לשחרר את מיקי: זה לא פוליטי, אלה גבולות האחריות

"אני לא רוצה פה שום סממן ישראלי", אומר ציון ברוך בשבתו כאביהו, אבא של שולי, בסרט "לשחרר את שולי סאן". חברי השלישייה מסתובבים ועל הגב שלהם יש, מימין לשמאל: שרשרת הפוכה עם מגן דוד גדול מזהב על מעיל עור שחור, מעיל זית עם כתובת־ענק צ.ה.ל, ומעיל רוח כחול עם גלופה לבנה "עם ישראל חי" ודגל ישראל. סצנה ישראלית טיפולוגית קורעת בלב טוקיו, שצוחקת על הישראלי ומחבקת אותו בו־בזמן. הסרט הזה, שמוקרן כעת בבתי הקולנוע, מוקדש לחתן פרס ישראל זאב רווח, שגם זכה במשך השנים בשלושה פרסי אופיר.

בסרט הזה צפו יותר ממיליון ו־400 אלף ישראלים, רק בקולנוע. מדובר בסרט הישראלי הכי נצפה בכל הזמנים. קולטים?

זה סרט ההמשך ל"לשחרר את שולי" שיצא ב־2021, שבו הקופות נשברו בזכות מיליון צופים ישראלים שפדו את נפשם אחרי הקורונה והסתערו. כמה צפו מאז באתרים? לאידעת, המון.

כל ההמון הזה התבאס טיל, ותהה אם הוא צריך להצניע את הסממנים הישראליים שלו כאשר הוכרזו המועמדים לטקס פרסי אופיר בשנה העוקבת, ו"לשחרר את שולי" לא הפציע כמועמד בשום קטגוריה.

ברגע האחרון האקדמיה הבינה שהיא מפספסת משהו והחליטה להעניק לסנסציה את הפרס הכי דמוקרטי: חביב הקהל.

המספר של מנטה ריי

ב"הארץ" הספידו השבוע את המסעדה המיתולוגית "מנטה ריי" בתל אביב־יפו. לא אכלתי שם, אבל מלא פעמים חניתי לידה. בטור הפרידה מנו את כישרונותיה של המנוחה, בין השאר נזכרו כי היתה בין שבע המסעדות הישראליות שהופיעו ב"לה ליסט", רשימת 1,000 המסעדות הטובות בעולם של משרד החוץ הצרפתי, מה שהפך אותה לייצוגית; וכתבו כי במשך 27 שנים סעדו בה שני מיליון ו־640 אלף איש.

גם ב"דה מרקר" העמיקו ושוחחו עם המייסדת והבעלים: "מנטה ריי היתה תופעה תרבותית תל־אביבית, מעוז של ליברליות. של ישראל השפויה, הפחות ביביסטית. כמו שצריך לדעתי". המשפט הזה ליברלי כמו הרצון לדרוס את בית המשפט העליון. "מאז ההפיכה המשטרית נהפכנו לשני עמים. אבל אני לא בודקת את הנטייה הפוליטית של האורחים שלנו... באחד מימי הבחירות מישהי אמרה לי שאם יושבים במנטה ריי - אפשר לחשוב שגוש השמאל ניצח".

בלי ביביסטים

ואחרי שאקנה לעצמי לגיטימציה חברתית ואתוודה שלא הצבעתי ליכוד מעולם, יורשה לי לערוך עיון משווה בין שני האירועים ולומר שהטקסט הזה מעלה כמה שאלות:

האם יש פה שני עמים בתוך היהודים? לא. יהודים זה עם אחד. תצפו שוב ב"קזבלן" ותבינו שרגשות עדיין לא הופכים אותך לעם, וסליחה מהפלשתינים. האם ביביסט לא יכול ליהנות ממסעדת מנטה ריי? יכול. הבעלים של המסעדה בעצמם מספרים שברדוגו היה אחד הלקוחות הנלהבים והחצי־סודיים שלהם.

האם חייבים להיות ביביסט כדי ליהנות מ"לשחרר את שולי"? לא. האם מי שמתהדר באי־חיבוב ביביסטים ירשה לעצמו להיראות בפומבי בסרט כמו "לשחרר את שולי"? כאן ההקשר החברתי כבר מאתגר את עצמו. ייתכן שיש הקשרים תרבותיים וחברתיים שלא מאפשרים תודעתית לאנשי תרבות מסוימת להכיר בסרט ישראלי מסוים.

האם יוצרי "לשחרר את שולי" מתנשאים על ז'אנר קולנוע אחר? האם יוצרים אחרים מתנשאים על "לשחרר את שולי"? האם האקדמיה אפילו לא הסתכלה בכיוון של "לשחרר את שולי" כי הוא התחבר לה, כמו שאומרים במנטה ריי, "עם הביביסטים", והרי צריך להיות "ישראל השפויה"?

שפיות זמנית

שפיות היא עניין מדעי. גם דמוקרטיה. גם קולנוע. גם אמנות מגויסת.

כאשר המניע של יוצר ליצור הוא המסר ולא היצירה האמנותית עצמה - האמנות בהכרח תיפגם. אמונה אלון - סופרת אדירה, אשר ספק אם 50 שנות כתיבה בכלל ו־20 שנות כתיבה למבוגרים בפרט, סייעו לה להיפטר מתווית "הדתייה המתנחלת" וסייעו להמון להבין שמדובר ביוצרת מחוננת - אמרה פעם: "מסר" ביידיש זה סכין. וכשאני יושבת מול מקלדת וחושבת על המסר שמצופה ממני להעביר, או מדמיינת מישהו מעבר לכתף שקורא מה שאני כותבת - מעיין היצירה לא יפרוץ. הוא ייחתך.

אין מחיר לחופש

כשאנחנו מנסים למצוא חן בעיני ציבור מסוים, או בעיני קובעי הטעם והטון, במקום להיות עצמנו, האמנות שלנו בהכרח נפגמת. אם המוסכמה הבינלאומית הפכה להיות שככל שסרט יהיה חתרני כלפי ישראל וחינני כלפי הפרוגרס, כך סיכויי ההתקבלות שלו יגדלו - חירות האמן נפגמת ונגרמת אפליה מובנית.

- אוקיי, אבל אם אני חושבת שישראל רוצחת תינוקות בעזה? ושהאחים שלי החיילים הם שטנים בלבוש זית? ושמה שהנאצים עשו לסבא ולסבתא שלי - הילדים שלי עכשיו עושים בג'נין?

- אחותי, כפי שאמרנו - שפיות היא עניין מדעי.

את יכולה ליצור. אבל אם משרד התרבות בוחר לא לתת מענקים לדבר הזה, הוא כנראה מממש את רצונו הדמוקרטי של הבוחר, ואת הסיבה שלשמה יש משרד תרבות במדינת ישראל. זה לא פוליטי, אלה גבולות האחריות.

ד"ש מאב"א

וכבונוס אצרף את דבריו של היוצר והעיתונאי, הממודר בשל דעותיו, אב"א אחימאיר - שזכה לאחרונה לדוקו על אודותיו: "הָאוֹרִיֶּנְטַצְיָה הַצִּיּוֹנִית אֵינָהּ צְרִיכָה לִהְיוֹת לֹא בְּרִיטִית, לֹא צָרְפָתִית, לֹא אִיטַלְקִית, לֹא סוֹבְיֵיטִית, לֹא מִצְרִית וְלֹא אַשּׁוּרִית. לַצִּיּוֹנוּת יֵשׁ אוֹרִיֶּנְטַצְיָה אַחַת וִיחִידָה - אוֹרִיֶּנְטַצְיָה יְהוּדִית".

תראו איך אומות העולם מסתבכות כשהן מאבדות את הזהות שלהן. תראו איזה רווח מטורף עשה שולי כשהוא התחבר לזהות שלו - בקטע טוב.