הצעת פשרה: בחירת שופטים ללא מנצחים ומפסידים

בשבוע הקרוב צפוי בג"ץ לדון בהרכב מורחב בעתירה התובעת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, שעבודתה מוקפאת זמן רב, לאור הוויכוח על הרכבה.

מי שעוקב אחרי הופעותיי בתקשורת ובעיתונות, יודע שאיני מתבטא בנושאים פוליטיים, ובמיוחד לא על הרפורמה המשפטית. כמו כן, דחיתי בעבר כל הצעה, כולל הצעות מחמיאות, להצטרף לפוליטיקה, וכך אני מתכוון להמשיך ולעשות.

החלטתי, באופן חד־פעמי, לחרוג ממנהגי ולהעלות הצעה לחלופה אפשרית להרכב הוועדה לבחירת שופטים, מכיוון שאני (כנראה בנאיביות) לא רואה אותה כהצעה פוליטית, אלא כניסיון, אולי אחרון, להרגעת הרוחות.

המטרה: לשקף את כל חלקי העם

למיטב שיפוטי, רוב מכריע בעם חושב שיש צורך לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים. לדעתי, שינוי הרכב הוועדה הוא הנושא הראשון והמרכזי שהיה חייב להיות על הפרק. ייתכן שהסכמה רחבה על הדרך לבחירת השופטים תאפשר לצאת לדרך ארוכה ולא פשוטה, של בניית בית משפט עליון ומערכת משפט מאוזנים ומשקפים נאמנה את כל חלקי העם, כך שלא יהיה צורך בדיונים על שינויים אחרים, מכיוון שהם יקרו באופן טבעי במערכת משפטית מאוזנת, בדגש על בית המשפט העליון. גם אם זה לא יקרה כדאי יהיה לעשות שינויים רק אחרי הניסיון, בהסכמה רחבה, לאזן את הרכב בית המשפט העליון ומערכת המשפט.

הצעתי מבוססת על העקרונות הבאים: הוועדה תורכב מתשעה חברים, שלושה שייבחרו ע"י נשיאת בית המשפט העליון, שלושה שייבחרו על ידי הקואליציה (אחד מהם יהיה שר המשפטים, שיכהן כיו"ר הוועדה) ושלושה שייבחרו על ידי האופוזיציה. הקואליציה או האופוזיציה יהיו רשאיות להחליף את נציגיהן בוועדה במקרה של שינוי פוליטי ומעבר מפלגה מצד לצד.

בחירת כל השופטים, החל מנשיא בית המשפט העליון ועד אחרון הרשמים, תחייב רוב של 7 מחברי הוועדה. ניתן לקבוע רוב של שמונה חברים לבחירת נשיא לעליון, ואולי גם לבחירת שופט עליון.

להצעה שתי מגרעות: השיטה עלולה לגרום לקיפאון מוחלט בבחירת השופטים, אם לא תיווצר הסכמה בין שלוש הקבוצות המרכיבות את הוועדה (או לפחות הצטרפות חבר אחד מהקבוצה שמתנגדת), והיא אף עלולה להוביל לעיתים לבחירת שופטים בינוניים, לאור הצורך להגיע לפשרות בין הקבוצות.

אסור שיהיו צדדים שישתלטו על קונסטלציה מסוימת

למיטב שיפוטי, שתי המגרעות ניתנות לפתרון. כאשר הוועדה תאויש ותכונס, וישקעו חילוקי הדעות והפלגנות, כל חברי הוועדה ישאפו למינויים ראויים. ייתכן שיהיו גם פשרות וייבחרו מועמדים רק מכיוון שיהיו מקובלים על כל חלקי הוועדה, או שייווצרו "דילים", אבל זה בדיוק מה שיוביל להרכב מאוזן.

אני משוכנע שהצעות דומות עלו בעבר, או אולי נמצאות כעת בדיונים. שמעתי הסכמות נלהבות, לצד הסתייגויות, בשיחות רבות שקיימתי עם אנשים מכל גווני הקשת, להם הצגתי את הגיגי.

הרציונל שהוביל לבניית ההצעה הוא ההבנה שבנושא החשוב הזה אסור שיהיו מנצחים או מפסידים. אסור שגורם כלשהו, ישתלט בקונסטלציה מסוימת על הוועדה, כפי שקרה בעבר וימנע איזון והומוגניות.

אין לי ספק שיהיו מתנגדים להצעה, אבל לדעתי ההתנגדות רק תוכיח שהמתנגדים לא באמת מחפשים פתרון, אלא רוצים לשמר את מעמדם המועדף, או להשתלט על הוועדה, או להחליף את הממשלה.

אם הקואליציה תתנגד ותתעקש על רוב בוועדה, זה יוכיח שהיא לא מעוניינת באיזון אלא בהשתלטות, ללא ההבנה שהיום הם הקואליציה ומחר הם אולי אופוזיציה וההצעה הזו, שחשוב לוודא שלא יהיה אפשר לשנות אותה בעתיד ללא רוב מיוחד, תשמר את כוחה גם כאופוזיציה. אם האופוזיציה תתנגד להצעה, שנותנת לה כוח כמו לקואליציה, זה יוכיח שמטרתה היא לא באמת לשנות משהו במערכת, אלא להפך, רק להחליף את הממשלה בדרכים לא דמוקרטיות. אם השופטים יתנגדו, זה יצביע על כך שמטרתם היא רק לשמר את כוחם הלא סביר, שאין לו אח ורע בעולם, בקביעת הרכב בית המשפט.

ברור שלשכת עורכי הדין תתנגד להצעה, אבל קיימת הסכמה רחבה שאין הצדקה לחברותה בוועדה. אם אחת מהקבוצות תרצה לתת ללשכה את אחד המקומות השמורים לה, היא כמובן תוכל כמובן לעשות זאת.

אם ההצעה תאומץ על ידי כל הצדדים, אולי נוכל למנוע את הדיון הקרוב, הטעון והמיותר בבג"ץ ואולי את הדיונים הצפויים אחריו, שעלולים להוביל את המדינה לכיוונים לא רצויים.

ההצעה והניתוח לעיל הם דעתי האישית בלבד והם אינם מטעם אף אחד מהגופים השונים שאיתם אני בקשר כרגע או אלו שאיתם עבדתי בעבר.