סגן ראש אח"מ: לא מופרך שאלוביץ' סומן מראש כעד מדינה פוטינציאלי נגד נתניהו

עדותו של בכיר המשטרה תת-ניצב יואב תלם, שמכהן כיום בתפקיד סגן ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה - החלה היום (שני) במסגרת תיק 4000 במשפט נתניהו.

במהלך החקירה הנגדית, לא שלל תלם כי כבר בפתח החקירה סומן הנאשם שאול אלוביץ' כעד מדינה פוטנציאלי נגד רה"מ נתניהו. כמו כן, הוסיף כי החקירה נפתחה רק לאחר אישור היועמ"ש. תלם גם התייחס לפרסום בחדשות 12, ואמר כי ההקלטות שלו ושל ציפי גז על אודות ההיבט החוקי של השימוש ברוגלות הן שקריות.

"אני חושב שסימנו את ניר חפץ כחוליה שיכולה לספר את הסיפור", השיב תנ"צ תלם לשאלות סנגורו של אלוביץ', עו"ד ז'ק חן. "לא זוכר אם סימנו את פילבר ואלוביץ' מראש כחוליה לשת"פ, אך זה לא מופרך. בסוף צריך אדם שיספר את הסיפור העברייני לכאורה, לא מספיקות רק הראיות. צריך עד מדינה שיספר את סיפור הכריכה, של לוקח ונותן שוחד. עד מדינה נגד ראש הממשלה נתניהו ומעורבים נוספים.

"אם היה מוכן לשמש עד מדינה, היינו רוצים את הסיפור בכל הנוגע למעורבות רה"מ ונוספים בכריכה בין הסיקור התקשורתי לצעדים הרגולטורים במשרד התקשורת. עד מדינה לא אמור להיות העבריין העיקרי".

עו"ד חן חידד את שאלתו: "ולכן, מי החשוד העיקרי הבכיר שאלוביץ' יכול לשמש עד מדינה נגדו?", ותלם השיב: "נבחר ציבור הנושא משרה מרכזית, רה"מ בנימין נתניהו".

תלם העיד כי היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט אישר לקיים חקירה נגד רה"מ, וכי רק לאחר מכן בוצעו פעולות כאלה. "בסוף 2017 פנה אליי ראש אח"מ, אלי אסייג, וסיפר לי שהתנהל דיון אצל היועמ"ש סביב חקירת בזק שנוהלה ברשות ניירות ערך, ושהסתיימה בזה שיש התפתחות. הוחלט על הקמת צח"מ משותף, ואנחנו צריכים להתארגן לתיק מורכב".

התובע אמיר טבנקין שאל: "בעת הפתיחה בחקירה היה אישור של היועמ"ש?", ותלם השיב: "חד-משמעית. אני זוכר שהייתי בדיון לפני החקירה הגלויה אצל היועץ, ושם ניתן אישור לחקירה גלויה ולמספר רב של פעולות".

תלם התייחס לפרסום בחדשות 12, שבו הושמעה הקלטה של שני חוקרים לכאורה המדברים על בעיות חוקיות בשימוש ברוגלות בתיקי האלפים. לפי הפרסום, החוקרים הם יואב תלם וציפי גז, חוקרת ברשות ניירות ערך. במהלך הדיון תלם שלל זאת. "התקשרה אלי הדוברת, ואמרה לי שחברה מסחרית מקצועית לכאורה מזהה את הקול שלי.

"ביקשתי אישור לנסוע אל היל"כ לשמוע את השיחה. אני רוצה לדעת, כי אם זה נכון אז זה בסדר גמור, אבל מותר לי להתגונן. אני יושב שם ושומע את השיחה. שם אוזניות ושומע - הבל הבלים ורעות רוח, אני לא הדובר בקטע הזה. ישב שם חוקר עם חוקרת בחדר הבקרה. השיח הוא לא על האמצעי (של הרוגלות), אלא על השיטה שהונהגה ביל"כ כשכל תמלולי החקירה מדווחים בזמן אמת למסך עבור הבכירים. אין שום שיח על תקשורת בין מחשבים (רוגלות). ציפי גז לא נמצאת שם. אני אומר את הדברים בדם ליבי".

החקירה הנגדית עסקה גם בתנאי המעצר של ניר חפץ, על אודות היותו עצור בתא עם פשפשים. השופט בר-עם שאל: "איך זה השפיע עליו?", ותלם השיב: "אני חושב שזה השפיע עליו מאוד בשלבים מסוימים של החקירה, התנאים והגירוד.

"אף אחד מאיתנו לא רוצה את זה. הרעיון הוא לאזן בין המצוקה לבין כל מיני טקטיקות. אני זוכר שהוא אמר לי 'אני מרגיש טוב, קמתי צלול, ראיתי רופא'. התרשמתי שבשלב שהוא מוסר גרסה הוא איתן בדעתו, אבל אני ממש לא מקל ראש באירוע הזה".

במהלך העדות הוצאו העיתונאים מאולם בית המשפט, בשל דיון בדלתיים סגורות העוסק בתרגיל החקירה הבעייתי שהופעל על ניר חפץ. במסגרת אותו תרגיל הוזמנה למשרד היחידה החוקרת, אישה שמקורבת אליו, והם נפגשו במסדרון. יום קודם לכן, נאמר לחפץ בחקירת המשטרה כי המשפחה שלו תיפגע וכי "עולמו ייחרב".

לפני שנסגר הדיון, שאל עו"ד חן: "אמרת לו השפעות אפשריות על בני משפחתו, למה התכוונת?", ותלם השיב: "לא מופרך ולא פסול לדבר עם נחקר שנמצא בתנאי מעצר על מצב הראיות לחובתו, לדבר על השלכות ופגיעה אפשרית בשמו הטוב, במשפחה ובפרנסה. אין כוונה לאיים, לסחוט או להפחיד. זו חובתנו לבוא בפני נחקר ולהסביר את הסיטואציה שלהבנתנו הוא נמצא בה".

עוד בחקירה הנגדית, הציג עו"ד חן גם את צו החיפוש בביתם של בני הזוג אלוביץ', שבו אישר השופט למשטרה לתפוס אך ורק "כל מסמך או חפץ הדרושים לצורכי החקירה". חן הציג כי המשטרה הגיע אל החיפוש בעת המעצר עם משאיות, וכי במהלך החיפוש לקחו בלשי המשטרה חפצי אמנות והורידו תכשיטים מגופה של איריס אלוביץ', בניגוד למה שהותר בצו.

תלם הודה כי התכשיטים וחפצי האמנות נלקחו בניגוד לצו. "כמי שאחראי על החקירה, אני אומר לך שזה לא היה צריך לקרות. גם אם עניין התכשיטים היה מופיע בצו, זה לא היה צריך להיעשות. אין מקום להשפלה מסוג זה, של הורדת תכשיטים מהגוף. דעתי אינה נוחה מהפעולות האלה, כמי שהיה אחראי על החוקרים. אין לפעולות כאלה מקום. יותר ברור מזה אני לא יכול להיות".

בהמשך אמר: "המטרה לא הייתה להשפיל. אגלה לך סוד - אנחנו לא מושלמים". חן מחה על כך, וטען שלא מדובר בטעות וכי המשטרה נערכה מראש עם משאיות כדי לתפוס חפצי אמנות. עוד טען הסנגור כי מהלך זה נועד להטיל מורא על הזוג אלוביץ', אך תלם דחה זאת. עוד תהה חן אם כעת מודה תלם שמהלך זה לא היה צריך להיעשות, ושאל מדוע הגנו עליו מול שופטי ביהמ"ש העליון ולא הודו כבר אז.

נזכיר כי באוגוסט 2018 קבע ביהמ"ש העליון כי המשטרה החרימה לאלוביץ' חפצים בניגוד לחוק. השופט יצחק עמית מתח אז ביקורת חריפה על המשטרה במסגרת פעולותיה נגד בני משפחת אלוביץ' החשודים בתיק 4000, וכתב: "לשיטתה של המדינה, די למשטרה לבקש צו חיפוש ותפיסה של חפץ או נכס הדרוש לחקירה, ולהשתמש בצו זה כ'כרטיס פתוח' כדי לרוקן את הבית של החשוד מתכולתו לצורך חילוט עתידי של רכוש, משל הייתה המשטרה קבלן הוצאה לפועל. תוצאה זו קשה בעיניי, בלשון המעטה".

עוד כתב השופט כי החרמת התכשיטים מגופה של אלוביץ' "הייתה כרוכה בממד נוסף של השפלה", והורה להשיב לזוג את התכשיטים, אך להותיר את חפצי האמנות בידי המשטרה.