"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

דיווח: שב"כ ירכך את עמדתו בפרשת קטארגייט

בעיתון "הארץ" נחשף כי חוות הדעת ששב"כ מגבש אינה צפויה להצביע על פגיעה בביטחון המדינה • עמדה זו מעוררת ביקורת חריפה המיוחסת ל"רוח החדשה" שהשליט הראש החדש זיני, אף שנאסר עליו לעסוק בפרשה באופן ישיר • מקור ביטחוני ל"הארץ": "החשדות הכבדים נשארו, הדבר היחיד שהשתנה הוא זהותו של ראש השב"כ"

,עודכן
0השמעה
פרשת קטארגייט (ארכיון). צילום: יהושוע יוסף, אורן בן חקון, רויטרס

שב"כ נוטה להמעיט בחומרת העבירות בפרשת "קטארגייט", וחוות הדעת שמגבש אינה צפויה לקבוע כי פעולות המקורבים לראש הממשלה בנימין נתניהו פגעו בביטחון המדינה, כך דווח היום בעיתון "הארץ".

פרשת "קטארגייט": בשב"כ התקבל "מידע תומך" לקשרים בין קטאר לגורמים בלשכת רה"מ

סמוטריץ' על פרשת קטארגייט: "מזועזע, גם אם נתניהו לא ידע זו בעיה" // ועדת החינוך הלאומית (ארכיון)

במרכז הפרשה עומדת עבודתם של יונתן אוריך ואלי פלדשטיין בשירות קטאר, בזמן שעבדו בצמידות לבנימין נתניהו ובמהלך המלחמה. חוות הדעת, שאמורה הייתה לבסס חשדות לעבירות ביטחוניות ובראשן מגע עם סוכן זר, עשויה כעת להוביל לריכוך האישומים, כך שהמעורבים יואשמו בעבירות מתחום טוהר המידות בלבד.

חקירת הפרשה הסתיימה בינואר ומאז, מתנהלים דיונים בין נציגי משרד המשפטים, המשטרה והשב"כ. אחת השאלות השנויות במחלוקת היא האם ניתן להאשים את אוריך ופלדשטיין במגע עם סוכן זר, כאשרקטאר אינה מוגדרת מדינת אויב. חוות הדעת של שב"כ נועדה להבהיר נקודה זו, אך עיכוב בהשלמתה מנע עד כה הגשת כתבי אישום.

פרשת קטארגייט (ארכיון),צילום: לע"מ

ב"הארץ" דיווחו כי לפי מקורות במערכת אכיפת החוק, הגרסה העדכנית של חוות הדעת ממעיטה מחומרת ההשלכות הביטחוניות. "הם הורידו בכמה הילוכים את המשמעויות הביטחוניות", אמר בכיר במערכת.

"הרוח החדשה"

עמדה זו מעוררת ביקורת חריפה, המיוחסת ל"רוח החדשה" שהשליט בשירותראשו החדש, דוד זיני, אף שנאסר עליו לעסוק בפרשה באופן ישיר. מקור ביטחוני אמר בהקשר זה: "החשדות הכבדים להעסקת יועצים בידי קטאר בקודש הקודשים של ישראל נשארו, ואף התחזקו. הדבר היחיד שהשתנה הוא זהותו של ראש השב"כ".

דוד זיני, ראש השב"כ,צילום: אורן בן חקון

קודמו של זיני, רונן בר, נקט עמדה שונה בתכלית וקבע כי הפרשה מעלה "חשדות כבדים ביותר לפגיעה חמורה בביטחון המדינה". בכיר במערכת אכיפת החוק הוסיף: "זה המשך של מגמה, אחרי שהתירו ליונתן אוריך לשוב ללשכת ראש הממשלה חרף חומרת החשדות נגדו".

עמדת שב"כ הוצגה בדיון בהשתתפות היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. לצידה הציג אגף החקירות במשטרה עמדה נגדית, לפיה המעשים המיוחסים לאוריך ולפלדשטיין עולים כדי פגיעה בביטחון המדינה. ההכרעה הסופית בדבר האישומים תתקבל בפרקליטות. אם לא תשונה עמדת שב"כ, ייתכן שיוסרו הסעיפים הביטחוניים והתביעה תתמקד בעבירות של קבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים והלבנת הון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר