דבריה של מעיין אדם הציתו ויכוח: מי צריך לשלם כשהגנים סגורים?

הורים משלמים אלפי שקלים למרות שהגן סגור: "המדינה במלחמה - אבל הצ'ק יורד כרגיל"

דבריה של מעיין אדם בתכניתה ביום שישי האחרון, שבהם יצאה נגד הגנים הפרטיים על רקע המשך גביית התשלומים מההורים בזמן המלחמה - עוררו סערה. הורים רבים הזדהו עם הדברים נוכח יוקר המחיה ותשלומי הגנים הגבוהים, אך מנגד בעלי גנים פרטיים טוענים כי מדובר בטענות מופרכות שאינן מתחשבות במציאות הכלכלית של הגנים.

זוהר גורמס מרחובות, שבנה בן השנה נמצא בגן פרטי בראשון לציון, סיפרה ל"היום": "אני משלמת 4,300 שקלים בחודש על הגן, ולמרות שהילדים לא הולכים לגן אנחנו ההורים נושאים בנטל העלות הזו. המדינה יצאה למלחמה וכמו תמיד אף אחד לא מעדכן אותנו מה קורה. מנחיתים עלינו שאין גנים בעקבות הנחיות פיקוד העורף, ובינתיים הצ'ק של הגן נכנס כרגיל".

לדבריה, כאשר פנו ההורים לגן נאמר להם כי אם יתקבל פיצוי מהמדינה - ייתכן ויוחזר חלק מהכסף בהמשך, בין אם דרך ימי פעילות באוגוסט, חופשות אחרות או פיצוי כספי.
"אני לא מבינה איך מדינה שיצאה למלחמה לא יצרה מתווה שהיה צריך להיות מוכן כבר מהיום הראשון. גן פרטי הוא עסק לכל דבר וחובת המדינה לשלם את הנזק. אני עצמאית ולא עובדת עכשיו, אבל לא מצפה מהלקוחות שלי לשלם את הנזק שלי - ולכן גם כהורה אני לא צריכה לשלם את העלות הזו".

עוד הוסיפה: "הגנים הפרטיים טוענים שהם יקרסו בגלל שכירות וארנונה, אבל למה זה אמור לעניין אותי? גם ככה אנחנו הצעירים קורסים תחת הנטל וזה לא מעניין את הממשלה ואת האופוזיציה. בנוסף, בתקופה הזו הילדים כל היום בבית וההוצאות רק עולות. אני לא מבינה למה לגילאי 0-3 אין מתווה. התחושה היא שזו ממשלה של גן ילדים. זוגות בני 30 צריכים להתחנן שיסתכלו עליהם".

לדבריה, מאז הקורונה לא הוצג פתרון מסודר: "אנחנו חיים במשבר מתמשך. כל יומיים יש כאן מלחמה - אנחנו לא חיים בשוודיה, אבל עדיין אין מתווה".

גם יוגב פרץ בן שלמה ותומר פרץ בן שלמה, הורים לחמישה ילדים ובהם רביעייה בני שנתיים וחודשיים, מספרים כי למרות שהגן לא פעיל - הם ממשיכים לשלם כ-16 אלף שקלים בחודש.

"אנחנו מאמינים שזה צריך להיות מאבק משותף של ההורים והגננות", אמרו. "מצד אחד, אם הגננות יוציאו את העובדות לחל"ת הן מסתכנות בכך שהעובדות לא יחזרו, והן עדיין צריכות לשלם שכירות. מצד שני, אנחנו מפעילים עכשיו 'גן עצמאי בבית' עם כל ההוצאות הכרוכות בכך. למה אנחנו צריכים לשלם 16 אלף שקלים לגן? המדינה צריכה למצוא לזה פתרון".

לדבריהם, הגננת עדכנה את ההורים כי התשלומים ייגבו כרגיל, ואם יתקבל פיצוי מהמדינה - ההחזר יינתן בהתאם. "אנחנו כבר שנתיים וחצי במלחמה. אלה דברים ידועים וברורים. למה המדינה מעמידה אותנו במצב כזה מול הגננות במקום לתת פתרון ראוי?"

מן הצד השני של המתרס נמצאים בעלי הגנים. יפעת פנחסוב, גננת, מומחית לגיל הרך, מנהלת גן פרטי ומרצה באקדמיה, טוענת כי האשמה שמופנית כלפי הגנים אינה מוצדקת.

"אני זועמת על כך שלא משנה מה קורה - תמיד בוחרים להשתלח בגנים. קראו לנו גנבים וחסרי בושה, וזה מקומם", אמרה. "צריך להבין שעד לרגע זה אין מתווה לעובדות שלנו. בכל מלחמה וגם בקורונה, אני הייתי צריכה לשלם מכספי משכורת לעובדות. אם הן קיבלו חל"ת בסוף - אני השלמתי להן למשכורת מלאה".

לדבריה, גם הגנים עצמם נפגעים כלכלית: "אנחנו לא עובדות הייטק, אנחנו נותנות חינוך מהנשמה. למלחמה יש השלכות כלכליות עלינו ואין עדיין מתווה. העובדות שלי בקשר יומי עם הילדים. פתחתי את הגן כדי שיקבלו משלוח מנות עם משחק לבית, ואפילו העברתי הרצאה דיגיטלית לילדים על חוסן".

פנחסוב מציינת כי גם הפיצוי מהמדינה כמעט ואינו מגיע: "עד היום לא קיבלתי שום פיצוי, למעט בקורונה. לא קיבלתי פיצויים היות והיו חסרים לי 2 אחוזים להפסדים. בנוסף, כמנהלת גן אני לא יכולה לחתום חל"ת. איך ייתכן שמכון כושר וחוגים אחר הצהריים יכולים לפעול, ולי שיש מרחב מוגן תקני ל-100 אנשים אסור לפתוח את הגן אפילו לחצי יום?"

לדבריה, אם התשלומים יופסקו - גנים רבים עלולים לקרוס: "יכול להיות שהורה לא רוצה להיכנס מתחת לאלונקה, אבל אותו הורה יישאר עם כסף - ולא יהיה לו גן".

ומה אומר החוק?

לדברי עו"ד קשת סירוטה-לוינר, שותפה וראש משותף מחלקת המסים במשרד נשיץ ברנדס אמיר, עסקים שמחזור ההכנסות השנתי שלהם עד 300 אלף שקלים זכאים לפיצוי שנגזר מהפגיעה בהכנסות, עד סכום מקסימלי של כ-15 אלף שקלים.

לעסקים שהכנסותיהם נעות בין 300 אלף לארבע מאות מיליון שקלים, המענק מחושב לפי נוסחה הכוללת השתתפות בהוצאות קבועות ובשכר עבודה, עם תקרה של כ-1.2 מיליון שקלים.

כדי לקבל את המענק יש להגיש תביעה מסודרת לרשויות המס. לאחר הגשתה מתקבלת מקדמה בתוך כ-30 עד 60 יום, אך סכום המענק הסופי נבחן בהמשך - ובמקרים מסוימים אף ייתכן שתידרש החזרת מקדמות ששולמו.

לשאלה האם ההורים צריכים להמשיך לשלם בזמן שהגן סגור השיבה: "כן. ככל שההורים חתומים על חוזה והתשלום עבור שירותי חינוך הוא תשלום שנתי - הוא לא אמור להיפסק בעת מלחמה, כשם שלא מוחזר סכום ביטוח רכב בתקופה שבה לא נעשה שימוש ברכב".

עם זאת, לדבריה אין כיום חובה חוקית להחזיר להורים את התשלום: "כרגע הדבר לא מעוגן בחוק, אך ייתכן שיוסדר בהמשך או כפונקציה של הסכמות עם בעלי הגנים שיקבלו פיצוי מהמדינה. הפתרון שמטיב עם כולם יכול להיות הנחה זמנית להורים עד שהבעלים יקבלו פיצוי. מדובר בסיטואציה מורכבת שבה גם ההורים וגם הגנים נמצאים בקושי, ולכן נדרשת דרך ביניים".

יניב בר אור מנכ"ל התאחדות מעונות היום הפרטיים הסביר היכן עומדים הפיצויים ואמר "צריך להבין שאין עדיין מתווה פיצויים. אנחנו חיים במדינת ישראל במצב שבו כל רגע יכולה לפרוץ מלחמה. ככל הידוע לי במצב של מלחמה אי אפשר לטעון לסיכול חוזה. בנוסף, המדינה לא חושבת שצריך לפצות את הגנים בשונה משאר העסקים ואת המדינה זה לא מעניין. עדיין אין מתווה אבל מה שמסתמן הוא שהפיצוי יעמוד על חלק מהשכר ועד 22% מההוצאות הקבועות".

בר אור מבקר את המדינה ואומר "המדינה לא חושבת שהגננות צריכות להתפרנס או לשים אוכל על השולחן. מסתכלים עליהם כעל עסקים רגילים. הגנים יצרו חוזים עם ההורים מחוסר ברירה ושנועדו לשמר את הפעילות. הם לא באים נגד ההורים והם לא באו לעשות אקזיט. אי אפשר לקבוע אחידות כי כל גן פועל אחרת ומחשב אחרת". 

עוד התייחס למקרה של מעיין אדם ואמר "עצוב לי מאד שמעיין בחרה לקחת את המקרה האישי שלה ובמקום לפתור אותו כמקרה אישי, היא פתרה אותו במופע טלוויזיוני לא מכבד".

ממשרד האוצר נמסר: ״בשבוע שעבר פורסם מתווה פיצוי לעסקים על אובדן הכנסות בתקופת מבצע "שאגת הארי". נבקש להבהיר כי גנים פרטיים, כמו כל עסק פרטי זכאי אף הוא לקבל פיצוי על אובדן הכנסות בתקופת "שאגת הארי".

כך למשל החזר תשלום ללקוחות כנגד שירות שלא ניתן, בא בחשבון אבדן ההכנסות, ובעל העסק יוכל לקבל פיצוי כנגדו בהתאם לכללים שנקבעו במתווה. כפי שהוכח במערכות קודמות; המדינה מבצעת את התשלומים בצורה מהירה ויעילה לכל העסקים בהתאם לכללי המתווה שפורסמו. הכנסת צפויה לאשר את המתווה בהליך חקיקה בימים הקרובים״.