שר הנגב והגליל הבא: הפריפריה מחפשת גלדיאטור

שר הנגב והגליל ייאלץ לראות את השרים האחרים טסים לחו"ל, ולהדרים החוצה מחולון או צפונה עד צפת. יש משרדים זיג־זג, וכזה הוא משרד הנגב והגליל - פעם אתה למעלה ופעם למטה. אל תיפול רוחו של השר החדש, הוא עוד עשוי לגלות שבקצה הכביש יש הרבה דברים טובים. השר שיתמנה עתיד לפגוש הרבה אנשים חמים. ולא סתם אנשים חמימים, אלא אנשים ממש־ממש חמים, אולי אפילו רותחים. למה? כי שכחו אותם על האש יותר מדי זמן.

הנושא הבוער והחשוב ביותר הוא המשילות. סביר להניח שגם השר הבא ינסה לעשות שרירים על האוכלוסייה הבדואית עם ניידות על הכבישים ודו"חות לנהגים, אבל זה לא מה שהחברה הבדואית צריכה. היא צריכה משילות לא בנוסח בן גביר, אלא מהסוג שיגרום לה להרגיש שהיא חלק ממדינת ישראל ושמדינת ישראל מושלת ברחובות של היישובים הבדואיים.

יותר מדי שנים עקפו אותם מרחוק והשאירו אותם בדרום הפרוע. זו היתה טעות חמורה, כי מה שצומח בדרום הפרוע יתפרע גם במרכז ובצפון. אמנם, התפקיד של כוחות הביטחון הוא לעצור את ההתפרעות, אבל התפקיד של שר הנגב והגליל הוא לגרום לרוב השקוף להרגיש שיש מי שרואה אותו ומבין אותו באמת.

יש כל כך הרבה סוכני שינוי בשטח שעושים לילות כימים כדי לחבר את החברה הבדואית והישראלית בצורה שתועיל לכולם. אבל הם צריכים סיוע, והם בעיקר צריכים שיראו אותם ושיידעו שעל כל אחד שנוהג כמו משוגע בכבישים יש עשרה שעוצרים לעזור לכאלו שנתקעים. ועל כל עבריין סוחט פרוטקשן יש עשרות שלומדים עברית, יוצאים ללמוד במכללות ולעבוד מחוץ ליישובים, מחפשים את הדרך להיות אזרחים ישראלים שלמים יותר.

חיים על הקו

שר הנגב והגליל צריך להיות גשר, פתח לסוכני השינוי מהשטח. טיפ של חסכנים: ממש אין צורך להשקיע המון כסף ביועצים יקרים מאזור המרכז, כי את העצות הטובות ביותר מקבלים מאנשי השטח - ובחינם. הם מכירים את הבעיות ואת הפתרונות יותר טוב מכל היועצים ש־70 שנה מנחיתים רעיונות ומתאדים עם הופעת הצ'ק.

אגב, לא רק החברה הבדואית צריכה שיקשיבו לה - גם צעירי הפריפריה, אלו שגדלו פה ורוצים לחיות פה. אין אנשים טובים מהם להסביר מה הבעיות הבוערות לאנשים צעירים שרוצים לחיות כאן מבחירה, ולא כגזירת הגורל.

אם השר החדש יקשיב להם, הוא יגלה די מהר שפריפריה היא נסיעה, ונסיעה היא תחבורה, אדוני השר.

לא יכול להיות שבאזור המרכז אפשר להגיע מכל נקודה לנקודה די בקלות באמצעות תחבורה ציבורית, אבל בפריפריה אתה לא יכול להגיע מעיר אחת לשכנתה הקרובה בפחות מיומיים, בלי רכב פרטי. שלא לדבר על להגיע מהמרכז אל הפריפריה.

מה עושים? צריך להוסיף יותר מסילות רכבת, יותר רכבות לילה ורכבות קלות, רכבות בין־עירוניות ורכבות הפתעות - כי אין דבר שמחבר את הפריפריה למרכז יותר מאשר הרכבת. כבר יש מעמד שלם של אנשים שחיים על הקו. השר החדש חייב לוודא שפותחים עוד קווים, והמשפחות ינדדו לאורך הפסים, וכך אולי תהיה לתושבים האפשרות לא רק לנוע בצורה נוחה ממקום למקום אלא גם להגיע לרופא מומחה בלי לחכות בתור חצי שנה קדימה.

ואגב תחבורה ציבורית - האם אפשר לשכור בלשים שימצאו את כל האוטובוסים של התחבורה הציבורית שנעלמו למשולש ברמודה ולהחזיר אותם למסלולם?

עוגן כלכלי

ועד שיונחו פסי הרכבת וישובו האוטובוסים, השר החדש יצטרך להסביר לאנשי כביש 6 שהם לא יכולים להחליט להפסיק את העבודות על המשך הכביש מצומת שוקת דרומה, רק כי זה יותר מדי עבודה. השר החדש צריך להגיד להם שבן־גוריון מחכה לכביש 6 יותר מדי זמן. 

ואם כבר בן־גוריון - המשימה הכי גדולה היא להנחית את שדה התעופה הבא של מדינת ישראל בנבטים. תן לאדם עני כרטיס טיסה - ותעשה אותו מסכן לחיים; תן לו שדה תעופה - ותיתן לו תעסוקה לעשרות שנים קדימה. שלא לדבר על תיירים ותיירות, ומרכזי מסחר ומרכזים לוגיסטיים ועשרות אלפי עבודות. אין כרגע שום עוגן כלכלי שישפר את מעמדה של הפריפריה יותר מאשר שדה תעופה.

השר הבא לא צריך להיות עוד שר רגולטור סימולטור, היו לנו די כאלו - הפריפריה צריכה קומבינטור וגלדיאטור, מישהו שיהפוך שולחנות ויהפוך עולמות. והעיקר, שיהפוך את הפריפריה לחלק ממדינת ישראל.

>>לטיפול השר לאיכות הסביבה הבא: התיק הסביבתי שנשאר בשוליים<<

>>לטיפול שר החוץ הבא: חזרה למדיניות החוץ של נתניהו<<

>>רוחות מלחמה: לשר הביטחון הבא מחכים אתגרים משמעותיים<<

>>שר התיירות הבא, לטיפולך: פוטנציאל ענק, תפקיד מאתגר<<