הקואליציה מחדשת את המהלך לקידום חוק "מיהו יהודי". תיקון לחוק השבות צפוי לעלות כבר בשבוע הבא לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה. מדובר במהלך רגיש, הנוגע לאחת הסוגיות הנפיצות ביותר בזירה הפוליטית והחברתית בישראל, שאלת ההגדרה הממלכתית ליהדות.
רוטמן: "בטווח הארוך - בג"ץ אשם יותר מהממשלה בטבח 7 באוקטובר" // אילי זילברברג, יוני ריקנר
חוק השבות קובע כיום כי יהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה או התגייר, ואינו בן דת אחרת. התיקון המוצע מבקש להוסיף להגדרה זו את המילים "מי שהתגייר כהלכה" – תוספת שמעניקה פרשנות ברורה ומצמצמת יותר למונח "גיור.״
על פי נוסח ההצעה, המונח "כהלכה" נועד להבהיר כי המדינה תכיר רק בגיור שנעשה לפי ההלכה היהודית האורתודוקסית, כפי שנקבעה במקורות המסורתיים, המשנה, התלמוד והפסיקה לדורותיה.
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי המהלך נועד "לשים קץ למחלוקת המתמשכת" סביב סוגיית הגיור, ולבסס הגדרה ממלכתית אחידה ליהדות שתישאר "נאמנה למורשת ששמרה על זהותו של העם היהודי במשך אלפי שנים".
אין זו הפעם הראשונה שהמהלך עולה על הפרק. בעבר ניסה ח״כ אבי מעוז לקדם את התיקון, אך נתקל בהתנגדות בתוך הקואליציה והיוזמה נבלמה. כעת, ח״כ שמחה רוטמן, יוזם ההצעה לתיקון החוק, פועל להחזיר את ההצעה לשולחן, בניסיון לגייס לה תמיכה מחודשת.
הצעת החוק צפויה לעורר מחדש את המחלוקת בין הזרמים השונים ביהדות, כמו גם בין גורמים פוליטיים, משפטיים וציבוריים כאשר שאלת ההכרה בגיורים שאינם אורתודוקסיים ממשיכה לעמוד בלב הוויכוח.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו