ערעור ישראל נדחה בהאג: צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט יישארו

לשכת הערעורים של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג דחתה את הערעור שהגישה ישראל. משמעות ההחלטה היא שצווי המעצר שהוצאו נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט, בחשד לביצוע פשעי מלחמה במהלך הלחימה בעזה, יישארו בתוקף. ההחלטה התקבלה ברוב של שלושה שופטים מול שניים.

הערעור המשפטי המרכזי שעליו נשען המאבק הישראלי התבסס על עקרון המשלימות. לפי הטענה שהציגה ישראל, משרד התובע הראשי היה מחויב להעניק לה התראה מוקדמת לפני פתיחה בחקירה על אירועי 7 באוקטובר, כדי לאפשר לה פרק זמן לבחון את החשדות שעלו נגדה ולחקור את עצמה. בכך למעשה, ישראל ביקשה לבטל את הצווים בין היתר בגלל שלא ניתנה לה הודעה מראש שנפתחה נגדה בחקירה כמו שיש לנהוג כלפי מדינה שיש לה מערכת משפט דמוקרטית.

מהו עקרון המשלימות?

עקרון המשלימות קובע כי בית הדין הפלילי הבינלאומי מתערב רק כאשר מדינות אינן מוכנות או אינן מסוגלות לחקור ולהעמיד לדין חשודים בפשעים חמורים בעצמן.

כאשר התובע מחליט לפתוח חקירה, עליו להודיע על כך למדינות הרלוונטיות. מדינה יכולה להגיש בקשה לדחיית החקירה תוך חודש, אם היא טוענת שהיא חוקרת בעצמה את אותם אירועים.

ישראל טענה כי לאחר אירועי 7 באוקטובר 2023 נוצר “מצב חדש” שמחייב הודעה חדשה - הודעה שהייתה נותנת לה הזדמנות להפעיל את זכויותיה ולדרוש לחקור בעצמה.

תגובת ישראל

ישראל דחתה את ההחלטה וטענה כי ״ההחלטה של לשכת הערעורים של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC), שהתקבלה ברוב דחוק, לשלול מישראל את זכותה לקבל הודעה מוקדמת, כפי שנדרש על פי עקרון המשלימות, במיוחד כאשר מדובר במדינה דמוקרטית בעלת מערכת משפט עצמאית וחזקה".

"זהו מקרה נוסף של הפוליטיזציה המתמשכת של בית הדין ושל התעלמותו הבוטה מזכויות הריבונות של מדינות שאינן צד לאמנה, וכן מהתחייבויותיו שלו על פי אמנת רומא. כך נראית פוליטיקה המתחזה ל״משפט בינלאומי״.

ההחלטה אינה סוף פסוק מבחינת ישראל

תלויות ועומדות שתי בקשות נוספות מצד ישראל. הראשונה עוסקת בשאלת הסמכות, בטענה שלבית הדין אין כלל סמכות לדון בישראל משום שאינה חברה באמנת רומא. מדובר בערעור חלש יחסית, לאחר שכבר נקבע בעבר כי לבית הדין סמכות לדון גם בעניינן של מדינות שאינן חברות.

הבקשה השנייה נוגעת להתנהלותו של התובע כרים ח’אן, שמצוי בחודשים האחרונים במערבולת בעקבות חשדות לעבירות מין. לפי הטענה, יש לבטל את ההליך כולו משום שהחקירה לא נוהלה בתום לב.