ההכרעה של נתניהו לגבי נורמליזציה עם סעודיה

החלטת הקבינט המדיני-ביטחוני ביום חמישי בלילה על הקמת 14 יישובים חדשים ביהודה ושומרון והסדרת מעמדם של חמישה יישובים קיימים, מעידה כי ראש הממשלה בנימין נתניהו, לפחות בכהונה הנוכחית, אינו רואה אפשרות ממשית לנורמליזציה עם סעודיה, ובעצם ויתר על הנתיב המדיני הזה. לפי גורם דיפלומטי ערבי ממדינות המפרץ, אין דרך אחרת לפרש את הצעד הזה של ממשלת נתניהו, והגולל על נורמליזציה עם ממשלה זו נסתם.

ביום חמישי אישר הקבינט המדיני־ביטחוני פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ והשר בצלאל סמוטריץ' להסדיר את מעמדם של חמישה יישובים קיימים ולהקים עוד 14 יישובים חדשים - 19 יישובים בסך הכול. בתוך הרשימה נמצאים היישובים גנים וכדים שבצפון השומרון, שפונו במסגרת תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה ומהשומרון בשנת 2005, וכעת עתידים לקום מחדש. הקמתם מתאפשרת לאחר שהכנסת ביטלה את חוק ההתנתקות לפני כשנתיים וחצי.

בסביבתם של שר הביטחון והשר סמוטריץ', המשמש גם כשר במשרד הביטחון, אומרים כי המהלך מתואם עם האמריקנים. עם זאת, ההגדרה "מתואם" מעט מופרזת: ישראל הודיעה לארצות הברית על הכוונה, והתנהל שיח על אופי הרשימה, כאשר חלק מהיישובים שנועדו להיכלל בה מלכתחילה הוסרו, בשל מיקומם בשטחים שעשויים בעתיד להיות משויכים לפלשתינים.

סוגיית ההתיישבות הייתה אחת מהדרישות הקבועות של סעודיה מישראל, כתנאי לכניסת הממלכה להסכמי אברהם, אך עד פרוץ המלחמה נחשבה לדרישה משנית. לאחר 7 באוקטובר הקשיחו הסעודים את עמדותיהם, והסוגיה הפלשתינית ככלל, וההתיישבות בפרט, הפכו לדרישת סף. במגעים שנערכו בחודשים האחרונים לקראת פגישה אפשרית בין יורש העצר מוחמד בן סלמאן והנשיא דונלד טראמפ בוושינגטון, דרשו הסעודים, בין היתר, לרסן את מדיניות הרחבת ההתיישבות והקמת יישובים חדשים של הממשלה הנוכחית.

כבר במאי השנה פרסמה סעודיה הודעת גינוי חריפה על החלטת הממשלה מאותו חודש, שאישרה הקמה של 22 יישובים נוספים, ודרשה כי ההחלטה לא תמומש. כעת, עם הוספת 19 יישובים רשמיים בהחלטת הקבינט, מפרשים הסעודים את המהלך כ"סגירת הדלת לכל הסכם עם ישראל, ובוודאי לאפשרות של נורמליזציה" - כך לדברי הגורם הדיפלומטי הערבי ממדינות המפרץ.

ב"היום" פורסם לאחרונה כי האמריקנים התאכזבו מאוד מההתעקשות הסעודית על מספר תנאים לנורמליזציה עם ישראל, ובהם אי־הרחבת ההתיישבות, ובשל כך לא נסגרו עסקאות למכירת מטוסי F-35 ולהקמת מתקן גרעיני בסעודיה. לפי ההערכות בוושינגטון, קיים סיכוי להסכמות או להסדרים כלכליים ומסחריים בין המדינות, אך לא להסכם מדיני כולל.

הגורם הדיפלומטי הערבי אומר כעת כי גם המגעים על הסדרים כלכליים או מסחריים צפויים להיפגע וכי קצבם יואט. עם זאת, הוא אינו פוסל מפגשים ומגעים של גופים לא ממשלתיים, ושניים כאלה צפויים להתקיים בחודש הבא. לדבריו, "המדיניות של ממשלת נתניהו-סמוטריץ'-בן גביר אינה מותירה לסעודיה פתח להידברות מדינית מעשית, ומרוקנת מתוכן את האישור שנתניהו נתן למתווה למדינה פלשתינית עתידית. הציפייה להתקדמות במעשים ולא רק בדיבורים נכזבה".

הטון הסעודי הוחרף עוד יותר לאחרונה. מנאל רדואן, בכירה במשרד החוץ הסעודי, אמרה בכנס בקטאר כי הממשלה הנוכחית בישראל "איננה מהווה פרטנר לשלום, ואף לא פרטנר להפסקת אש ממושכת". הנסיך טורקי אל-פייסל, לשעבר ראש המודיעין הסעודי, היה חריף אף יותר ואמר כי ישראל מהווה איום גדול יותר על האזור מאיראן, וכי על ארצות הברית לרסן אותה.

מנגד, גורם ישראלי דוחה את הדברים ואומר כי החלטת הקבינט איננה הסיבה האמיתית להתרחקות הנורמליזציה עם סעודיה. לדבריו, חרף התקרבות במספר תחומים חסויים, במישור המדיני ממתינים הסעודים לסיום המלחמה, להסדרים שיגיעו בעקבותיה ולהתייצבות המצב במזרח התיכון, ורק אז יחליטו על קצב ההתקדמות ביחסים עם ישראל. "זה יגיע, השאלה רק מתי", אמר הגורם.