"לא ראוי שיקבע את הרכב השופטים": הממשלה נגד הנשיא עמית בעניין נציב שירות המדינה

הממשלה הגישה היום (ראשון) בקשה דחופה לבית המשפט העליון, בה היא דורשת כי השופט דוד מינץ, שקיבל את הבקשה לדיון נוסף בעניין נציב שירות המדינה, יהיה גם זה שיקבע את הרכב השופטים לדיון - ולא נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית.

בבקשה שהוגשה בשם הממשלה וראש הממשלה על ידי עו"ד דוד פטר, נטען כי "אין זה מן הראוי שההרכב ייקבע בידי מי שישב בדין", תוך הפנייה לעקרונות של צדק טבעי ומראית עין. הממשלה הדגישה בבקשתה כי "יש ערך, בהיבטים של אמון הציבור בבית המשפט, בהסרת מראית העין שנוצרה מקביעת דיון במועד שיש בו השפעה ישירה על ההרכב".

במקביל לבקשה בנוגע להרכב, הממשלה מבקשת להקדים את מועד הדיון הנוסף או לחלופין לקיימו ללא שמיעת טענות בעל-פה. "מדינת ישראל לא יכולה להמתין חודשיים נוספים בשעת מלחמה בשאלה הנוגעת לקודקוד השירות הציבורי", נכתב בבקשה.

עוד צוין כי "ממשלת ישראל ממתינה כשנה וחצי שיתאפשר לה לבצע מינוי למשרת נציב שירות המדינה", וכי "על שולחן בית המשפט הנכבד מונחת שאלה דחופה עם השלכות מרחיקות לכת על השירות הציבורי, על סמכויות הממשלה, על תפקוד הרשות המבצעת בשעת מלחמה ועל שלטון החוק".

הדיון הנוסף נקבע ל-21 בספטמבר, והוא יתקיים בפני הרכב של חמישה שופטים.

כזכור, במאי האחרון קיבל בג"ץ שלוש עתירות שהוגשו נגד אופן המינוי שהממשלה הציעה לנציב שירות המדינה. הנשיא יצחק עמית והשופטת דפנה ברק-ארז, בדעת רוב, קבעו כי מינוי נציב שירות המדינה מחייב הליך תחרותי וכי המתווה שיצרה הממשלה אינו מספק ערובות לעצמאותו הא-פוליטית של הנציב או לבחירת המועמד המתאים ביותר.

משמעות ההחלטה היא שראש הממשלה בנימין נתניהו לא יהיה זה שיקבע מי יהיה הנציב, אלא יתקיים הליך תחרותי שממנו ייבחרו המועמדים, בדומה לוועדת איתור. קביעה זו מהווה שינוי מפסיקה קודמת מלפני 14 שנה, שבה נקבע כי אין חובה למנות את הנציב באמצעות ועדת איתור.

בדעת מיעוט, קבע המשנה לנשיא השופט נעם סולברג כי יש לדחות את העתירות, באומרו כי "כאשר המחוקק בחר להוציא את המכרז מן הדלת, אין מקום להכניס את ההליך התחרותי בחזרה דרך החלון".

לאחר מכן, הגישה הממשלה בקשה לדיון נוסף - במסגרת הבקשה, טענה הממשלה כי בג״ץ יצר הלכה חדשה וחריגה העומדת בסתירה לפסיקה קודמת.

״פסק הדין יצר, יש מאין, מצב משפטי חסר תקדים אשר סותר את החוק; סותר הלכה קודמת שנפסקה פה אחד; סותר את האופן שבו יושם החוק מקדמת דנא; סותר את הכללים המקובלים ביישום המשפט המנהלי; וסותר את הרציונלים הדמוקרטיים הבסיסים ביותר״, נכתב בבקשה שהוגשה על ידי הממשלה. עוד נטען כי ההחלטה ״רוויה בשיקולים פוליטיים, חברתיים וסובייקטבים״.