בצה"ל מבהירים: תוכנית הגרעין הוסגה שנים לאחור | וגם: אחוז היירוט המרשים

ערב כניסתה לתוקף של  הפסקת האש בין ישראל לבין איראן, דיווח צה"ל לדרג המדיני כי עמד בכל היעדים והמטרות שהוצבו לו מראש, ואף יותר מכך. לכן, מבהירים בצה"ל, נכון היה לסיים את המלחמה בעת הזו, ולהימנע מהמשכות המערכה עד כדי היגררות למלחמת התשה. על פי ההערכות בצבא, בתום 12 ימי המבצע, תכנית הגרעין האיראנית הוסגה עד כדי שנים לאחור, וכך גם מערך הטילים והתעשיות הביטחוניות המייצרות אותן. אך כעת נדרש מהלך מדיני שישלים את המלאכה.

12 ימי המבצע הוא שיאם של תכנון ארוך שנים, שדוייק לפרטי פרטים בחודשים האחרונים. לאחר אירוע לילות 14 באפריל ו-1 באוקטובר, במהלכם ירתה איראן לעבר ישראל עשרות טילי קרקע-קרקע, חילחלה בצה"ל ההבנה שהתכנית חייבת לכלול גם פגיעה במערך הטילים האיראני, המהווים איום קיומי משמעותי.

במרץ 2025 הואץ משמעותית נוהל הקרב, כשההבנה הייתה שחלון ההזדמנויות יהיה ביוני - הן בשל היכולות הישראליות והן הודות למצב היריב. מבחינת היכולות הישראליות, בצמרת מערכת הביטחון הבינו כי לאחר מועד זה, מסיבות שונות, חלק מהיכולות הטכנולוגיות של ישראל היו נשחקות, כלומר, תוקפן עמד לפוג. 

המטרה: השמדת ישראל

במקביל, בעת הזו איראן התקרבה לנקודת האל-חזור בהתפתחות האיום, ובמקביל, הייתה בשיא נחיתותה האסטרטגית, כשהציר כולו מוחלש. ההערכה הייתה שככל שיחלוף הזמן, יכולותיה של איראן רק ילכו וישתפרו, כאשר בצה"ל מסבירים כי אפילו המתנה של חודש-חודשיים הייתה מחייבת בניית תכנית חדשה, שכן איראן הייתה על סף שיפור משמעותי בתכנית ההגנה שלה.

בשבועות ובחודשים שקדמו למבצע, הצביעו בצה"ל על כך שמטרת המשטר האיראני היא לא פחות מהשמדת ישראל, באמצעות התקדמות משמעותית בתכנית הגרעין, הרחבה משמעותית של מספר טילי הקרקע-קרקע שברשותם, וקידום תכנית להשמדת ישראל באמצעות פלישה קרקעית.

כאמור, בישראל הצביעו על כך שתכנית הגרעין הייתה מתקדמת מאוד, עד כדי כך שהאיראנים היו במרחק חודשים ספורים מפצצה, לאחר שביצעו ניסויים וביצעו מחקר ופיתוח משמעותי של נשק גרעיני. בכירים בצה"ל טוענים כי זה היה חוסר אחריות שלא לפעול בעת הזו שכן ניהול הסיכונים היה הופך לבלתי סביר מבחינת ישראל.

באשר לטילי הקרקע-קרקע, על פי ההערכות, איראן החלה את המלחמה עם כ-2,500 טילים וכ-400 משגרים, ותכננה להגדיל את מספר הטילים באופן אקספוננציאלי, עד כדי כך שבעוד כשנתיים היו אמורים להחזיק בארסנל של כ-8,800 טילי קרקע-קרקע ארוכי טווח וכבדים. גם התכנית להשמדת ישראל באמצעות פלישה קרקעית התקדמה, ותוכננה להתבצע בחסות הטילים מכל החזיתות.

בדיונים שקדמו למבצע, וגם בישיבת הקבינט שאחרונה, ב-12 ביוני בערב, אמר הרמטכ"ל, רב אלוף אייל זמיר, לדרג המדיני כי הוא מאמין בתכנית, והיא ברת ביצוע, ואין ספק שהיה זה אחד הגורמים המשמעותיים להחלטה שהתקבלה בקבינט פה אחד לאשר את הפעולה הנועזת. 

בעת היציאה לדרך, התכלית האסטרטגית שאיתה יצא הצבא לדרך הוגדרה כך: "יצירת התנאים למניעת התגרענות איראן לאורך זמן ולשיפור המאזן האסטרטגי של ישראל". בין המטרות היו פגיעה בתכנית הגרעין עד לשיבוש מערכתי, גריעת יכולות קונוונציונאליות ופגיעה באורך הנשימה לאורך זמן, בדגש על טילי הקרקע-קרקע.

בימים שקדמו למכת הפתיחה המרשימה, נערכו בישראל גם לאפשרות שאיראן תהיה זו שתפתח באש, כמכה מקדימה כלפי ישראל.

על ההטעיה והניהוג העדין בימים שקדמו לפעולה עוד ייכתב הרבה, אך ניתן כעת לומר כי על פי ההערכות המוקדמות בישראל, איראן יכולה הייתה לשגר כ-500 טילי קרקע-קרקע לעבר ישראל. היא לא עשתה זאת, בין היתר, בשל הפעולה המפתיעה, שכללה חיסול של רבים בצמרת הפיקוד הצבאי באיראן, וגרמה לאיראן לאבד שיווי משקל, ונדרש לה זמן להיערך לירי. בהקשר זה נציין כי  מפקד כוח קודס, איסמעיל קאאני, היה חלק מהמטרות אך לא חוסל במכת הפתיחה.

מפקד חיל האוויר, אלוף תומר בר, שניצח על המערכה האווירית, נתן לטייסים שלו הנחייה לטוס במדיניות "אדומה", קרי מדיניות של ביצוע המשימה גם תחת סיכון חייהם. בצה"ל לקחו בחשבון אפשרות של הפלת מטוסים ואפילו נפילת טייסים בשבי, שכן הטייסים טסו תחת סיכון גדול ובתוך מערכי הגנה אווירת צפופים, לפחות בשלב הראשון, עד שהודיעו כי נסללה הדרך לטהרן.

בשל כך, כלי טיס של חיל האוויר היו בכוננות חיט"ן (חילוץ טייס נוטש) במקרה הצורך, גם מלב טהרן. למרבה המזל, והודות למקצועיותם של הטייסים, המלחמה הסתיימה עם הפלת שמונה מטוסים בלתי מאוישים בלבד, ללא נפילת מטוסים מאויישים.

במהלך המלחמה, חיל האוויר ביצע יותר מ-1,500 גיחות, יצר עליונות, וסלל את הדרך לטהרן במרחק של יותר מ-2,000 קילומטרים. החיל הטיל 4,300 חימושים  ב-12 ימי המלחמה, כאשר היממה הכואבת ביותר בטהרן עצמה הייתה האחרונה.

לא פעם ולא פעמיים שונו המטרות למטוסים בעודם באוויר, כאשר הפעם המתוקשרת ביותר הייתה הגיחה האחרונה, לאחר שהאיראנים הפרו את הסכם הפסקת האש, והנשיא טראמפ גרם למדינת ישראל לסובב את מטוסיה לאחר שכבר הגיעו ליעדם.

לפי נתוני הצבא, כ-80 אחוזים ממערכות טילי הקרקע-אוויר שאיימו על מטוסי חיל האוויר הושמדו וכך גם כ-70 מערכות גילוי. כן הושמדו כ-200 משגרי טילים איראניים, המהווים כמחצית מהכמות שהייתה לאיראן ערב המלחמה. 

במסגרת הגיחות ביצע יותר מ-600 תדלוקים, כאשר התקיפה הארוכה ביותר הייתה בשדה התעופה משהד במרחק כ-2,400 קילומטרים משטח ישראל. כן הותקפו שישה שדות תעופה, יותר מ-35 אתרי ייצור של טק"א (טילי קרקע-אוויר) וטק"ק (טילי קרקע-קרקע) ועשרות מפקדות של מגוון היחידות הצמרת הביטחונית של המשטר האיראני.

באשר לתכנית הגרעין עצמה, בצה"ל מבהירים כי נפגעו אתרי העשרת אורניום, נפגע אתר ההמרה באיספהן, נתקף הכור הגרעיני הלא פעיל באראכ, חוסלו 11 מדעני גרעין בכירים, נפגעו אלפים רבים של צנטריפוגות וכן נתקף מערך ייצור הצנטריפוגות.

גם בהגנה רשם צה"ל הישגים גדולים. 99 אחוזים מ-1,000 הכטב"מים ששיגרה איראן לעבר ישראל יורטו או לא הגיעו ליעדם, ונרשמה רק שתי נפילות כטב"מים במלחמה – אחת מהן בבית שאן. על פי ההערכות, חלק מהכטב"מים המדויקים היו אמורים לשתק את מערכות ההגנה האווירית של ישראל.

הישג מרשים נוסף של צה"ל הוא העובדה שלמרות שבמשך שנים איראן בנתה ציר שנועד להרתיע את ישראל מפגיעה בגרעין שלה, אף אחד מהם לא הצטרף - מלבד החות'ים ששיגרו שניים-שלושה טילים במהלך 12 הימים הללו, והמיליציות בעיראק ששיגרו כ-40 כטב"מים לעבר ישראל. חיזבאללה, האיום העיקרי שנבנה, נותר שקט לאורך כל התקופה.

מתוך כ-500 טילי קרקע-קרקע ששוגרו לעבר ישראל, נרשמו 36 נפילות בשטחים בנויים, ומערכות ההגנה האווירית של ישראל וארה"ב השיגו 86 אחוזים אחוזי יירוט מרשימים. בצה"ל סבורים כי תחילה ניסו האיראנים לפגוע בעיקר בתשתיות צבאיות, אך משהבינו כי הם לא מצליחים כך להסב נזק לישראל, עברו לירי מכוון לעבר אוכלוסיה אזרחית כדי לגבות מחיר.

מהנתונים עולה כי כתוצאה מכך, נפגעו 2,305 דירות ב-240 בניינים, 13,197 אזרחים נותרו מחוסרי קורת גג. מתוך 28 ההרוגים במבצע, 3 היו בוודאות בממ"ד, ו-3 נוספים שנמסר כי נהרגו בעודם בממ"ד ככל הנראה לא היו בממ"ד בעת שנהרגו. 

בצבא מבהירים כי בעת היציאה לדרך, לא הייתה התחייבות אמריקנית לתקיפה בפורדו, אך ההבנה הייתה שהאמריקנים נותנים גיבוי למכת הפתיחה, וישתתפו בהגנה על שמי המדינה. בישראל נערכו לפעולה חליפית בפורדו, אך בשל הצטרפות ארה"ב לא נדרשו לכך. בצה"ל מבהירים כי למרות הצהרות כאלו ואחרות שנשמעו בימים האחרונים, עדיין לא ניתן לדעת מה מידת הנזק שנגרמה בפורדו, וגם האיראנים עצמם עדיין לא יודעים להעריך זאת.

מה שכן ניתן לומר הוא שעל פי ההערכות בצה"ל, עם תום המבצע ניתן לומר כי נוטרלה יכולת ההעשרה ל-90 אחוזים לפרק זמן ממושך, נוטרלה לפי שעה היכולת של המשטר לייצר ליבת נשק גרעיני, ציר פיתוח הנשק נפגע משמעותית על ידי פגיעה בידע דרך הפגיעה במחקר ובפיתוח, סיכול מדעני גרעין מרכזיים וגריעת ידע.

באשר לתכנית הטילים, על פי ההערכות תעשיית ייצור הטילים נפגעה באופן עמוק, ובטווח הארוך איבדה אלפים רבים של טילים שרצתה לייצר. בצה"ל צופים הפחתה ניכרת בהיקף ייצור הטילים ותהליך השיקום של בניית יכולת הייצור.

בצה"ל סבורים כי כעת נדרש מהלך מדיני מול האיראנים, שיתמודד עם שאריות תכנית הגרעין של איראן, בדגש גם על האורניום המועשר שסביר שעוד נמצא באיראן.

בשורה התחתונה, למרות ההישג המרשים מאוד, בצה"ל מבהירים כי ההערכה היא שהאיום האיראני עוד ילווה אותנו בעתיד, ולכן יש לשמור על צניעות בהסתכלות על ההישגים, לעקוב אחר ההתפתחויות באיראן, ולהיערך לאפשרות שיצטרכו לפעול באיראן שוב, שכן טהרן  לא זנחה את הרעיון להשמדת ישראל.