דלקת עיניים בגן: מתי לשלוח - ומתי להשאיר בבית?

כולנו מכירים את התופעה המרגיזה: פעוט או תלמיד מגיע למעון, לגן או לבית הספר עם דלקת עיניים, ותוך ימים ספורים עוד ועוד ילדים נדבקים. המסגרות החינוכיות, מעצם הקרבה הפיזית והשהות המשותפת, יוצרות תנאים נוחים להתפשטות דלקות עיניים, לצד וירוסי בטן ומחלות ויראליות נוספות שמופיעות בגלים.

עבור הורים רבים, עין אדומה נראית תחילה כעניין שולי. אלא שלא פעם מתלווה אליה חוסר ודאות: האם מדובר בדלקת קלה שתעבור מעצמה, או במצב שמצריך בדיקה וטיפול רפואי?

בשיחה עם "היום" מסביר פרופ’ אוריאל שפירר, מנהל היחידה לרפואת עיניים לילדים ופזילה במרכז הרפואי וולפסון, כי לצד מקרים שכיחים וקלים, ישנם גם מצבים שבהם אין מקום להמתנה.

"במקרה של חבלה בעין או כניסת גוף זר, יש לפנות מיד לרופא עיניים. עיכוב באבחון או בטיפול עלול להוביל לנזק משמעותי ולעיתים בלתי הפיך", הוא מדגיש.

למה דווקא ילדים נדבקים מהר כל כך?

"מערכת החיסון של ילדים עדיין מתפתחת, והקרבה במסגרות החינוך יוצרת תנאים אידיאליים להתפשטות זיהומים. דלקות עיניים רבות נגרמות מווירוסים או מחיידקים מדבקים, העוברים במגע ישיר או עקיף. די בילד אחד שמגיע לגן עם תסמינים כדי שבתוך ימים ספורים יופיעו מקרים נוספים".

לדבריו, בדלקת זיהומית ניתן לראות אודם והפרשות לבנות או צהובות, לעיתים בעין אחת ולעיתים בשתיהן. גם אודם בלבד, ללא הפרשות משמעותיות, עשוי להעיד על מצב מדבק.

"כאשר יש חשד לדלקת בעיניים, ההמלצה היא שלא לשלוח את הילד למסגרת עד להיעלמות התסמינים. חזרה מוקדמת אינה רק עניין אישי, היא משפיעה על כלל הילדים והמשפחות".

איך מתמודדים עם הדלקת בבית?

גם לאחר שהוחלט להשאיר את הילד בבית, חשוב להקפיד על כללי היגיינה כדי למנוע הדבקה של בני המשפחה.

"כל מגע באזור העין מחייב שטיפת ידיים יסודית במים וסבון. מומלץ לצמצם מגע קרוב עם אחים, במיוחד קטנים, ולהקפיד על הפרדה בפריטי היגיינה כמו מגבות ומצעים לאורך תקופת התסמינים. צעדים פשוטים אלה מפחיתים משמעותית את הסיכון להדבקה נוספת".

לא כל עין אדומה מדבקת

חשוב להבחין בין דלקות מדבקות לבין מצבים שאינם כאלה. לעיתים העין אדומה ומגורה בשל דלקת בעפעפיים או על רקע אלרגי.

בדלקת בעפעפיים (בלפריטיס) ניתן לראות קשקשת והפרשות על פני הריסים בשתי העיניים, ולעיתים גם יובש ושעורות חוזרות. הטיפול מתמקד בניקוי יומיומי של העפעפיים באמצעות מגבונים ייעודיים ובשימוש בדמעות מלאכותיות. לעיתים ניתן לשלב גם טיפות המכילות כלורהקסידין וויטמין E.

בדלקת על רקע אלרגי יופיע לרוב גרד משמעותי ודמעת, ולעיתים מדובר בתופעה עונתית, במיוחד באביב בתקופות פריחה. במקרים אלה ניתן להיעזר בטיפות נוגדות היסטמין ולעיתים בטיפות המכילות סטרואידים, בהתאם לשיקול רפואי. אלרגיה עינית ובלפריטיס אינם מצבים מדבקים.

אנטיביוטיקה? לא תמיד

אחת הדילמות השכיחות היא האם נדרש טיפול אנטיביוטי. "בדלקת חיידקית הטיפול המקובל הוא טיפות אנטיביוטיות במרשם רופא. לעומת זאת, בדלקת ויראלית, שהיא שכיחה בילדים, הטיפול מתמקד לרוב בהקלה על התסמינים ובשמירה על היגיינה עד שהמצב משתפר", מסביר פרופ’ שפירר.

כאשר עולה צורך בטיפול אנטיביוטי, נדרש מרשם רופא, ולא תמיד קיימת זמינות מיידית לבדיקה, במיוחד בתקופות עומס.

מענה נגיש ללא מרשם

על רקע זה נכנסו לאחרונה לשוק טיפות עיניים ללא מרשם, המבוססות על שילוב של כלורהקסידין וויטמין E. "מדובר בפתרון נגיש שיכול להתאים למקרים קלים או לשלבים הראשונים של הופעת התסמינים, ולתת מענה למגוון מזהמים חיידקיים וויראליים. משך הטיפול המקובל הוא כשבוע, ובמקרים רבים די בכך כדי להביא להקלה משמעותית, ללא צורך בהתערבות רפואית מיידית", הוא מסכם.