פרשת "קטארגייט": בשב"כ התקבל "מידע תומך" לקשרים בין קטאר לגורמים בלשכת רה"מ

בשירות הביטחון הכללי התקבל "מידע תומך" לטענות כי קטאר ניהלה מבצע השפעה בלשכת ראש הממשלה. המידע הזה הוא שהוביל להחלטה לפתוח בבדיקת הפרשה, שכבר זכתה לכינוי "קטארגייט".

בשבוע שעבר פרסם העיתונאי עפר חדד בחדשות 12 כי אלי פלדשטיין פעל לשיפור תדמיתה של קטאר בקרב עיתונאים וכלי תקשורת בישראל. זאת, במקביל לעבודתו כדובר צבאי בלשכת ראש הממשלה. כזכור, פלדשטיין חשוד גם בפרשת גניבת המסמכים המסווגים מצה"ל, במטרה לקדם אינטרסים שונים של לשכת נתניהו.

בלשכת ראש הממשלה הכחישו את הטענות כי פלדשטיין עבד עבור קטאר, אולם כעת מתברר כי בשב"כ התקבל מידע חדש שתומך בטענה. כזכור, פלדשטיין הוא לא הדובר היחיד בלשכת נתניהו שנטען כי עבד עבור קטאר: גם יונתן אוריך וישראל איינהורן סייעו לשיפור תדמיתה של קטאר סביב המונדיאל שקטאר אירחה ב-2022.

בלשכת ראש הממשלה תקפו אתמול את הבדיקה, וטענו כי מדובר שוב באכיפה בררנית שמכוונת כנגד נתניהו. זאת טענה מוזרה מכמה טעמים. הטעם הראשון, כי תפקידו של השב"כ הוא לבדוק חשד להתערבות זרה בענייניה של מדינת ישראל.

לקטאר יש אינטרסים בישראל

במקרה הנוכחי החשד הוא שקטאר הפעילה אדם מטעמה בלשכה המסווגת והרגישה במדינה, ובאמצעותו היא ביקשה לקדם את האינטרסים שלה. מבצע השפעה, כשמו כן הוא, נועד להשפיע על דעת הקהל במדינות שאליהן הוא מכוון. הוא מתבצע לעתים על-ידי מדינות ולעתים על-ידי ארגונים בשלל שיטות, בעיקר תוך ניסיון להשפיע על מסרים בתקשורת המסורתית ובתקשורת החברתית, ובאמצעותם להטות את דעת הקהל לכיוון הרצוי למי שמנהלת את המבצע.

מדינות שונות הפעילו בעבר מבצעי השפעה בישראל, מברית המועצות בתקופה הסובייטית (ורוסיה שירשה אותה) ועד איראן. גם ישראל היתה מעורבת על-פי פרסומים שונים במאמצי השפעה במדינות ערביות בניסיון לקדם אינטרסים שלה.

בסוף השבוע נטען כי לקטאר אין אינטרסים בישראל. זאת טעות: לקטאר יש שלל אינטרסים – מעצם תמיכתה בחמאס (כחלק מברית האחים המוסלמים) ורצונה לשמר את כוחו בעזה, דרך תפקידה כמתווכת במאמצים לשחרר חטופים, ועד לרצונה להסתייע בישראל לשיפור תדמיתה ומעמדה גם בארצות-הברית, שלקטאר יש שלל אינטרסים מדיניים וכלכליים מולה.

הטעם השני נוגע לטענה שהפרשה הזאת נחקרת, בניגוד לפרשת "המימד החמישי" – החברה שבמסגרתה עבדו בין היתר חבר הכנסת בני גנץ וחבר הכנסת רם בן-ברק. בניגוד לנטען, הפרשה הזאת נחקרה במשטרה, אבל זה לא העיקר: השב"כ אינו חוקר עניינים כספיים או ענייני מסים, אלא רק חשד לפגיעה בביטחון המדינה. בפרשת המימד החמישי לא היה חשד או חשש כזה; במקרה הנוכחי – קיים חשש כי מדינה זרה התערבה בענייניה הפנימיים של ישראל.

הטעם השלישי נוגע לטענה שלא נפתחה חקירה נגד חבר הכנסת גלעד קריב, בחשד כי הדליף מידע מוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. גם כאן, יש הבדל מהותי בין הדלפה לכאורה לעיתונאים, לבין פעולה של מדינה זרה. אגב, את הטענה הזאת הדהדו אתמול גם כמה עיתונאים: מתבקש לתהות ממתי עיתונאים תוקפים מדליפים והדלפות, שהן לחם חוקה של התקשורת.

הטעם הרביעי נוגע לטענה שקטאר אינה מוגדרת כמדינת אויב, ולכן אין מניעה מלעשות עסקים איתה. קטאר אכן אינה מוגדרת ככזאת (אפשר להתווכח אם היא מתפקדת ככזאת), אבל מי שפועלים בלשכה החשובה במדינה מחוייבים לכל הפחות בגילוי נאות ובחתימה על מסמכים של ניגוד אינטרסים כדי שהממונים עליהם והגורמים המורשים האחרים ידעו על פעילותם.

יש אש מאחורי מסך העשן

הטעם החמישי והאחרון נוגע ללשכת ראש הממשלה עצמה. נתניהו אחראי על הביטחון הלאומי, וככזה הוא אמור היה להיות הראשון לדרוש כי תיפתח חקירה כדי לברר אם עניינים כאלה קרו בלשכתו. יתרה מזאת, הוא אמור היה למנוע שגורם שלא עבר את הסיווג הביטחוני (פלדשטיין) ישהה בסביבתו, ולדרוש כי סביבתו תאכוף בקפדנות את הנחיות הביטחון. בהקשר הזה, מתחייב לברר אם נתניהו ידע כי פלדשטיין קשור לכאורה בקטאר: אם לא ידע, מישהו בסביבתו סיכן אותו ואת שמירת הסוד בלשכתו. אם כן ידע, עליו להודיע שהדברים נעשו באישורו ובסמכותו.

בהמשך לכך, אם לשכת נתניהו משוכנעת שמדובר בפייק ניוז, כפי שהיא טוענת, עליה לשתף פעולה באופן מלא עם בדיקת השב"כ כדי להזים את הטענות. הימנעותה מכך ויציאתה למתקפת נגד מלמדת אחרת: המידע התומך שהתקבל כעת בשב"כ רק מאשש את החשד כי יש אש מאחורי מסך העשן. חובה לבררו כעת כדי להבין את היקף המעורבות של קטאר בענייניה של ישראל ואת הפגיעה שהייתה (אם הייתה) כתוצאה מכך, וכן אילו גורמים נוספים היו מעורבים בפרשה.

בשולי הדברים, נטען מכיוונה של לשכת נתניהו שבדיקת השב"כ נפתחה כדי להסיט את האש מאחריותו של הארגון למחדל ה-7 באוקטובר, ומהימנעותו לחשוף את התחקירים שביצע. זאת טענה מוזרה, משום שהשב"כ העביר כבר לפני חודשים רבים את כלל החומרים למבקר המדינה, וראשו רונן בר הצהיר לא פעם כי הוא תומך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית. זאת, בשעה שלשכת נתניהו נמנעת מהעברת החומרים ופועלת לטרפד את הקמתה של ועדת חקירה.