חודשיים חלפו מאז הבטחת חמאס להשיב את כלל החטופים החיים והמתים בתוך 72 שעות. בעזה נותר חלל חטוף אחד, רס"ל רן גואילי. על רקע זה, בארגוני הטרור משמיעים תירוצים שונים לעיכוב המתמשך ומתלוננים שישראל לא יישמה את מלוא השלב הראשון בהסכם הפסקת האש.
תיעוד מחיסולו של מס' 2 בחמאס, ראאד סעד// דובר צה"ל
בינתיים, במדינות האזור מוטחת האשמה בישראל בשל אי-פתיחתו של מעבר רפיח לשני הכיוונים, הפעילות לפיצוץ מבנים באזור הקו הצהוב ותקיפות נגד מחבלים שמוגדרות בתור "הפרות". כך, למשל, מקור ערבי אמר בשיחה עם "ישראל היום" שלא ברור מדוע ישראל מתעקשת לא לפתוח את מעבר רפיח לחלוטין, שכן פלשתינים רבים יותר היו יוצאים מאשר נכנסים.
לדבריו, "בכנות, זאת החלטה מוזרה וחסרת מחשבה. אם נתניהו היה מסכים בהתחלה לפתוח את המעבר לפי ההסכם, הוא היה משיג את הדברים הבאים - כבוד מהקהילה הבינלאומית, מבוכה למצרים, מאות אלפי פלשתינים היו יוצאים, כמה מאות בלבד היו נכנסים, וארה"ב היתה מקבלת את זה כמתנה. זה כישלון דיפלומטי".
למרות זאת, בישראל סבורים כי מדובר בסנקציה ראויה לעיכוב המתמשך במסירת כלל החללים החטופים.
מצרים
מנהלת שיחות עם האמריקנים, שבמסגרתן היא מזהירה מפני קריסתו של הסכם הפסקת האש. בכירים במדינה התנו את פתיחת מעבר רפיח בכך שתהיה לשני הכיוונים, ולא ליציאה בלבד.
לקראת השלב השני, בקהיר מציעים את המתווה הבא: הצבת כוח משטרה פלשתיני שאומן במצרים ובירדן, פריסת כוח ייצוב בינלאומי, אחסון ו"אי־שימוש" בנשק מצד ארגוני הטרור, תהליך שיקום של הרצועה, וערובות שלא יתבצעו מתקפות על ישראל. יתר על כן, המצרים דורשים חידוש של התהליך המדיני מול הרש"פ.
טורקיה
עדיין שואפת להשתתף בכוח הייצוב הבינלאומי. שר החוץ הטורקי הקאן פידאן, הנמצא בקשר עם חמאס, אמר בסוף השבוע כי על ארה"ב ללחוץ על ישראל ליישם את התנאים למעבר לשלב השני.
בראיון ל"אל־ג'זירה", פידאן אמר כי טורקיה עובדת עם מצרים, ירדן, סעודיה, קטאר ואיחוד האמירויות כדי ליישם את הסכם הפסקת האש.
"אנחנו ממתינים כעת לביצוע של כמה דברים, ובמיוחד להקמת מועצת השלום, למסירת ניהול עזה לפלשתינים ולהקמת גוף משטרתי", אמר הבכיר הטורקי.
"בשלב מסוים, כוחות פלשתיניים יקבלו את האחריות הביטחונית, אך צריך שלא יהיו קבוצות חמושות". הוא העריך כי כוח הייצוב "לא ייתקל בבעיות בעבודתו".
קטאר
מצטרפת לדרישה מישראל לנסיגה מיידית ומלאה מרצועת עזה במסגרת השלב השני. נכון לעכשיו, בדוחא מתרכזים בעיקר במגעים מול האמריקנים כדי להפעיל לחץ מדיני על ישראל.
לפי דיווח ערבי, קטאר וטורקיה תומכות בדחיית "תהליך פירוק הנשק" לסוף השלב השני - מצב שעשוי להוביל דווקא למסמוס של הסוגיה.
כלומר, קודם יוצב כוח משטרה פלשתיני, אחר כך יקום ממשל טכנוקרטי והרשות תחזור לניהול הרצועה, ורק בסוף יחל הליך הפירוז.
לפי ההצעה הזאת, הנשק יעבור לחסותה של הרשות הפלשתינית, שתפקח על האחסון שלו, ותפקידה יהיה למנוע ממחבלים גישה אליו. עוד דווח כי דוחא ואנקרה מציעות גם חלופה של "פיקוח בינלאומי" במקום הרשות.
הרש"פ
מציעה מתווה דומה: נסיגה ישראלית מיידית לקווי 6 באוקטובר, כוחות בינלאומיים שיוצבו באזור הגבול ו"ישמרו על הביטחון", כניסה של כוח מטעם הרש"פ שיהיה אחראי על הביטחון, קיום בחירות פנים־פלשתיניות (עם דרישות שימנעו מחמאס להתמודד באופן ישיר), והתחלה של תהליך השיקום.
לפי גורמים ברשות, על חמאס פשוט "לזוז הצידה ולא להפריע". יתר על כן, ברמאללה מאשימים את חמאס בכך שהתעקשותו על הנשק נובעת מרצונו להמשיך לגבות מיסים ולהגן על אנשיו, כשזה אמור להיות תפקידה של הממשלה. לעומת המתווה של קטאר וטורקיה, ברשות דרשו פומבית כמה פעמים מחמאס למסור את הנשק שלו לידיהם באופן מיידי.
מדינות המפרץ
מעדיפות נכון לעכשיו שלא להתערב בשלב השני של הסכם הפסקת האש. התנאי הראשוני מבחינתן הוא פירוק חמאס מנשקו. בכך הן מיישרות קו עם הרשות. בהתאם לכך, שתי המדינות שואפות לדחוק כמה שיותר את חמאס מהניהול של עזה וסבורות שיש לשלב את הרשות הפלשתינית בכל פתרון.
עם זאת, בריאד ובאבו דאבי מודעים לכך שהרשות זקוקה לרפורמות משמעותיות. הדרישה של מדינות המפרץ לשינוי הופנתה גם כלפי ישראל.
סעודיה
רק לאחרונה בכירה במשרד החוץ הסעודי הצהירה כי הממשלה הנוכחית בישראל "לא מהווה פרטנר". עד אז, סעודיה ובעיקר איחוד האמירויות מנהלות פרויקטים הומניטריים ברצועת עזה.
בקהיר מציעים להציב בעזה כוח משטרה פלשתיני שאומן במצרים ובירדן, פריסת כוח ייצוב בינלאומי, אחסון ו"אי־שימוש" בנשק מצד ארגוני הטרור, ותהליך שיקום של הרצועה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו