"בשבוע הראשון של מבצע שאגת הארי, עזבנו את תל אביב ושהינו אצל משפחתה של אשתי במושב בעוטף עזה ובשבוע השני היינו אצל המשפחה שלי היות שאין לנו ממ"ד. זה מצב מאוד מאתגר כשאין מסגרות. הבת שלנו בדיוק התחילה הסתגלות בגן, בפברואר לפני המלחמה".
כך מספר ל"היום" נדב גולדשטיין מתל אביב, נשוי ואב לתינוקת בת שנה, והמקרה שלו לגמרי לא יוצא דופן. כמו הורים רבים לפעוטות עד גיל 3, הוא ממשיך לשלם למסגרות, אף שהן אינן פועלות.
שר החינוך קיש: "מערכת החינוך תיפתח רק במקומות שבהם אין סיכון לילדים"
"אנחנו מתמודדים כמו כולם עם תינוקת בבית, כששנינו עובדים לסירוגין מהבית, יום כן יום לא. להשיג בייביסיטר כמעט בלתי אפשרי ואם מוצאים, הסכומים בשמיים. למרות המצב, אנחנו ממשיכים לשלם 6,000 שקלים בחודש לגן. זה מצב מטורף. אני מניח שהמלחמה תהיה חודשיים, כך שנשלם בסיכומו של דבר 12,000 שקלים", הוסיף גולדשטיין.
במעונות יום וגנים פרטיים הורים משלמים מדי חודש בין 2,500 ל־5,500 שקלים ובינתיים אינם מקבלים תמורה. במצב הזה כולם מחכים שהאוצר יספק מתווה שיפצה את הצדדים, אך זה יהיה רחוק ממה שהם קיוו. כמו שהיה בקורונה וגם בתחילת מלחמת חרבות ברזל, הורים שמסרבים לשלם, בטח אם מדובר בגן פרטי, ימצאו את עצמם מחוץ לגן כשיחזור ובלי מסגרת לילד.
"מצד אחד, זה אקזיט מטורף לגן כי הוא לא פועל בימים האלה. מצד שני, המדינה היתה צריכה להכריז על הפיצויים מייד עם פרוץ המלחמה. הורי הגן ואנחנו פנינו לגן והצפנו את הנושא. קיבלנו תשובה די מתחשבת ומבינה שיש כוונה להגיע להסדר בהתאם למתווה שהמדינה תחליט לגביו, וכי נגיע להסדר שמקובל על כולם. כולם באותה סירה וגם לבעל הגן יש ילדים. אני מבין אותו שכבעל גן לא רוצה להוציא עובדים לחל"ת כי קשה למצוא עובדים. מצד שני, יש חיסכון בתקופה הזו בחשמל, חוגים ועוד".
שני המסלולים
על פי מתווה שהציג האוצר בוועדת הכנסת, יהיו שני מסלולים, אחד מהם כאשר הפעילות נמשכת ואחד למקרה של חל"ת. במתווה הראשון, אם מפעיל גן יחזיר להורים תשלום גבוה יותר, הפגיעה שלו במחזור תהיה גדולה יותר ואז הפיצוי שמשרד האוצר ייתן לו יהיה גבוה יותר.
באוצר יבחנו את הירידה במחזור, שבעצם מקבילה לתשלום שיוחזר להורים, וכך יעמוד ההחזר על 75% מגובה השכר ששולם ו־22% מרכיב ההוצאות הקבועות. במסלול הזה המפעיל של הגן משלם למטפלות שכר מלא, כשהוא סופג את הפער.
עוד לא הזמן לחישובים
האפשרות השנייה היא הוצאה של המטפלות לחופשה ללא תשלום (חל"ת). המפעיל יוכל להחזיר את הכסף להורים ולקבל שיפוי בגין ההוצאות שנותרו לו (למשל, שכירות). במסלול זה המטפלות מקבלות שכר שאינו מלא ויש אפשרות כי ינטשו את התחום שממילא נזנח ויש בו מחסור אדיר בכוח אדם. במקרה שבו הגננות ייצאו לחל"ת, הן יהיו זכאיות ל־70% שכר, כאשר השכר יתקבל מהביטוח הלאומי.
מתווה הפיצויים טרם עבר. בימים אלה עובר תזכיר חוק ולאחר מכן הוא צפוי לעבור כהצעת חוק. בדרך מתווה הפיצויים צריך לעבור דרך ועדת השרים לחקיקה, כאשר עד שהוא יגיע לכנסת יחלפו כשבועיים. רק לאחר שהחוק יעבור, אפשר יהיה לדעת מתי העובדים יקבלו את דמי החל"ת.
הבעיה הנוספת של ההורים, המדינה והאוצר היא מעונות יום המפוקחים ומסובסדים של ויצו, נעמ"ת, התחלה חכמה ועוד. הם מקבלים תקציבים גם מההורים וגם מהמדינה, אך מתמודדים עם מחסור חריף במטפלות ובמשאבים ונאלצים לסגור מעונות.
נעם אברהם, שבנה נמצא במעון ויצו במבשרת ציון, משלמת תשלום מלא אף שהשירות אינו מסופק. "בתקופה זו הורים רבים אינם יכולים לצאת לעבודה כלל, מאחר והילדים נמצאים בבית ללא מסגרת", היא מספרת. "מצב זה פוגע באופן ישיר בהכנסות המשפחות ומייצר קושי כלכלי משמעותי עבור רבים מאיתנו. יש לבחון מחדש את נושא התשלומים בתקופה זו ולפעול להשבת כספים להורים עבור התקופה שבה המעון אינו פועל. כמו כן, נבקש כי הנהלת ויצו תפעל לקבלת פיצוי מהמדינה, כפי שנעשה מול עסקים וארגונים נוספים במשק שנפגעו עקב המצב הביטחוני".
"לדאוג לגיל הרך"
מוויצו נמסר: "ענף המעונות מצוי גם כך במשבר מתמשך של מחסור בכוח אדם ושחיקה, וכל פגיעה נוספת ביציבות התעסוקתית של הצוותים תפגע ישירות בילדים הרכים ובאיכות המענה החינוכי־טיפולי. כפי שהמדינה ידעה לתת מענה לצוותי מערכת החינוך מגיל 3 ומעלה, כך נדרש פתרון גם עבור צוותי המעונות לגיל הרך. סוגיית הפיצוי נמצאת באחריות המדינה, ואנו מצפים ממשרדי הממשלה הרלוונטיים לגבש בדחיפות מענה שייתן ודאות להורים וישמור על רציפות ויציבות המערכת".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו