בשנים האחרונות, ובפרט מאז השבעה באוקטובר, עושים כוחות הביטחון מאמצים רבים על מנת לעצור מסיעי שב"חים - מתוך הבנה שמדובר לא רק באקט פלילי, אלא שבין השב"חים יכול להגיע גם מחבל שיבצע פיגוע קשה. כך, למשל, רצח תושב סלפית שני ישראלים בחולון באוגוסט, ובאוקטובר נרצחו שבעה ישראלים על ידי שני תושבי חברון שנכנסו לישראל שלא כחוק.
גזר דין שניתן בתחילת השבוע בבית משפט השלום בחדרה מוכיח כי חרף הסכנה הגדולה, לעיתים העונשים על מסיעי שב"חים הופכים למזעריים במסגרת הסדרי טיעון, שהופכים את בית המשפט למעין דלת מסתובבת. ולכן, על אף שהשופט אישר את הסדר הטיעון, ניכר שלא עשה זאת ברצון וכתב: "הסדר הטיעון שאליו הגיעו הצדדים עושה חסד רב עם הנאשם".
ביוני 2023 נתפס מחמוד מגדלה על כביש 9, בסמוך לחדרה, כשברכבו שב"ח. לא זאת בלבד, אלא שהיה תחת פסילה - כך שכלל לא היה אמור לנהוג ברכב, והיה תחת מאסר על תנאי של שבעה חודשים.
במהלך המשפט התברר כי מדובר במסיע שב"חים סדרתי, ואדם שביצע לא מעט עבירות בחייו:
ב-2002 הורשע באותה עבירה של הסעת שב"ח, וריצה שלושה חודשי עבודות שירות. ב-2008 הורשע שוב בשתי עבירות זהות, ונידון לתשעה חודשי מאסר בפועל. במקביל, נידון באותה השנה בעבירת אלימות ומספר עבירות איומים. ב-2011 הורשע בעבירות רכוש ונידון למאסר על תנאי, וב-2020 הורשע בתקיפה, כליאת שווא ואיומים ונדון לשנת מאסר בפועל. כמו כן בעברו התעבורתי – לא פחות מ-19 הרשעות קודמות. ב-2019 הוטל עליו מאסר בפועל של עשרה חודשים לאחר שהורשע בעבירות של נהיגה בזמן פסילת בית משפט.
חרף העובדה שמגדלה הוא מסיע שב"חים סדרתי, ובעל עבר עשיר בהרשעות ובעבריינות, הגיעו המשטרה ועורך דינו של מגדלה להסדר טיעון, במסגרתו יבצע תשעה חודשי מאסר שיבוצעו כעבודות שירות וישלם קנס בסך 20 אלף ש"ח. "אני מתחרט על מה שעשיתי ואני לא מתכוון לחזור על הטעות הזו", הבהיר בבית המשפט. עורכת הדין מטעם המשטרה טענה כי מדובר ב"הסדר טיעון ראוי והולם, וזאת נוכח קשיים שעלו בתיק".
השופט הביע אי שביעות רצון רבה מהסדר הטיעון. "הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים עושה חסד רב עם הנאשם", כתב בהבלטה. "העבירה של הסעת שוהה בלתי חוקי פוגעת בביטחון המדינה, שבזכותה לקבוע את זהות הבאים בשעריה, וכן יוצרת פוטנציאל סיכון ממשי לכך שהשוהה הבלתי חוקי יבצע עבירות ביטחוניות ועבירות פליליות אחרות בתוך תחומי מדינת ישראל".
"הסיכונים האינהרנטיים הנובעים מעצם שהייתם בישראל של שוהים בלתי חוקיים והסעתם בארץ ממקום למקום מתעצמים ומקבלים משנה תוקף כל אימת שהמצב הביטחוני מידרדר ופיגועי הטרור מתעצמים", הוסיף השופט, אך אמר שיש להבדיל בין עבירה זו שנעשתה לפני השבעה באוקטובר לכזאת שנעשתה לאחר מכן.
"בפסיקה ענפה במהלך השנים הודגשה חומרתן היתרה של עבירות שעניינן הסעת שוהים בלתי חוקיים, העסקתם והלנתם, זאת נוכח הסכנה הרבה הנשקפת מהם לשלום הציבור. נקבע כי הענישה הראויה למי שהסיעו שוהים בלתי חוקיים צריכה להיות מחמירה וככלל צריכה לנטות לעבר מאסר בפועל, שכן קיימת הצדקה לעונש זה, בוודאי בצוק העיתים ועל רקע התעצמות אירועי לחימה וטרור".
השופט התייחס בהרחבה לעובדה שגם יש להטיל עונשים כבדים, כולל עונשי מאסר לריצוי בפועל, על עברייני תנועה שמבצעים עבירות חמורות. בין היתר ציטט פסק דין שבו נכתב על עבריין שנסע פעם אחר פעם ללא רישיון: "רחמנות יתרה כלפיו כמוה כהתאכזרות אל הולכי רגל תמימי דרך ואל שאר המשתמשים בכביש".
בדבריו ציין השופט כי אכן במקרים רבים נגזרו על מסיעי שב"חים עונשים ללא מאסר בפועל אך לדבריו "הנאשם 'שילב' בין העבירות. הוא הסיע את השוהה הבלתי חוקי תוך שהוא נוהג תחת פסילה ובעת שרישיון הנהיגה שלו פקע כבר לפני כ-20 שנה". לכן, ציין, "דומני כי בדרך הדברים הרגילה, ובהיעדרן של נסיבות חריגות, בהחלט היה מקום להטיל על הנאשם ענישה שבה רכיב ממשי של מאסר בפועל". השופט ציין כי הוא סבור שמתחם הענישה הכולל לעבירות שבגינן הורשע אמור היה לכלול מאסר בין שבעה עד 26 חודשי מאסר בפועל. "יש יסוד להניח כי היה מקום להעמיד את עונשו לכל הפחות בחלק אמצעי של מתחם העונש האמור".
השופט כתב כי הוא החליט בסופו של דבר "ולא בלי התלבטויות", לקבל את הסדר הטיעון. לדבריו מכיוון שהצדדים הסכימו על הטלת מאסר לריצוי בעבודות שירות למשך תשעה חודשים, התקופה המקסימלית שהחוק מאפשר, וכן העובדה שישנם קשיים ראייתיים בתיק, מכיוון שהמשטרה לא גבתה עדות מהשב"ח, "לא ראיתי בכך סטיה כה חריפה לקולא עד שתצדיק שלא לקבל את ההסדר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו