חוק פיצול תפקיד היועמ"ש עבר לקריאה שנייה ושלישית

ועדת החוקה אישרה הערב (ראשון) את הצעת חוק פיצול תפקידי היועץ המשפטי לממשלה, שצפוי כעת לעלות להצבעה בקריאה שנייה ושלישית. אלא שבניגוד להצעת החוק המקורית, שעליה הכריזה הקואליציה בתחילת השנה כ"חוק פיצול היועמ"ש", הנוסח שאושר היום כבר אינו מפצל כלל את התפקיד.

במשך שנים, הוויכוח סביב תפקיד היועץ המשפטי לממשלה מלווה את מערכת המשפט והפוליטיקה הישראלית. בבסיסו, עומדת הטענה כי קיים ניגוד עניינים אינהרנטי בתפקיד, בכך שאותו גורם גם מייעץ לממשלה גם מייצג אותה בערכאות וגם עומד בראש התביעה הכללית. נדמה היה, שעל בסיס הרציונל הזה קידמה הקואליציה בתחילת השנה הצעת חוק מקיפה המונה 70 סעיפים, שמטרתה לפצל את התפקיד.

הסעיף הוסר

אלא שכעת, לאחר חודשים של דיונים בוועדת חוקה, התמונה השתנתה באופן משמעותי. הפיצול שהיה לב ההצעה הוסר מהנוסח, אך חלק ניכר מההסדרים שנלוו אליו נותרו על כנם. בפועל, ההצעה שאושרה בוועדה אינה עוד הצעת חוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, אלא הצעה שפוגעת בסמכויותיו ואף עשויה לרוקן את תפקידו מתוכן.

כך, למשל, ההצעה מאפשרת לממשלה שלא לקבל את חוות דעת היועץ המשפטי לממשלה כמשקפת את הדין, להכתיב את את העמדה שתוצג בשמה בבית המשפט ולהעביר את הייצוג לעורך דין חיצוני. במקרים שבהם מונה עורך דין חיצוני, אף מבקשת ההצעה למנוע מהיועץ המשפטי לממשלה להתייצב בהליך ללא אישור הממשלה או השר.

אלא שגם במקום שבו ההצעה מבקשת לשמר את עצמאותו של היועץ המשפטי לממשלה, היא מעוררת שאלות. הצעת החוק מבקשת לקבוע כי בהפעלת סמכויותיו כתובע הכללי בהליכים פליליים יהיה היועץ עצמאי בשיקול דעתו, אולם היא אינה מבהירה אילו סמכויות הוא מפעיל כתובע כללי ואילו בכובעו כיועץ המשפטי לממשלה.

כך למשל, חוות דעת בנושאי ניגודי עניינים, טוהר המידות או מניעת שחיתות שלטונית ניתנות בדרך כלל במישור המינהלי, ולא ברור מהו היקף עצמאותו של היועץ באותם תחומים.

צמצום התפקיד

כלומר, ההצעה אינה מפצלת עוד בין שני ה"כובעים" שבשמם נומק המהלך, היועץ לממשלה והתובע הכללי, ואינה מבטלת את ניגוד העניינים הנטען. בפועל, היא מותירה את המבנה הקיים, אך מבטלת או מצמצמת חלקים מרכזיים בתפקידו של היועץ המשפטי לממשלה כשומר סף עצמאי.

לכך מתווסף סעיף שנכלל בהצעת החוק, לפיה בתוך 30 ימים מכניסת החוק לתוקף (ינואר 2027) תידרש הממשלה לקבל החלטה מכוח הסעיף בחוק שירות המדינה הנוגע למינוי היועץ המשפטי לממשלה, הוראה שמעוררת חשש שמדובר בניסיון להדחת היועצת המשפטית המכהנת, גלי בהרב מיארה, למרות שפיטוריה נפסלו על ידי בג"ץ.

השאלה כיצד צריך להיראות מוסד היועץ המשפטי לממשלה אינה חדשה. בפעם האחרונה היא נבחנה באופן מקיף לפני כ־27 שנים, במסגרת ועדת שמגר בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס, מאיר שמגר.

הטענה שלפיה קיים ניגוד עניינים אינהרנטי בכך שאותו גורם גם מייעץ לממשלה, גם מייצג אותה בערכאות וגם עומד בראש התביעה הכללית מחייבת דיון רציני, במיוחד לנוכח העובדה שבמדינות דמוקרטיות רבות בעולם קיימים מודלים שונים להפרדה בין התפקידים.

>>הכנסת תתפזר השבוע: זה התאריך הרשמי בו יתקיימו הבחירות<<

>>בחירות 2026 לכנסת ה-26 | סקרי מנדטים, מפת הגושים ועדכונים<<

ועדת שמגר, דאז, בחנה לעומק את שאלת הפיצול והמליצה בסופו של דבר שלא לבצעו. לאורך השנים, נשמעו קריאות לבחון מחדש את מבנה התפקיד אולם לא הוקמה ועדה ציבורית מקצועית נוספת שתבחן מחדש את מכלול הסוגיות.

כעת, לאחר שהרציונל המרכזי של הצעת החוק פיצול התפקיד נזנח, נדמה שהיה מקום לעצור, לבחון מחדש את ההסדרים שנותרו ולהסביר מחדש את ההצדקה להם, במקום להמשיך לקדם אותם באותו מסלול מואץ, ובמרתונים של דיונים במטרה להעביר חלקים מהחוק, לפני שהכנסת תתפזר.