הסקר שחושף: אחוז הלוחמים שמתמודדים עם פוסט-טראומה - ולכמה הטיפול באמת עוזר

לפי נתוני משרד הביטחון, אגף השיקום מטפל כיום ביותר מ-17 אלף פצועים, מתוכם אלפים כבר הוכרו כפוסט-טראומטיים • סקר חדש של מיזם "אור כי יהל" של עמותת ברק מעיד עד כמה הטיפולים הנפשיים שניתנים לחיילים שחזרו מהחזית באמת מסייעים להם • הנתונים המלאים

הפגנת הלומי הקרב. אלפים רבים התווספו למעגל הפוסט-טראומה בעקבות המלחמה. צילום: גדעון מרקוביץ'

מערכת בריאות הנפש הצבאית קורסת תחת העומס. לפי נתוני משרד הביטחון, אגף השיקום מטפל כיום ביותר מ-17 אלף פצועים, מתוכם כ-9,000 ביקשו הכרה כנפגעים נפשיים ו-3,769 כבר הוכרו כפוסט-טראומטיים. חייל ממתין חודשים לתור אצל קב"ן, שכל אחד מהם אחראי בממוצע על יותר מ-4,000 חיילים - נתון שממחיש את חוסר האיזון החריף בין הביקוש לטיפול לבין היכולת לספקו.

מאהל הלומי קרב בפתח תקווה // ירון דורון, משה בן שמחון

במקביל, דו"ח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת חושף מציאות עוד יותר קשה: בין ינואר 2024 ליולי 2025 תועדו בצה"ל 279 ניסיונות התאבדות של חיילים, ומתוכם 12% הוגדרו כחמורים. המחקר מצביע על עלייה משמעותית בקרב חיילי המילואים ומדגיש כי השירות הצבאי, ובפרט בשנות הלחימה האחרונות, יוצר קושי נפשי עמוק - שבמקרים מסוימים אף מוביל למצבים קיצוניים כמו ניסיונות התאבדות.

בתוך החושך הזה עולה קרן של תקווה: סקר חדש של מיזם "אור כי יהל" של עמותת ברק מגלה כי ליווי טיפולי מקצועי ועמוק מביא תוצאות ממשיות. שנה וחצי מאז הקמת המיזם, הנתונים מדברים בקול ברור - לוחמים רבים סובלים מטראומה עמוקה, אך כשהם מקבלים ליווי טיפולי עקבי ומתמשך, מצבם הנפשי משתפר. הסקר בחן 221 מטפלים מתנדבים הפועלים עם כמעט 800 לוחמים ובני משפחותיהם. התמונה שעלתה היא של טראומה נרחבת - אך גם של תקווה הנושאת בה כוח.

פוסט טראומה (אילוסטרציה), צילום: GettyImages

ממדים מדאיגים של טראומה

הנתונים חושפים ממדים מדאיגים של הפגיעה הנפשית של הלוחמים שחזרו מן החזית. מעל חצי מהלוחמים שפנו למיזם סובלים מטראומה חמורה שמשפיעה על כל היבטי חייהם. 52.5% מהלוחמים סובלים ממתח כרוני המהווה למעשה נכות נפשית, ו-51.1% מדווחים על חוסר שקט מתמשך שלא מתפתר. 43% חווים עצבנות וכלכלות רגשיות חדות, והם לא יכולים להשתלט על התגובות הרגשיות שלהם. 35.7% נלחמים בחרדה בלתי מוסבלת שמשבשת את חיי היומיום שלהם.

נתונים נוספים שעלו מהסקר: 33.9% מתמודדים עם קשיים בהסתגלות לחיים אזרחיים לאחר השירות, 30.3% סובלים מקשיי ריכוז והתמקדות. 28.5% נלחמים בעצב עמוק ובדידות, 25.3% מתקשים עם בעיות שינה וסיוטים קשים, 24% חיים עם תחושות אשמה עמוקות ו- 22.2% מתמודדים עם ייסורי אובדן - חברים שלא חזרו, חיילים שנשארו בשדה הקרב.

19.9% חווים כהות רגשית ואצל קבוצה משמעותית של 14.9% אובחן דיכאון קליני. התמונה הזו משדה הקרב הנפשי של הלוחמים אינה משוללת מכל גוון של יחס: הרוב המוחלט של הלוחמים הפונים למיזם הם חיילי מילואים - 55.7% מהמטופלים שחזרו מן החזית ישירות לחיים האזרחיים ללא הפסקה בין הלחימה לחזרה לשגרה. 30.8% הם חיילים סדירים ו-7.7% משלבים בין שני הסוגים. וחשוב ביותר: 87.3% מהמטופלים נכחו באזורי לחימה.

כיצד המיזם עובד?

מיזם "אור כי יהל" הוקם לזכרו של סרן יהל גזית ז"ל כתגובה דחופה לצורך זה - לצורך של לוחמים בליווי נפשי מקצועי וממשיך. המיזם בחר בדרך של ליווי עמוק וארוך טווח, לא בדרך המהירה של ציפוי שטחי או עזרה זמנית. המטפלים הבינו שטראומה שנחחקה בלב החייל אחרי כשנה בחזית אינה יכולה להתרפא בשבועות ספורים - בניגוד למערכת הרשמית שמוצפת ולא יכולה להספיק.

מיה גזית, מקימת המיזם "אור כי יהל" לזכרו של בנה, סרן יהל גזית ז"ל, צילום: מיה צחי קיבנשטיין

משך הטיפול משקף התחייבות אמיתית. 36.2% מהלוחמים היו בטיפול במשך שנה שלמה - כמעט מתחילת המיזם עד היום. 19.9% קיבלו ליווי עד חצי שנה, 16.7% עד שלושה חודשים, ו-6.8% עד חודש בלבד. 63.3% הגיעו לטיפול בעקביות גבוהה מאוד, 15.8% הגיעו בדרך כלל בעקביות סבירה, 13.1% הגיעו בעיקר בחופשות צבאיות וחופשים ורק 6.3% הגיעו בחוסר עקביות בולט. סטטיסטיקה זו מעידה בבירור על המחויבות של הלוחמים לתהליך הריפוי.

היום פועלים במיזם 765 מטפלים מתנדבים - פסיכולוגים, עובדי סעד חברתי, קלינאים וחברים מחברה - המעניקים ליווי אישי וטיפול קבוצתי. המיזם נתן מענה ליותר מ-760 פניות של לוחמים ובני משפחותיהם מאז החל לפעול. 

עדויות מהשטח: השיפור קיים וממשי

התמונה מתבהרת כשנשמעים קולם הישיר של הלוחמים עצמם. 80.4% דיווחו על שיפור בסימפטומים שלהם - כלומר הרוב המוחלט העידו על שינוי משמעותי וממשי. מתוכם: 44.5% העידו על שיפור ברור, 23.2% דיווחו על שיפור מתון אך קיים, ו-12.7% תיארו שיפור משמעותי ביותר. 69.7% מהלוחמים נמצאים עדיין בטיפול פעיל, ורק 30.3% סיימו. 

בעקבות הסקר, סימנו המטפלים והלוחמים את הצרכים: קבוצות הדרכה נוספות למטפלים, הבטחת תשלום צודק וסדיר, טיפול מתמיד וללא הפרעות, קבוצות עמיתים לתמיכה הדדית, מעקב קבוע ומקצועי, הנגשת השירותים בכל הארץ, טיפול כולל המשלב תנועה גופנית וגם הנחיות תזונה, הרחבה להחנויות ויחידות צבאיות נוספות, וביסוס קהילתי חזק של המטפלים.

"עלות הטיפול השנתית בחייל אחד עומדת על כ-18 אלף שקלים בלבד - סכום זניח בהשוואה לעלות של כ-10 מיליון שקל שחייל פוסט-טראומטי יעלה למדינה לאורך חייו", מסביר רועי שפושניק, יו"ר עמותת "ברק" של חטיבה 188. "בשלוש השנים האחרונות הצלחנו לממן את הפעילות החשובה הזאת כמעט אך ורק באמצעות תרומות, אבל כדי שנוכל להמשיך ולהעניק טיפול מניעתי לחיילים ולמילואימניקים שנמצאים במצוקה - אנחנו עורכים ב-17 בנובמבר אירוע התרמה שמטרתו להבטיח את המשך קיומו של המיזם 'אור כיהל' ואת התמיכה במי ששומרים על כולנו".

רועי שפושניק, יו"ר עמותת "ברק", צילום: ללא
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר