הקפאה: האירוע שעשוי לקבוע את ההתנהלות הביטחונית של צה"ל

במערכת הביטחון נושאים עיניים לפגישה המתוכננת בסוף החודש בין נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לראש הממשלה בנימין נתניהו, שעשויה לקבוע את ההתנהלות הביטחונית של ישראל בשלל זירות, ובכללן לבנון, עזה, סוריה, איראן ועוד. עד הפגישה, כל הזירות בהמתנה, ואפילו מספר ימי הקרב שתכננה ישראל בלבנון בתקופה הקרובה במטרה להחליש את חיזבאללה נדחו עד לסיכום בין המנהיגים.

נתניהו צפוי להגיע לבית הלבן עם רשימת מכולת של האינטרסים הישראליים, לרבות בקשות להצטיידות בתחמושת ובאמצעי לחימה שישמרו על היתרון האיכותי (QME) של ישראל. במערכת הביטחון מקיימים בימים אלה דיונים קדחתניים בנושא, וכבר כעת ברור כי ישראל תבקש סיוע גם בהגדלת מספר המיירטים שהיא מחזיקה.

בין היתר, נתניהו צפוי לדון עם הנשיא האמריקני גם על ה-MOU, הסכם הסיוע הביטחוני בין ישראל לארה"ב שמתחדש אחת לעשור, ונחתם בפעם האחרונה בספטמבר 2016. בישראל מעוניינים לחדש את הסיוע, ואפילו אולי להגדילו, ומקווים שממשל טראמפ יאות לכך.

הזירה הטעונה ביותר שעליה ידונו שני המנהיגים היא כמובן רצועת עזה. אין זה סוד כי טראמפ הטיל את מלוא כובד משקלו על ההסכם להשבת החטופים והפסקת האש, כאשר כרגע על הפרק המעבר לשלב ב', שכולל מצד אחד נסיגה צה"לית ותחילת שיקום הרצועה, ומצד שני, בהתאם לדרישה הישראלית, פירוז הרצועה מנשק והזזת חמאס מהשלטון. ישראל, מבחינתה, לא מוכנה לעבור לשלב ב' עד אשר חמאס ישיב את החטוף החלל רן גואילי, ועד שיימצא פיתרון לחמאס.

האמריקנים, מבחינתם, פועלים עד כה בדיוק לפי הספר מבחינתם, בדומה למה שעשו בויאטנאם ובעיראק. כך, הם מינו מפקדה משימתית בראשות גנרל שאחראית על היבטי הביטחון בעזה, כמו גם על המשימות ההומניטריות, לרבות הכנסת מזון ופינו אשפה. אלא שהמפקדה בקריית גת הבינה מהר מאוד את הפער הגדול בין הרעיון לבין מימושו בפועל, ולפיכך ישראל, באמצעות המתפ"ש, ממשיכה להיות זו שמטפלת בסיוע.

במקביל, האמריקנים מקדמים את רעיון הקמת "עזה החדשה" ברפיח, שבמסגרתו אמורים לגדר שטח נקי מארגון הטרור באזור רפיח, לבנות ולהעביר אליו אוכלוסיה בדירוג, שתצא משליטת חמאס. התכנית האמריקנית, אומרים גורמים ישראלים, נשמעת אולי מופרכת ובלתי ישימה, אלא שישראל נותנת לארה"ב לקדם זאת, ומנסה באמת ובתמים לעשות הכל כדי לסייע, ולא להיות זו שתואשם בהכשלת המהלך.

בינתיים, למרות לחץ גדול של ארה"ב, אף מדינה ערבית לא מוכנה לשלוח את חייליה לרצועה כדי להתעמת עם חמאס, ולהתחכך עם ארגון הטרור באמת במקרה הצורך. ישראל, מבחינתה, עושה הכל כדי לשלם דמי רצינות, ואפילו הקימה יחידות שכל תפקידן בעולם הוא לתת שירות לכוח הבינלאומי שיגיע, אם יגיע.

גורמים ישראלים מציינים כי ישראל נמצאת במצב של win-win, שכן אם האמריקנים אכן יצליחו לפרז את חמאס בדרך שלהם, הרי שישראל תרוויח מכך. ואם לא יצליחו, ישראל תקבל לגיטימציה לפעול.

"עד שלא יבוא גורם כלשהו - טורקי, קטארי או מצרי, שיסביר איך מפרקים את חמאס, אנחנו לא מתכוונים לזוז מילימטר. ובינתיים, נראה שהאמריקנים איתנו. אם הם יצליחו באמת לבנות את 'New Gaza' ולהעביר לשם בהתחלה 20 אלף עזתים, עוד שנה 200 אלף ועוד חמש שנים מיליון, מי אנחנו שנפריע לזה?", אומר גורם בכיר. "לא נצליח להוציא את הקלצ'ניקוב האחרון מעזה, אבל צריך לוודא שהממשל האמריקני עומד מאחורי מה שהבטיח, והוא שבסופו של דבר, לא יהיה חמאס".

יחד עם זאת, גם הבכיר הודה כי המצב ברצועה אינו דומה כלל לחופש הפעולה שממנו נהנית ישראל בלבנון, ותעיד על כך אמירתו של טראמפ השבוע לפיה, ארה"ב "בוחנת" האם ישראל הפרה את הפסקת האש עם חיסולו של בכיר חמאס, ראא'ד סעד, ביום שבת האחרון.

בהקשר הלבנוני, דוחפת מערכת הביטחון הישראלית למספר ימי קרב, שבמהלכן תקוזזנה היכולות הצבאיות של חיזבאללה לא רק בדרום המדינה, אלא באיזורים נוספים, בדגש על ביירות, שם משקם חיזבאללה לא מעט תשתיות, כשצה"ל כמעט ולא פועל במקום.

בישראל מציינים לטובה את ההצהרות הנשמעות מצד ממשלת לבנון בחודשים האחרונים, בנוגע למחוייבותם לפרק את חיזבאללה מנשקו, אך מציינים כי בשטח צבא לבנון לא עושה מספיק. בישראל גם סקפטיים בנוגע ליכולת של צבא לבנון לפרז את ארגון הטרור הלבנוני, וגורם בכיר אף הקביל זאת השבוע לניסיון העקר של ממשלת ישראל לגייס את החרדים. נתניהו, אם כן, צפוי לשוחח עם טראמפ על הצורך הישראלי בפעולה נגד חיזבאללה, ולתאם איתו את המהלכים.

יש שטוענים שטראמפ ינסה למצות פיתרון דיפלומטי בלבנון לפני אותה פעולה עצימה, ולראייה ההודעה החריגה שיצאה מלשכת ראש הממשלה בתחילת החודש, בנוגע לשיתוף פעולה כלכלי אפשרי בין ישראל ללבנון. מנגד, יתכן שנשיא ארה"ב דווקא יאפשר לישראל "לשחרר קיטור" בצפון, בתמורה להיענות לדרישות האמריקניות בנוגע להתקדמות לשלב ב' בעזה.

סוגיה נוספת שתעלה לדיון בין המנהיגים היא הסדרי ביטחון אפשריים בין ישראל לבין סוריה. ישראל, מצידה, מעוניינת בסידורי ביטחון עם משטרו של אחמד א-שרע, אך אינה מוכנה להתפשר על האינטרסים הביטחוניים שלה, ולא מאמינה כי הנשיא החדש שינה את תפיסתו הבסיסית. גורמים ביטחוניים מעריכים כי קיים סיכוי סביר לקדם הסדר ביטחוני בין שתי המדינות, אך לא הרבה מעבר לכך. פה המקום להזכיר כי טראמפ לא מסתיר את יחסיו הטובים עם א-שרע, ונתניהו יצטרך להתעקש על האינטרסים הביטחוניים של ישראל.

עוד צפויים נתניהו וטראמפ לדון בראש הנחש, הלא היא איראן, והדאגה הישראלית בנוגע לניסיונותיה של טהרן לחדש את פרוייקט הטילים שלה. כן ידונו השניים במודיעין עדכני בנוגע לתכניתה הגרעינית לאחר מלחמת 12 הימים בחודש יוני האחרון. סביר להניח שגם סוגיית המשך הנסיונות להגיע להסכם בין ישראל לסעודיה תעלה בפגישה בין שני המנהיגים.

כך או אחרת, בישראל תולים תקוות רבות בפגישה המתוכננת בין שני המנהיגים, ומקווים כי העובדה שהמזרח התיכון הופיע במסמך אסטרטגיית הביטחון הלאומי (NSS) שפורסם לפני כשבועיים רק בתחתית עמוד 27, מתוך 29 עמודים (אחרי אירופה ולפני אפריקה), לא מעידה על רמת העניין של הממשל האמריקני באזור.

"ישראל צריכה למצב את עצמה כמעצמה צבאית-אזורית, כשומרת אזורית מטעם האמריקנים. אין ספק שהמצב מורכב ולא מושלם, אבל ההזדמנויות מול ממשל אוהד כמו ממשל טראמפ הן משמעותיות", מסכם זאת גורם ביטחוני בכיר.