בין הפיטורים לפרשת "קטארגייט": רונן בר היה צריך להניח את המפתחות

המצב הנוכחי, שבו היחסים בין ראש השב"כ לראש הממשלה הגיעו למבוי סתום הוא בלתי נסבל עבור מדינת ישראל, במיוחד בתקופה רגישה זו.אין ספק שהדבר המתבקש היה שראש השב"כ יפעל כפי שהרמטכ"ל הרצי הלוי ואלופים בכירים אחרים עשו – יניח את המפתחות וייקח אחריות.

נדרשת אחריות

לאחר שהתקיים תחקיר מקיף והשב"כ הציג את ממצאיו המדאיגים בנוגע למחדל החמור, היה ראוי שראש השירות יסיק מסקנות אישיות לאור חלקו באירועים. לגבי הטענות הקושרות בין פיטורי ראש השב"כ לחקירת פרשת "קטארגייט" – איני רואה קשר ישיר בין הדברים. החקירה בפרשה תימשך ללא קשר לזהות העומד בראש השב"כ, וחשוב שכך יהיה.

אני תומך בהמשך החקירה המקצועית והיסודית, אך אין לקשור בינה לבין שאלת האמון בין ראש הממשלה לראש השירות. אין סיבה לחשש שהחלפת ראש השב"כ תפגע בתהליכי החקירה המתנהלים.

השב"כ הוא ארגון מקצועי, יציב ומסודר, עם שדרת הנהגה מנוסה ומיומנת. אני משוכנע שניתן למצוא מחליף ראוי, בדיוק כפי שנמצאו מחליפים מתאימים לתפקידי הרמטכ"ל ושר הביטחון. האתגר העיקרי הוא בשמירה על רציפות תפקודית והעברת מקל מסודרת שתבטיח את המשך פעילותו היעילה של הארגון. מדינת ישראל נדרשת כעת להסתכל קדימה ולהתמקד באתגרים המשמעותיים הניצבים לפתחנו.

עלינו לדחות רטוריקה מקוטבת המאיימת ב"קץ הדמוקרטיה" בכל פעם שמתקבלת החלטה שנויה במחלוקת. זהו זמן לאיחוי קרעים ולבניית אמון מחודש בין מערכות השלטון וארגוני הביטחון. כאשר אין אמון בין ראש הממשלה לראש השירות, המסקנה המתבקשת היא שראש השירות הוא שצריך לפנות את מקומו. באשר לראש הממשלה – הציבור הוא שיחליט על עתידו בקלפי, כמקובל בדמוקרטיה.

זמן להסתכל קדימה

בתקופה זו של משבר ואתגרים עלינו לשאוף לשיקום היחסים בין כל זרועות הביטחון ולקדם אחדות לאומית. מעבר למחלוקות הפוליטיות, ישראל זקוקה להנהגה יציבה ולמערכת ביטחון מתפקדת שתוכל להתמודד עם האיומים המורכבים שאנו ניצבים בפניהם.