בעקבות נפילתם של שבעה לוחמים באירוע הקשה אתמול בעזה מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להמשיך באותו הקצב, באותה השיטה, ובאותו אופן פעולה. הכאב גדול, אך הוא גם תמרור אזהרה: מי שלא הולך להכריע, נשחק ומפסיד. אם לא נשנה גישה, נאבד גם את ההישגים שכבר הושגו. כדי לנצח באמת חייבים לעבור לקצב אחר, לחשיבה אחרת ולדרך אחרת.
ראשית, יש לקבוע מטרה אסטרטגית ברורה: פירוק שלטון חמאס בעזה, חיסול הזרועות הצבאיות והמדיניות שלו, ויצירת מציאות חדשה שאינה זמנית, אלא לטווח ארוך. ניסוחים עמומים כמו "פגיעה ביכולות" או "שינוי מציאות" כבר אינם מספקים; נדרש יעד חד, פשוט ובהיר לא רק לדרג המדיני אלא לכלל הלוחמים והחברה הישראלית.
הכוח הצבאי חייב לעבור לתמרון קרקעי עמוק, אגרסיבי מאוד ורציף. לא עוד מבצעים נקודתיים שצה"ל נכנס ויוצא מהם לסירוגין, אלא התקדמות בשטח עד לשליטה מלאה בלב עזה, במחנות המרכז ובחאן יונס. כל עוד עזה אינה תחת שליטה מלאה חמאס שורד, מתארגן ומכה בכוחותינו. הוא ממשיך לגייס מחבלים ולייצר אמל"ח.
במקביל, יש להבטיח שליטה קבועה בשטח, להקים אזורי חיץ, מוצבים קדמיים ונקודות שליטה בצירים המרכזיים של הרצועה. הסיוע ההומניטרי המוזרם לרצועה חייב להיות מנוהל בקפדנות או מושהה כליל. כל עוד נכנסים דלקים, מזון וציוד רפואי בכמויות לא מבוקרות, האויב מקבל חמצן. הסיוע הזה, שבא ממניעים מוסריים ומלחץ בינלאומי, בפועל מקל את הלחץ על חמאס ומאפשר לו להמשיך לשרוד. יש להשתמש בו כמנוף לחץ אסטרטגי נגד ראשי חמאס, לא כפתרון שמרגיע את השטח העזתי ומאריך את הלחימה.
לצד אלה, יש לחדש את מדיניות החיסולים הממוקדים - לא רק בתוך עזה, אלא גם מחוצה לה: בלבנון, בטורקיה, בקטאר ובכל מקום שבו יושבים ראשי הפיקוד, המימון והתודעה של האויב. מדינת ישראל צריכה לשדר מסר פשוט כפי שהיא שידרה כעת בטהרן וכפי שעשתה לראשי חיזבאללה: אין מקום בטוח. אין זמן לנשום. כל מנהיג טרור היא יעד מתמיד למוסד ולצה"ל.
במקביל, יש לפעול גם בזירת התודעה. חמאס משקיע מאמצים עצומים בתעמולה פנימית וחיצונית. ישראל צריכה לנתק אותו מתקשורת, לשבש שידורים, לפגוע במוקדי תעמולה, לייצר עליונות תודעתית, גם מול תושבי עזה וגם מול הקהילה הבינלאומית. במלחמה הזו מי שמפסיד את הנרטיב עלול להפסיד גם את הקרב.
ולבסוף, נדרשת הצבת כוחות מאסיבית ומתמשכת. לא עוד גיוס של אותם כוחות מילואים שוב ושוב, אלא גיוס נקודתי מאסיבי וממוקד שישדר נחישות ותקיפות ויחזיר לישראל את היוזמה.
ראינו את התחכום, הדיוק והעוצמה במבצעי המוסד ואמ"ן בלב ביירות ובאיראן. כך פועלת מדינה שרוצה לנצח. צריך להביא אותה רוח תחבולה, חשיבה יצירתית וחתירה להפתעה גם לזירה העזתית. לא רק כוח אלא גם תבונה, תחבולה ויוזמה.
הגיע הזמן לשנות כיוון. לנצח, לא להתגלגל. להכריע, לא להתפשר. לא להימרח, לנצח.
הכותב הוא סגן ראש המועצה האזורית שומרון וקצין בגדוד 71 של חטיבת הצנחנים
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו