
בעידן "אמריקה תחילה" לא יוצאים למלחמה כדי להציל את העולם
לפני 81 שנה, אמריקה עמדה ב"צד הנכון של ההיסטוריה" וניצחה את גרמניה הנאצית • ארה"ב בהנהגת דונלד טראמפ לא מחפשת להציל את העולם, אלא לנהל את האינטרסים שלה • וישראל? חייבת להפנים את השינוי ולהתחיל לפעול בהתאם
,עודכן
0השמעה
8 במאי 1945.היום בו ציין המערב את ניצחון בעלות הברית על גרמניה הנאצית. היום שהפך לסמל של ארצות הברית כמנהיגת העולם החופשי. גם היום, 81 שנים אחרי, ישראלים רבים עדיין רוצים לראות באמריקה את המדינה שתתייצב מול "הרוע המוחלט", אבל נשיא ארה"ב המכהן דונלד טראמפ, מזכיר לנו מציאות אחרת. אמריקה של היום אינה פועלת בשם אידיאולוגיה אוניברסלית - אלא בשם האינטרס האמריקני.
מאז מלחמת העולם השניה, ארצות הברית הציגה את עצמה ככוח שמגן על סדר עולמי ליברלי, קפיטליסטי ודמוקרטי. בפועל, גם אז היא פעלה לא פעם מתוך אינטרסים קרים: תמכה במשטרים רודניים, הפילה אחרים וניהלה מלחמות עקובות מדם בשם המאבק בקומוניזם. ובכל זאת, בעיני רבים במערב, ארה"ב הייתה ב"צד הנכון של ההיסטוריה".
היו עריקים סובייטים שברחו למערב, אבל לא להפך; תקליטים של מטאליקה הוברחו למוסקבה, אבל אף אחד במערב ברלין לא ביקש שיבריחו לו מוזיקה מברית המועצות. קריסת ברית המועצות יצרה לרגע תחושה שהסדר הליברלי ניצח.
"קץ ההיסטוריה"
אלא שפיגועי 11 בספטמברוהמלחמה בטרור שחקו את האמון האמריקני ברעיון של “קץ ההיסטוריה”. בזמן שארצות הברית הקיזה דם וכסף בעיראק ובאפגניסטן, רוסיה וסין התחזקו, לא בשם אידיאולוגיה אוניברסלית, אלא בשם לאומנות, כוח וחזרה לימי גדולה מדומיינים. Making Russia GreatAgain כמו בימי הצאר, או Making China Great Again כמו במאות השנים שלפני כיבוש סין בידי המערב.
אל תוך המציאות הזו נכנס דונלד טראמפ. כבר ב־2016 הוא זיהה היטב את תחושת הפחד האמריקנית: חוסר הביטחון הכלכלי שיצרה הגלובליזציה, החשש מהגירה וטרור והתחושה של מיליוני אמריקנים שהם מממנים את העולם בזמן שהמדינה שלהם נחלשת. טראמפ לא הבטיח להציל את העולם. הוא הבטיח לדאוג קודם כל לאמריקה.
טראמפ לא רואה את העולם במונחים של "טובים מול רעים". מבחינתו, אפשר ורצוי לעשות עסקים גם עם משטרים בעייתיים - אם הדבר משרת אינטרס אמריקני. זו הסיבה שהואמסוגל לנהל יחסים קרובים עם קטאר או טורקיה, ובמקביל לדבר על דיאלוג עם פוטין או קים ג׳ונג־און. באותה מידה, גם בעלות ברית ותיקות אינן חסינות מלחץ, ביקורת או אפילו סנקציות. כאן בדיוק נמצא הפער האמריקני-ישראלי סביב איראן.
לא אויב רגיל
עבור ישראלים רבים,האיום האיראנינתפס דרך הזיכרון ההיסטורי של שנות ה־30 וה־40. משטר שמצהיר בגלוי על רצונו להשמיד את ישראל, מחמש ארגוני טרור בכל גבולותיה ופועל להשגת נשק גרעיני - אינו עוד אויב רגיל. אבל עבור טראמפ, איראן היא בעיה אסטרטגית אבל משנית, לא "הרייך הרביעי". והמשמעות ברורה: אם איראן אינה נתפסת כרוע מוחלט, אז גם הסכם איתה אינו נתפס ככניעה מוסרית.
איפה נכנסת הדיפלומטיה הישראלית לתמונה? אם וושינגטון תחתור להסכם עם טהרן, ישראל לא תוכל להסתפק בסיסמאות על “העולם החופשי” או לצפות מארצות הברית לנהל עבורה מלחמה אידיאולוגית. אנחנו נצטרך לוודא שכל מהלך אמריקני יעמוד בקווים האדומים שלנו: פירוק משמעותי של תוכניות הגרעין והטילים והפסקת התמיכה האיראנית בטרור האזורי.
ראש הממשלה נתניהו בירך את נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על חילוץ הטייס האמריקני מאיראן // עומר מירון, GPO סאונד: יחזקל קנדיל, GPO
אני מאמין שהפלת המשטר בטהרן עדיין צריכה להיות יעד אסטרטגי ישראלי. אבל אם לישראל, ואפילו לארצות הברית, אין כרגע יכולת ממשית להשיג אותו, השאלה איננה איך נראה “ניצחון מוחלט”, אלא איזה הסדר משרת בצורה הטובה ביותר את האינטרס הישראלי. אף נחת אמריקני לא יניף דגל על טהרן בשבילנו.
בעידן טראמפ, אמריקה לא מחפשת להציל את העולם, אלא לנהל את האינטרסים שלה. ישראל חייבת להפנים את השינוי ולהתחיל לפעול בהתאם.
רותם אורג-קליסקי הוא חוקר, יועץ ומרצה על פוליטיקה ומדיניות חוץ אמריקנית. בעברו עבד עם שגריר ארה"ב בישראל דן שפירו, שימש כיועץ של הרמטכ"ל לשעבר משה (בוגי) יעלון בעת כהונתו כחבר בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת. כיום מנהל את עמותת LIBRAEL שפועלת ליצירת גשר דיפלומטי מחודש בין ישראל למפלגה הדמוקרטית בארצות הברית
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו