שבוע לפני הבחירות, הסקרים שהוצגו לצופי החדשות הביאו לגוש נתניהו 62 מנדטים בערוץ אחד ו־46 בלבד בערוץ אחר - אבל האמת אחת, והיא תיחשף ביום שלישי בלילה, כשיתחילו לזרום תוצאות האמת מהקלפיות. אז נגלה מי ידע לקרוא את העם ומי חירטט. הפעם, ליל הבחירות יכריע גורלות לא רק של פוליטיקאים - הוא גם יקבע אחת ולתמיד מי הסוקר המדויק מכולם, איזה ערוץ ברא מציאות דמיונית ומי סיפק מספרים מהימנים.
הפערים בסקרים שהציגו הסוקרים לאורך כמעט שלוש שנים היו בלתי ניתנים לתפיסה. עולמות מנוגדים שעל פיהם ניהלו כאן מדינה. היו מי שטענו כי ככל שנגיע לישורת האחרונה כך המספרים יתיישרו, אבל הם לא. השבוע עדיין ניבאו לנתניהו 30 מנדטים בערוץ 14, בעוד שבסקר חדשות 13 הוא בקושי מגרד 18. איזנקוט מתנועע בין 24 מנדטים בסקרי מנו גבע ב־12 לעומת 19 מנדטים אצל שלמה פילבר ב־14, ויש עוד הבדלים גדולים במפת המנדטים שמציירים בפנינו - ואין מצב שכולם צודקים.
על יום הבחירות עבדו בערוצים השונים במשך חודשים. ההשקעה מתבססת על ההערכה שזו מקפצה שיכולה לשנות תפיסה כלפי ערוץ או להזרים צופים חדשים
ביום שלישי ב־10 בלילה שישה ערוצים יעלו לשידור עם שישה מדגמים תוצרת שישה סוקרים שונים. כל אחד ינסה להוכיח שהמדינה שהוא מתאר בפנינו היא האמיתית. המפשלים יצטרכו למצוא דרך אלגנטית להסביר לאן נעלמה המדינה שלהם. בינתיים, עד שהאמת תצוף, הערוצים משקיעים עשרות מיליונים כדי לספק לצופים סיקור מבדר ובלתי נשכח: אולפנים משודרגים וחגיגיים, תעלולי AI, כתבים פזורים, טאלנטים בחליפות ומערכונים מתעדכנים. אם כבר לחרבן על עצמך, לפחות שזה יהיה מהמקפצה.
התגייסות מלאה
ליל הבחירות הוא יום חגה של הדמוקרטיה ושל הטלוויזיה. מאז המהפך של בגין, שבישר חיים יבין לאומה ב־77', או נאום "אני אנווט" של רבין ב־92', דרך המהפך שעשה בן־לילה נתניהו לפרס ב־96', ועד מערכון "שאולי ומלחמת האזרחים" ששודר לפני המדגם של 2021 - ליל הבחירות היה ונותר אחד המשדרים הכי מדוברים והכי מצופים בלוח השידורים של הטלוויזיה הישראלית לדורותיה. מדורת שבט של ממש. כמאמר הקלישאה, מדינה שלמה נדבקת למסכים כדי להתבשר מי יהיה המנהיג שנבחר לדפוק את אזרחיו בארבע השנים הקרובות.
השנה, לראשונה, יהיו שישה ערוצים שישדרו במקביל. שש מדורות שבט קטנות, שמחולקות על פי שבטים. השידורים הללו ייפתחו כבר ב־7 בבוקר של יום שלישי וצפויים להמשיך ברציפות לפחות עד רביעי בצהריים, ואולי אפילו קדימה יותר - עד להכרעה כלשהי בהתאם לתוצאות האמת. כל ערוץ יפזר כתבים במטות המפלגות, שידווחו משם עד השעות הקטנות באמת. בערוצים מבטיחים לעדכן גם בתוצאות המדגמים של הערוצים המקבילים - העיקר שלא תהיה לכם סיבה לזפזפ.
שיא השידור, כמובן, יגיע בשעה 10 בערב, עת סגירת הקלפיות ופרסום המדגמים. טלי מורנו תגיש בכאן 11, יונית לוי תוביל את השידור של קשת 12, אודי סגל ברשת 13, מגי טביבי ב־14, מירי מיכאלי ב־15 ויעקב אילון ב־16.
הפעם ליל הבחירות יכריע גורלות לא רק של פוליטיקאים. הוא גם יקבע אחת ולתמיד מי הסוקר המדויק מכולם, איזה ערוץ ברא מציאות דמיונית ומי סיפק מספרים מהימנים
בקשת 12, למשל, הטאלנטים של הערוץ יחזיקו יום שידורים מלא. ארז טל ואברי גלעד יתאחדו למשדר משותף, וגם אופירה אסייג, אלי אוחנה וברק סרי יובילו רצועה משלהם. המדגם של מנו גבע הורחב וקיבל את הכינוי "מגה־מדגם", ובתום פרסום התוצאות והפרשנויות הנלוות תעלה חבורת "ארץ נהדרת" ותבצע מערכון תגובה בשידור חי - אירוע שהפך למסורת.
בכאן 11 יעטפו את איילה חסון עם ספיישל של תוכנית הסאטירה "תגידו קצר", ובשעה 21:30 יגישו לצופים "מהדורת בחירות מיוחדת של קופה ראשית". בערוץ 14 סיפרו על התגייסות מלאה של כל הטאלנטים, על שולחן חדש שנחנך באולפן, על רכישת ציוד מתקדם, על טכנולוגיות חדשות שייכנסו לשימוש ועל תוכנית ספיישל של "הפטריוטים" שתצולם מהשטח.
על שידורי יום הבחירות עבדו בערוצים השונים במשך חודשים. כמות ההשקעה חריגה, ומתבססת על ההערכה שמדובר במקפצה אשר יכולה לשנות תפיסה כלפי ערוץ או להתחיל מגמה של זרימת צופים חדשים.
ערוץ 16, לדוגמה, שפועל חודשים בודדים בלבד, עדיין מדשדש ועד כה לא הצליח להביא צופים או לייצר באזז שיזכיר לישראלים את קיומו. על פי הערכות של יודעי דבר, בערוץ שפכו יותר מ־10 מיליון שקל על משדר יום הבחירות, על אף שכנראה יצפו בו פחות אנשים מכמות המצביעים של מפלגת הפיראטים.
ערוץ 13, כהרגלו, שוב נמצא בצומת דרכים. הוא לא מאיים על הבכורה ולא לגמרי מזדנב מאחור. ערב הבחירות וגובה הרייטינג יהיו מבחן כוח ראשון של הבעלים החדש אסף רפפורט ושל מערכת חדשות שצבעה את עצמה כמזוהה עם מחנה אנטי־ביבי. זה יהיה המשדר האחרון בעריכת טלי בן עובדיה, רגע לפני שינויים מתוכננים בהנהלת מערכת החדשות של הערוץ, כשאיתי דנקנר, שהגיע מקשת כדי להחליפה, יהיה המנכ"ל השביעי של חדשות 13 בתוך חמש שנים.
תזות מנוגדות
ההערכה הריאלית היא שהמאבק האמיתי על הרייטינג יהיה בין 12 ל־14. קרב ראש בראש של הסוקרים מנו גבע ושלמה פילבר, כששאר הערוצים יחפשו הישג כלשהו להתהדר בו.
בדקת המדגם של 2022 צפו בערוץ 12 23.3%, ובערוץ 14 6.6%. השנה נראה שהפער יהיה קטן בהרבה. בערוץ 14 סימנו את 12 כיריב העיקרי, ומעוניינים להיצמד אליו מבחינת אחוזי הצפייה. בשקט־בשקט, יש המפנטזים שם על ניצחון כפול (גם ביבי וגם ברייטינג), אבל מוכנים להתפשר על צמצום פערים היסטוריים מהערוץ המוביל.
המאבק בין 12 ו־14 מזכיר את המאבק הפוליטי: שני ערוצים עם תזות מנוגדות וגישות הפוכות, קהל נאמן, אמוציות ומאבקים יומיים. כשמסתכלים על מדורת השבט הקודמת ועל המלחמה באיראן ובעזה, רואים שהקהל שמר אמונים לערוץ 12. שידורי החדשות של קשת רשמו עלייה דרסטית בכמות הצופים, בעוד שאחרים הציגו עלייה מזערית בלבד.
במלחמות הצופה מחפש ערוץ שיספק לו שידור אחראי, סמכותי, אמין ומאחד - ו־12, לכאורה, ענה על הצרכים הבסיסיים הללו. שידורי בחירות זה משהו אחר. ישראלים מצביעים מהלב, וכשהם יתיישבו לצפות בתוצאות הם יעדיפו שהמסך יתאים עצמו לתחושות האישיות שלהם. צפייה שבטית. הגיוני שאנשים יבחרו באיזה ערוץ לראות את הבחירות על פי הפתק שהם שמו בקלפי.
מתבקש שמצביעי ביבי ירצו לבלות את ליל הבחירות עם מגי וינון, שמצביעי איזנקוט ובנט ימצאו נוחות באולפן של יונית, ושמצביעי שמאל ישמעו את רביב דרוקר מדבר מגרונם. כך, בעצם, תוצאות האמת לכנסת עשויות גם להשפיע על תוצאות האמת של הרייטינג שיגיע למחרת בבוקר.
גברת בחירות
ב־1977 הציגה הטלוויזיה הישראלית את המדגם הראשון, וחיים יבין הכריז "מהפך". מאז נערכו 17 מדגמים בבחירות לכנסת, וביום שלישי יגיע ה־18. יונית לוי תגיש את ה־11 שלה. כלומר, יותר מ־60% מכל המדגמים בתולדות המדינה עברו דרכה. מגישה מכהנת, כפי שהיא הצהירה פעם, מדיחים רק בקלפי.
בין ערוצים: חתיכת קלוז־אפ
בכל ברית מילה יש את הדוד ההוא שיספר בדיחה שתגרום להרגיש לא בנוח. "אתה יודע שהמוהל הזה חתך לדנה", "כמה סנטימטרים זה לא קריטי, מניסיון", ועוד בדיחות יבשות כמו צלחת עוגיות עבאדי באולמי בונבון. בברית המילה של הבן שלי, לפני שנשלפו סכינים וכוסיות יין, ברחתי מהחדר ומסרתי את האחריות ואת הטראומה לאחרים. ממש לא רציתי לראות איך חותכים לו. על הזין שלי, כמו שאומרים. יש תמונות שלא הייתי רוצה שיישארו לי בראש.
בפרק הלפני אחרון של סדרת הדרמה "השמועה", שהסתיימה השבוע ב־HOT, קיבלו הצופים חיתוך שלא נחתך בעריכה. בסצנת ברית המילה לבנו של הגיבור (אושרי כהן) בחר הבמאי נמרוד אלדר לשלב צילום תקריב של חיתוך עורלה, כולל דם ניגר מאיברו המדמם של התינוק. צילום מהיר ומפוקס, שלא מותיר אפשרות לברוח מהחדר.
"השמועה" היתה סדרה נהדרת שחקרה פרשייה מסתורית בקהילה חרדית על פגיעות מיניות בילדים ואבא שמתמודד עם סודות מודחקים מעברו המשפחתי. ברית המילה מעוררת מחשבות אפלות אצל הגיבור, שרואה בה פגיעה מינית בחסר ישע, ולרגע קט אפילו מנסה לעצור אותה. לא קריאת תיגר על המסורת, סתם קלוז־אפ עצוב על טקס יהודי מטריד ועתיק, שרק מעטים יערערו על נחיצותו. "השמועה" ניסתה לעשות את זה בעדינות, אבל חתכה מהר.
להתמכר/לוותר
קארי (אמזון פריים)
אם יש משהו שהוליווד מייצרת מהר יותר מסרטי גיבורי־על - זה עיבודים לסטיבן קינג. כל מה שהוא כתב אי־פעם, כולל רשימות הקניות שלו, כבר עוּבד למסך. דווקא "קארי" (Carrie), ספר הביכורים שלו, חיכה יותר מ־50 שנה לסדרה משלו. סיפור על קארי וייט, נערה שהתחנכה בבית סגור ועוברת לתיכון ציבורי, שם היא חווה בריונות ויראלית ונחשפת לכוחות טלקינטיים שמתעוררים בה. דרמת תיכון לא רגילה, שמתפתחת למחוזות עמוקים, מורכבים ואפלים.
מרשלים (yes, HOT, פרטנר, סטינג ונקסט)
היקום "ילוסטון" של טיילור שרידן הפך בשנים האחרונות למפעל של סדרות - פריקוולים, סדרות המשך וסדרות־בת שמולידות סדרות־בת. "מרשלים" היא סדרת־בת כזאת, והיא לוקחת את קייסי (לוק גרימס), הבן הצעיר של ג'ון דאטון, ומצרפת אותו ליחידת מרשלים פדרליים במונטנה, כשבכל פרק הם רודפים אחרי פושע חדש. החודש עלתה כאן העונה השנייה של "מרשלים" (Marshals), והנוסחה נותרה ללא שינוי. ראיתם אחד - ראיתם הכל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו