בעיית טוהר המידות היא של העותרים, לא של גופמן | דעה

אפילו גרם אחד של "טוהר מידות" לא עמד מאחורי העתירות נגדמינויו של האלוף המוערך, רומן גופמן לתפקיד ראש המוסד. אדרבה, בהיפוך מוחלט מהערך הנעלה של מידות טובות, המוטיבציה לעצור את היא חיסול חשבונות אישי ופוליטי, כי עכשיו כבר ברור שכמפקד אוגדה 210, גופמן כלל לא ידע מיהואורי אלמקייס. לכן, גם לא הפעיל אותו ולא יכול היה להפקיר אותו.

בדיוק להפך. ברגע שגופמן שמע על הקשר העקיף של אחד מפקודיו עם אלמקייס, האוגדונר ביקש להיפגש אתו. הוא רצה ליישר את ההדורים שאחרים עיקמו. אלא שהחקירה הפלילית נגד אלמקייס, שנחקר במרתפי השב"כ בגלל עבירות חמורות אחרות שהיה קשור אליהן, לא אפשרה לקיים את הפגישה. ועדיין, כפי שהעידו מנכ"ל משרד הביטחון אמיר ברעם, וראש המחלקה לביטחון מידע, לגופמן לא היה קשר למעשים החמורים שאחרים כאמור עשו עם אלמקייס.

אכזריות קרת רוח

יתרה מכך, לראש מוסד טוב צריכים להיות ברזומה מעללים מסעירים של אכזריות קרת רוח, הפעלת סוכנים, שיטוי אויב וחוסר עכבות. אלה בדיוק התכונות שהפכו את המוסד לאחת מסוכנויות המודיעין הטובות בעולם. אוי לה ואבוי לה למדינת ישראל אם ראשי ארגוני הביון שלה יהיו בוקים מרובעים, חסרי יצירתיות וערמה. כך שאפילו אם גופמן היה עושה את מה שמייחסים לו, לא הייתה בכך כל בעיה.

ובכלל, ממתי הערות פיקודיות על זוטי דברים, מונעות מינוי של גנרלים מהוללים לתפקידים בכירים? יאיר גולן, שיצא נגד מינוי גופמן, טיפס בעצמו לדרגת אלוף ולתפקיד סגן הרמטכ"ל, עם שתי הערות פיקודיות. בצדק אגב. כי גם הצבא צריך בנדיטים לוחמניים.

ראש המוסד הטוב בכל הזמנים

שלא לדבר על דגן, שפעולותיו נגד טרוריסטים בעזה, נעשו בשפה מזרח תיכונית מסורתית. דגן היה מקורב אישי ופוליטי שלאריק שרון, ובעל הרבה פחות רקע צבאי מזה של גופמן. זה לא מנע ממנו להיות ראש המוסד הטוב בכל הזמנים. אלא שנגד מינוי דגן לא הוגשו עתירות לבג"ץ כשנבחר לראש מוסד. גם לא נגד מינוי דני יתום, שהיה מזכיר צבאי של שמעון פרס והועבר למוסד. למה?

כי זה בדיוק העניין. לא הדאגה לטוהר מידות, מטרידה את העותרים נגד גופמן אלא מידות מלוכלכות שלהם עצמם. היועצת המלחמתית בממשלה,גלי בהרב מיארה,נאבקת בה לכל רוחב הגזרה. אם ביבי אמר שחור היא תגיד לבן. למה? כי היא יכולה. ארבעה חודשים בהרב מיארה ידעה על מינוי גופמן ולא אמרה דבר.

מי שלפי הפרסום של אבישי גרינצייג ב־"i24" "שיפצה" את קורות החיים של עצמה כדי לזכות בתפקיד הכי חשוב במדינה, נזכרה דקה לפני הדיון בבג"ץ שיש ללא אחר "הקצין הסגפן" כפי שנקרא גופמן בצבא, בעיה כביכול של "טוהר מידות".

אשר לדדי ברנע, המניע שלו עלום עוד יותר. בהחלט השאלת השאלה - מדוע בחר ראש המוסד לשלוח דוקא אתמול לבג"ץ מכתב שאיש לא ביקש ממנו ואין לו שום תוקף משפטי. כך שהסיכול הממוקד לגופמן הוא בדיוק ההפך מטוהר מידות. במקום לעשות את עבודתם, בכירים במדינה שוב גררו אותה למלחמה פנימית מיותרת, ממניעים אישיים פסולים.

במקום לכבד את הבחירה בקצין גיבור שזיהה נכונה את הבעיות בצה"ל לפני הטבח ויצא לבלום אותו בגופו - הם הטילו בו דופי מסיבות לא ענייניות. בכך פגעו קודם כל בעצמם, אך לא פחות מכך ברצון הלאומי להגינות, שפיות ואחדות.