רגע לפני כיפור: אפילו לנתניהו ודרוקר יש סיכוי לסולחה

הייתי רוצה שיתנצלו בפניי כל המגזימים שטענו שיש לי את העבודה הכי טובה בעולם (לצפות מדי יום בטלוויזיה ולכתוב את דעתי עליה). זו הנחה שגויה ופוגענית - ואני לא מתייחס כרגע לאינספור השעות האבודות שבהן שרפתי תאי מוח מול תוכניות ניוז וריאליטי, אלא להבנה שלפחות כמה עשרות, מאות או אלפי אנשי טלוויזיה כועסים עלי, נפגעו ממני או סתם נעלבו - ואני אפילו לא יודע מזה.

"העבודה הכי טובה בעולם" מחייבת אותי להיות אמיתי (כי זה מה שאני דורש מהטלוויזיה שלי), גם אם לעיתים קרובות זה אומר שעלי להשחיר על עבודה של אחרים. "מבקר טלוויזיה צריך להיות פלצן, קטנוני, ביקורתי, עם טעם מתנשא - זה כאילו חלק מדרישות התפקיד", אמר לי פעם מישהו שאכל הרבה שיט בחייו ממבקרי טלוויזיה. לכל אחד יש תפקיד: יש את זה שעומד על הבמה, ויש את זה שיושב בקצה האולם ומתמרמר בלחישות על ההצגה.

ואני, לפעמים, במשפט וחצי שהודפס בעיתון, יכול לקטול, לבטל ולזלזל בעבודת פרך שאנשים עמלו עליה במשך שנים. הם כתבו, צילמו, שיחקו, ערכו, ארזו, שיפצו, יצאו לצילומי השלמה, ערכו שוב, ואז ישב לו מבקר וכתב את מה שכתב. רק בודדים מגיבים לביקורות בזמן אמת. חלקם מעמידים אותי על טעותי או סתם משיבים מלחמה בפומבי, אבל הרוב, כך אני מניח, בולעים את העלבון וממשיכים הלאה.

כדי להוכיח שיש לי לב גדול יותר משל לארי דיוויד, ביקשתי מהבינה המלאכותית שעובדת אצלי לעשות מה שעושים היום כשרוצים להתנצל - לאסוף צרור של סליחות קלישאתיות מנוסחות בקפידה לשימוש מיידי. סליחות זולות באריזת מתנה. אז ככה:

"אבהיר מראש שלא היתה לי כוונה לפגוע באיש, ואם מישהו נפגע - אני מתנצל. זה היה חוסר הבנה/ בדיחה שהשתבשה/ טעות בשיקול הדעת. מי שמכיר אותי יודע שזה לא אני. לצערי, פה ושם היה גם מי שבחר לפרש את דבריי אחרת - כלומר, דבריי הוצאו מהקשרם - וגם בפניו אני מתנצל, אך מצער שיש מי שבוחר לעשות מזה קמפיין. אני התנצלתי, ואני מקווה שאותה מידה של ביקורת תופנה גם לצד השני. אולי תגיד לי איזה סוג של סליחה מרגיש לך הכי נכון, ואני אעזור לחדד את הניסוח של ההתנצלות?"

שלום של אמיצים

כעת, לאחר שביקשתי יפה סליחה, נעבור לסליחות של אחרים. חטאים, כידוע, יש כאן בשפע. חצי מאיתנו בביף עם החצי השני. מדי יום מתרחשת שערורייה, ריב חדש נוצר ובא תורו של מישהו לבקש סליחה על משהו. נו, זו המדינה שגדלנו לתוכה. מדינה התקועה בסבך סכסוכים עם כל העולם ועם עצמה. כפרה על כולנו.

אין ספק, החיים שלנו היו יכולים להיות פחות רועשים וסוערים אם היו סביבנו פחות עימותים וחזיתות פתוחות. הנה כמה מהסכסוכים היותר גדולים שהיינו מתים שיגיעו לסופם המוחלט, הסולחות שמדינת ישראל חייבת לעצמה:

רביב דרוקר ובנימין נתניהו

איבה ארוכת שנים. דרוקר הוא מהמבקרים העקביים ביותר של ראש הממשלה ומשפחתו, נער הפוסטר של הרל"ביזם, וביבי הוא ביבי, שבעבר רמז כי צריך לכלוא את העיתונאי בגין פרסומיו. מכיוון שנתניהו מתראיין בימינו רק אצל "עיתונאים" חנפנים, דרוקר לא יהיה אופציה, אבל תארו לעצמכם עולם שבו מארגנים סולחה אמיתית ביניהם. וגר נתניהו עם דרוקר? בעצם, מי הזאב ומי הכבשה?

איבה ארוכת שנים. קיצור תולדות סכסוך נתניהו-דרוקר

ליהיא גרינר ואביבית בר זוהר

הסכסוך הכי דבילי, ארוך, ויראלי ומיותר בתולדות הטראש. ליהיא ואביבית, אביבית וליהיא. 14 שנים עברו מאז גורשה בר זוהר מחתונתה של גרינר, אחרי שבחרה להשיק חבר חדש דווקא שם ("את רק נחתת יא זונה, מאיפה יש לך חבר חדש?"). זה נמשך בתביעות, בסולחות, בפרודיות ובסאונדים בטיקטוק - ולאחרונה שוב התחדש הדם הרע ביניהן. מתי הן ישיקו סולחה?

קרב איתנות. ליהיא גרינר נגד אביבית

ערוץ 14 וערוץ 12

הרבה יותר משהוא מדבר על עצמו, לערוץ 14 יש אובססיה עם הערוצים המתחרים. כל הזמן רק מדברים שם בשידור על הטאלנטים של 12 ו־13, על כאן 11 ועל גל"צ. תמיד משווים, תמיד מזלזלים, תמיד מבקרים ומנסים לעורר אנטגוניזם בקרב צופים, בעוד המותקפים דואגים להתנגח בחזרה ולחגוג כל נפילה של 14. אולי, אם כל אחד יתעסק בעצמו, יהיה קל יותר לכולם.

אופירה וברקוביץ'

מאז הגירושים הטלוויזיוניים, לפני שלוש שנים, של מי שהיו הפאוור קאפל של תוכניות הצעקות הפוליטיות, אין תחליף לאופירה וברקו. כל אחד התפצל לערוץ אחר, שבו חבר לפרטנרים שלא משחזרים את החיבור המקורי שהיה ביניהם. הפרידה היתה אמוציונלית והנתק ביניהם אמיתי. סולחה, במקרה זה, היא עניין של טיימינג ושילוב בין אינטרסים.

פאולה רוזנברג והקהל הישראלי

"אני, פאולה רוזנברג, אזרחית ישראל, חיה בלרנקה כי הערכים שכרגע מנהלים את המדינה לא מאפשרים לי להמשיך לחיות פה", אמרה לא מזמן מגישת הטלוויזיה. בימים אלה היא מתכננת קאמבק, מצלמת תוכנית לתאגיד וחוזרת להתפרנס מהמסך. איך והאם בכלל פאולה תתקבל על ידי הישראלים? כנראה מישהו יצטרך להתנצל ראשון - וזה לא יהיה העם עם ערכיו המעודכנים.

נטעלי שם טוב וערוץ 13

מגישת החדשות טענה לקיפוח מקצועי עקב דעותיה הימניות, והפכה את העזיבה שלה את חדשות 13 למסע פומבי של השחרות, הדלפות, לכלוכים ותביעה. בהמשך גם רכבה על הסכסוך המקצועי כדי להרוויח נקודות בקריירה פוליטית שהשיקה במפלגה של וינטר. פוליטיקאים מתים על ראיונות בתקשורת, אז יש מצב שסולחה היא אינטרס של שני הצדדים.

כוכבה שביט ואמנון טיטינסקי

אחת קופאית בסופר של "שפע יששכר", האחר הוא הלקוח הכי טרחן, עקשן ומעצבן בתולדות הסופרמרקטים והסדרות הקומיות. העימות המתמשך בין הדמויות שמגלמים קרן מור ודב נבון מחזיק את "קופה ראשית" שש עונות. מצד שני, שלום וסולחות תמיד עושים עם אויבים.

הריבים הכי מצחיקים של כוכבה וטיטינסקי

אסף גרניט ורותי ברודו

ויכוחים על גניבת עובדים, לכלוכים בפודקאסטים, עקיצות ושתי תוכניות ריאליטי מתחרות. מלחמת השפים רותחת על אש גבוהה. מתישהו יימאס להם לריב והם יפתחו שולחן.

רון שחר ויהודה לוי

המנחה המיתולוגי של "המירוץ למיליון" לא פרגן למנחה הנוכחי של תוכנית הריאליטי - והרשת געשה לרגע. יאללה, סולחה, צאו לדרך.

ערוץ הספורט והפועל ת"א (וחצי מכבי)

מרוב אינטרסים ובחישות מתחת לפרקט, ערוץ הספורט נהיה זירה משדרת של סגירת חשבונות, בדגש על עזרה תודעתית מטעם מגישים מסוימים לבעלי הערוץ (שהם גם בעלי מכבי ת"א) - גם כשזה בא לידי ביטוי בעימותים מתוקשרים ונמוכים עם בכירי עולם הכדורסל. זה רק ספורט, לא?