האלוף רומן גופמן, ראש המוסד המיועד, הגיש הבוקר (שישי) לבג״ץ את תגובתו לעתירות שהוגשו נגד מינויו על ידי אורי אלמקייס, והתנועה לאיכות השלטון, לקראת הדיון הקבוע בעתירות ביום שלישי הקרוב. את התגובה הגיש עורך דינו אוהד שלם ממשרד שלם־כרם.
אלוף רומן גופמן בטקס הפרידה מהרמטכ"ל אביב כוכבי // באדיבות כאן 11
״קבלת העתירות תפגע בראש ובראשונה בביטחון המדינה״, נכתב בתגובה לבג״ץ. גופמן טוען כי העתירות מבקשות להפוך את בג״ץ ל״מעין ערכאת ערעור על החלטת הוועדה למינוי בכירים״ וכן ״להחליף את שיקול דעת ראש הממשלה וממשלת ישראל - הגורמים המוסמכים להחליט מהו המינוי שיתרום באופן המיטבי לביטחון ישראל - בשיקול דעת בית המשפט״.
במסגרת התגובה תוקף גופמן גם את עצם הגשת העתירות. ״העותרים מנסים ללקט טענות מן הגורן ומן היקב״, נכתב, ובהמשך נטען כי מדובר בטענות המבוססות על ״רכילות והוצאת לעז״, ״פרסומי כזב בתקשורת״ ו״כתבות מטעם״. עוד נטען כי ״עצם ההסתמכות על ‘כתבות מטעם’… הינה עילת לדחיית העתירות״.
חלק מרכזי בתגובה עוסק בפרשת אורי אלמקייס, שעליה נשענות מרבית מהטענות נגד המינוי וכן עמדת המיעוט של יו״ר הוועדה המייעצת למינויים בכירים, השופט בדימוס אשר גרוניס. גופמן דוחה את הטענות שלפיהן הפעיל את אלמקייס במסגרת תפקידו הצבאי וטוען כי מדובר בהצגה מעוותת של המציאות. לדבריו, ״לא הייתה הפעלה כזו״.
לפי התגובה, נטען כי אוגדה 210 ביקשה לפרסם חומרים בלתי מסווגים שאושרו מראש לפרסום גם בערוץ תקשורת נוסף, לאחר שלטענתה פרסומים בתקשורת המרכזית לא השיגו את מטרתם המבצעית. גופמן טוען כי לא ידע שמי שמפעיל את אותו ערוץ תקשורת הוא אלמקייס, וכי לא התקיימה כל מערכת יחסים מתמשכת או מנגנון שליטה שיכול להיחשב ״הפעלה״. ״פרסום ידיעה בערוץ תקשורת איננה ולא יכולה להיות ‘הפעלה’״, נכתב בתגובה.
עוד נטען כי ועדת גרוניס בחנה לעומק את הטענות בפרשה, שמעה את כלל הגורמים הרלוונטיים וקבעה כי גרסתו של גופמן הייתה ״עקבית ורצופת אמת״. בתגובה מצוין כי לפי עמדת הרוב בוועדה נקבע שגופמן ״לא הפעיל קטין, לא ידע שמישהו מפעיל קטין ולא שיקר בתחקיר צה״לי״.
בתגובה מודגש גם עברו הצבאי של גופמן. על 7 באוקטובר נכתב כי ״לא היסס לרגע״, והגיע מיוזמתו לזירת הלחימה בדרום, ״חתר למגע, לקח פיקוד, נלחם, הסתער, ונפצע פצעים קשים מאש מחבלים״. עוד נכתב כי ״האלוף גופמן הינו מופת ודוגמה, לא פחות״.
עוד נטען כי לעותרים ״אין כל יכולת לקבוע את אמות המידה לניסיון הדרוש לאתגרי השעה העומדים בפתחו של המוסד״, וכי ראש הממשלה הוא הגורם היחיד שמחזיק במלוא תמונת המודיעין והשיקולים הביטחוניים הנדרשים לבחירת ראש המוסד.
גרוניס בעמדת מיעוט
כשניתנה חוות הדעת של הוועדה המייעצת למינויים בכירים, רק שניים מתוך ארבעת חברי הוועדה - היו״ר, נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס, ופרופ׳ דניאל הרשקוביץ — נחשפו לחומר המסווג הקשור בפרשת אורי אלמקייס. במסגרת העתירות נגד המינוי עלתה הטענה כי העובדה ששניים מחברי הוועדה לא נחשפו לחומרים פגעה ביכולתם לקבל החלטה מושכלת ביחס למינויו של גופמן. בעקבות זאת, אישר ראש הממשלה בנימין נתניהו לשני חברי הוועדה הנוספים לעיין בחומרים המסווגים במלואם.
בתגובה שהוגשה מטעם גופמן נטען כי גם לאחר החשיפה לחומרים, חברי הוועדה לא שינו את עמדתם - אלא להפך, דעתם התחזקה באופן משמעותי.כזכור, כפי שנחשף ב"היום", יו״ר הוועדה המייעצת למינויים בכירים, נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס, נותר בדעת מיעוט והתנגד לאישור המינוי של גופמן וזאת על רקע פרשת אלמקייס וההתנהלות באוגדה 210 תחת פיקודו. מנגד, רוב חברי הוועדה המליצו לאשר את המינוי וקבעו כי לא נפל פגם בטוהר המידות שלו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו