הכוונה להביא לישראל כ-5,000 עובדות זרות לגני הילדים מהודו ומסרי לנקה, כדי להתמודד עם המחסור החמור במערכת החינוך, נשמעת כמו פתרון מהיר למצוקה אמיתית. בפועל, זו עלולה להיות טעות רגולטורית חמורה - מהלך שיחזיר את ישראל שנים אחורה למציאות של העסקה פרוצה, ללא פיקוח אפקטיבי, ללא שמירה מספקת על זכויות עובדים וללא גוף שנושא באחריות בשטח.
הניסיון המצטבר בתחום העסקת עובדים זרים בישראל מלמד שכאשר עובדים מגיעים לא דרך מסגרת תאגידית מפוקחת, התוצאה ברורה: אין גורם שמלווה אותם באופן שוטף, אין מי שמוודא תנאי מגורים הולמים, אין פיקוח הדוק על תנאי העסקה - ואין כתובת מסודרת כשהדברים משתבשים. וכאן מתגלה האבסורד.
בענף הבנייה המדינה מחייבת שכל עובד זר יגיע באמצעות תאגיד מורשה, בטענה שמדובר במנגנון הכרחי לשמירה על סדר, פיקוח וזכויות עובדים. לא רק מחייבת - אלא גם מטילה על התאגידים אגרות והיטלים של עשרות אלפי שקלים בשנה לכל עובד, בדיוק בשם אותם עקרונות של אחריות ופיקוח.
אך כאשר מדובר בגני ילדים - לפתע מוכנים לוותר על אותם כללים עצמם.
אם העובדות יגיעו ללא גוף מתכלל, הן תהיינה תלויות לחלוטין ברשות המקומית או במעסיק הישיר. מי ידאג למגורים? מי יוודא שדרכונים אינם מוחזקים שלא כדין? מי יפקח על היקף שעות העבודה? מי יטפל במקרים של ניצול, מחלה או נטישה?
מי שמכיר את ההיסטוריה של העסקת עובדים זרים בישראל יודע היטב מה קורה כאשר אין גוף מתכלל ומפקח בשטח. זה לא הסתיים טוב - לא עבור העובדים, ולא עבור המערכת.
דווקא כיום, כאשר קיימת בישראל תשתית מוסדרת של תאגידים מורשים, ניסיון מצטבר ומנגנוני פיקוח ברורים, בוחרים לעקוף אותם. הרצון לקצר תהליכים נוכח לחץ אמיתי על מערכת החינוך מובן - אך קיצור דרך רגולטורי עלול להפוך ל"שבירת כלים" שבסופה תעמוד מערכת החינוך מול כאוס תפעולי נוסף.
הבעיה כאן אינה רק סוגיית זכויות העובדות. מדובר גם ביציבות המערכת. ללא גוף שמרכז, מלווה ומפקח - נוצר חוסר סדר שמערכת שגם כך מתקשה לתפקד, תתקשה להכיל. אם המדינה סבורה שתאגידים הם המודל הנכון בענף הבנייה - אין היגיון שלא להחיל עקרון דומה גם כאן. אחרת, בתוך זמן קצר, פתרון החירום עלול להפוך למשבר הבא.
הכותב הוא יו"ר עמותת "דף חדש", המאגדת כ-150 תאגידי כוח אדם מורשים בענף הבנייה, התשתיות והשיפוצים, המעסיקים יחד מעל 40,000 עובדים זרים ממדינות שונות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו