"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בעיית טוהר המידות היא של העותרים, לא של גופמן | דעה

גופמן כלל לא ידע מי היה אורי אלמקייס ומכשנודע לו, ביקש להיפגש עמו • בהרב מיארה ידעה על המינוי 4 חודשים ושתקה - ונזכרה דקה לפני הדיון בבג"ץ • במקום לכבד קצין שיצא לבלום את הטבח ב-7.10, בכירים גררו את המדינה למלחמה פנימית • זה ברור: העתירות נגד מינויו לראשת המוסד אינן נובעות מטוהר מידות, אלא מחיסול חשבונות אישי ופוליטי

,עודכן
0השמעה
רומן גופמן. הפקיר את אלמקייס?, צילום: אורן בן חקון

אפילו גרם אחד של "טוהר מידות" לא עמד מאחורי העתירות נגדמינויו של האלוף המוערך, רומן גופמן לתפקיד ראש המוסד. אדרבה, בהיפוך מוחלט מהערך הנעלה של מידות טובות, המוטיבציה לעצור את היא חיסול חשבונות אישי ופוליטי, כי עכשיו כבר ברור שכמפקד אוגדה 210, גופמן כלל לא ידע מיהואורי אלמקייס. לכן, גם לא הפעיל אותו ולא יכול היה להפקיר אותו.

אלמקייס בדיון על מינוי גופמן לראשות המוסד: "אני פה בשביל סוכני המוסד" // דוברות הרשות השופטת

בדיוק להפך. ברגע שגופמן שמע על הקשר העקיף של אחד מפקודיו עם אלמקייס, האוגדונר ביקש להיפגש אתו. הוא רצה ליישר את ההדורים שאחרים עיקמו. אלא שהחקירה הפלילית נגד אלמקייס, שנחקר במרתפי השב"כ בגלל עבירות חמורות אחרות שהיה קשור אליהן, לא אפשרה לקיים את הפגישה. ועדיין, כפי שהעידו מנכ"ל משרד הביטחון אמיר ברעם, וראש המחלקה לביטחון מידע, לגופמן לא היה קשר למעשים החמורים שאחרים כאמור עשו עם אלמקייס.

אכזריות קרת רוח

יתרה מכך, לראש מוסד טוב צריכים להיות ברזומה מעללים מסעירים של אכזריות קרת רוח, הפעלת סוכנים, שיטוי אויב וחוסר עכבות. אלה בדיוק התכונות שהפכו את המוסד לאחת מסוכנויות המודיעין הטובות בעולם. אוי לה ואבוי לה למדינת ישראל אם ראשי ארגוני הביון שלה יהיו בוקים מרובעים, חסרי יצירתיות וערמה. כך שאפילו אם גופמן היה עושה את מה שמייחסים לו, לא הייתה בכך כל בעיה.

תיעוד: רומן גופמן נלחם ונפצע ב-7 באוקטובר בצומת שער הנגב // מצלמות התנועה של נתיבי ישראל (ארכיון)

ובכלל, ממתי הערות פיקודיות על זוטי דברים, מונעות מינוי של גנרלים מהוללים לתפקידים בכירים? יאיר גולן, שיצא נגד מינוי גופמן, טיפס בעצמו לדרגת אלוף ולתפקיד סגן הרמטכ"ל, עם שתי הערות פיקודיות. בצדק אגב. כי גם הצבא צריך בנדיטים לוחמניים.

ראש המוסד הטוב בכל הזמנים

שלא לדבר על דגן, שפעולותיו נגד טרוריסטים בעזה, נעשו בשפה מזרח תיכונית מסורתית. דגן היה מקורב אישי ופוליטי שלאריק שרון, ובעל הרבה פחות רקע צבאי מזה של גופמן. זה לא מנע ממנו להיות ראש המוסד הטוב בכל הזמנים. אלא שנגד מינוי דגן לא הוגשו עתירות לבג"ץ כשנבחר לראש מוסד. גם לא נגד מינוי דני יתום, שהיה מזכיר צבאי של שמעון פרס והועבר למוסד. למה?

כי זה בדיוק העניין. לא הדאגה לטוהר מידות, מטרידה את העותרים נגד גופמן אלא מידות מלוכלכות שלהם עצמם. היועצת המלחמתית בממשלה,גלי בהרב מיארה,נאבקת בה לכל רוחב הגזרה. אם ביבי אמר שחור היא תגיד לבן. למה? כי היא יכולה. ארבעה חודשים בהרב מיארה ידעה על מינוי גופמן ולא אמרה דבר.

המתנגדת הכרונית. גלי בהרב מיארה (ארכיון),צילום: אורן בן חקון

מי שלפי הפרסום של אבישי גרינצייג ב־"i24" "שיפצה" את קורות החיים של עצמה כדי לזכות בתפקיד הכי חשוב במדינה, נזכרה דקה לפני הדיון בבג"ץ שיש ללא אחר "הקצין הסגפן" כפי שנקרא גופמן בצבא, בעיה כביכול של "טוהר מידות".

אשר לדדי ברנע, המניע שלו עלום עוד יותר. בהחלט השאלת השאלה - מדוע בחר ראש המוסד לשלוח דוקא אתמול לבג"ץ מכתב שאיש לא ביקש ממנו ואין לו שום תוקף משפטי. כך שהסיכול הממוקד לגופמן הוא בדיוק ההפך מטוהר מידות. במקום לעשות את עבודתם, בכירים במדינה שוב גררו אותה למלחמה פנימית מיותרת, ממניעים אישיים פסולים.

במקום לכבד את הבחירה בקצין גיבור שזיהה נכונה את הבעיות בצה"ל לפני הטבח ויצא לבלום אותו בגופו - הם הטילו בו דופי מסיבות לא ענייניות. בכך פגעו קודם כל בעצמם, אך לא פחות מכך ברצון הלאומי להגינות, שפיות ואחדות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אריאל כהנא

כתב מדיני

פרשן ישראל היום לתחום המדיני וארה"ב. התחיל את הקריירה העיתונאית ב-1996 כעורך וכמגיש יומני חדשות בערוץ 7. במקביל, פרסם כתבות ותחקירים ב"הצופה" ובירחון "נקודה". ב-2006 הצטרף ככתב וכעורך כלכלי ל"מקור ראשון". ב-2009 החל לשמש כתב מדיני של "מקור ראשון", ובהמשך של מעריב ושל אתר nrg. ביוני 2018 עבר לשמש כתב מדיני ב"ישראל היום". בין היתר, חשף את היקפי התמיכה האירופית בעמותות שמאל בישראל, פרסם תחקיר על אודות סוכן שב"כ שמכר כלי נשק לאחים קהלני מקריית ארבע, שהורשעו בניסיון לרצח פלשתיני. סיקר את מרבית האירועים המדיניים בעשור האחרון, ובהם ביקורים של נשיאים וראשי מדינות בישראל. התלווה אל משלחות ראש הממשלה בביקוריו ברחבי העולם - בוושינגטון, בדרום אמריקה, ברוסיה, באירופה ובאסיה. קיים ראיונות רבים עם אישי ציבור בישראל ובעולם, בכלל זה עם נתניהו, סגן הנשיא האמריקני לשעבר, מייק פנס, המועמד הרפובליקני לנשיאות, רון דה סנטיס, שר החוץ האמריקני מייק פומפאו, חברי קונגרס רבים, קנצלר אוסטריה סבסטיאן קורץ ושגרירי ארצות הברית בישראל. למד בישיבת ההסדר "אור עציון" ושירת כלוחם בשריון. בעל תואר ראשון בלוגיסטיקה וכלכלה מאוניברסיטת בר-אילן ותואר שני בלימודי תקשורת מהאוניברסיטה העברית. נשוי ללימור ואב לשבעה. מתגורר ביישוב גבע בנימין (אדם).

כדאילהכיר