ישראל הגיעה למקום האחרון במדד הכי חשוב. מזל שיש לי פתרון

לא יודע אם בתוך החדשות הגרועות שניתכו על ראשינו השבוע, היה לכם פנאי לבדוק גם את סקר תדמית מדינות העולם, סקר רציני שנערך מדי שנה, ובו דורגנו השנה במקום האחרון, אחרי צפון קוריאה, אפגניסטן, איראן ואמריקה (!). אנחנו, החמודים בעמי העולם, הצודקים במדינות החלד - במקום האחרון. באסה רצינית וגם איום קיומי אמיתי.

ננקה את הסיבות הברורות מאליהן.אנטישמיות עתיקה,מכונת ההשפעה של קטארוסין, בלבול הערכים במערב,מערכת הסברה שלא קמה בזמן ולא בכלל, ראש ממשלה שהפך להיותהאישיות השנואה בעולם, תקשורת דפוקה שמשדרת תמונות הגנה עצמית שלנו כתמונות רצח עם,בן גביר הכסילשכל ציוץ שלו מעמיק את הצרה שאנחנו מצויים בה ללא כל תועלת, חוץ מעלייה רגעית בסקרים שלו, אנשי שמאל כמו יאיר גולן ועיתון "הארץ" שבהבל פה מספקים תחמושת לאויב לשנים, ועוד ועוד. סבבה. אמרנו את כל אלה, אבל זה לא מספיק, ויש חוץ מבכיינות גם מה לעשות, למי שעוד רוצה לעשות משהו ולא לחכות בשקט שתונף יד הכורת.

מה שיש לעשות הוא לספר מחדש את הסיפור שלנו. בכלים החדשים, עם אנשים חדשים וצעירים, עם רוח חדשה ורעננה. בשביל זה אני פה. אני אמנם לא חדש, אבל אני שייך לתנועתהשומר החדש, שמקימה בימים אלה מכינה חדשה, מכינת "קול גיא" ע"שגיא שמחי ז"ל, בראשותי. שם, בערד, ילמדו נערים ונערות לפני גיוס איך להפוך למשפיעני רשת וליוצרי תוכן, כדי שיוכלולקחת את המושכות מהסוסים העייפים ולהוביל את העגלה שלנו למקומות שבהם לא דרכה רגל ישראלית.

הם יפגשו אנשי תקשורת, אנשי הסברה, ממשל, משפט, יוצרים מכל מיני סוגים, ותוך כדי שהם לומדים ציונות, יהדות וחקלאות - יתמחו גם בלספר לעולם ולעצמנו מי אנחנו, מה אנחנו עושים פה, ולמה סיפורי המעשיות שממוצאים עלינו על ידי אויבינו הם שקרים מופרכים. הם יהיו כמו הגלי צה"ל של ההסברה הישראלית, ילמדו תוך כדי שידור הנרטיב הציוני לעולם בכלים שירכשו ממיטב המורים במדינה.

אז אם אתם נתקלים בי בזמן הקרוב בדרך לערד, ואתם לא חסידי גור - תגידו שלום, ואם אתם רוצים לתמוך או להצטרף ליוזמה החשובה, תכתבו לי. מקווה שכבר בשנה הבאה נעלה מהמקום האחרון בטבלת המדינות למקום אחד לפני האחרון. צעדים קטנים בדרך למקום הראשון.

פטריה גרעינית

דבר נפל בעולמי הקטן השבוע. רכשתי סנדלים פתוחים, שבהם ניתן לראות את הבוהן המציצה. אין זה דבר של מה בכך, כבר כמה שנים רעות אני מסתובב רק עם סנדלים סגורים, בשל אותה פטריה מגעילה שהתיישבה לי על הציפורן ומנעה ממני להיראות ברבים ככה, נגוע. והנה, סופסוף, אחרי ייאוש מוחלט, נרפאה הבוהן מהפטרייה, ויש לי בוהן באישור מכון התקנים, זהה לאחותה בצד השני.

כבר כתבתי על כך כאן לפני שלוש שנים, כשחשבתי שאיזו תמיסה שקניתי הביאה מזור. ואכן היתה נסיגה, אבל התברר בדיעבד שזאת היתה נסיגה לצורך התארגנות מחדש ומתקפה קשה עוד יותר. וכך, לאחר שנה של הקלה אבל לא ריפוי, הפטרייה שלי חזרה, אכלה את כל הציפורן, עיוותה את צורתה וגרמה לי צער גדול. למה? לא יודע איך אתם, אני מסתיר חלקי גוף שאינם אסתטיים לטעמי, חס על עיני המתבונן, למרות שברי לי שלאף אחד לא אכפת.

בכלל, אני יודע שהיום מקובל לחשוף גם אזורי גוף בעייתיים, כי כאילו אין יפה ומכוער, הכל בעיני המתבונן, בודי פוזיטיב עאלק, וכל החושפים פגמיהם ופגמיהן הרי הם גיבורי תרבות ומפגינים לכאורה חוזק מגדרי. שיקפצו לי. אני מהדור ההוא, הדור הנכון, שבו אין מטרידים את הזולת במראות דוחים, בין אם ציפורניים מעוותות או בטן גולשת או כל כיוצא באלו. לא. מה שלא יפה, שומרים בבית פנימה, מאחורי בד וסנדל.

קיצורו של עניין - בייאושי, אחרי מכון לייזר כושל (הישמרו!!!), ומשחות שייבאתי מכל קצווי עולם (לא לקנות כלום מסין), ותרופות סבתא וסבא (שעזרו לסבא וסבתא אבל לי לא), קפצה לי בפיד פרסומת של מכון פטרת. לא יודע למה פניתי. הגעתי אל שירן (חפשו שירן פטרת בגוגל ואל תבקשו ממני פרטים בבקשה), שהבטיחה לי ריפוי מלא תוך שלושה חודשים. הבטחה מופרכת לחלוטין, אבל הייאוש ביקש לתת צ'אנס אחרון.

והנה חלפו שלושה חודשים על היום, וסימני הפטרייה האחרונים נעלמו, וציפורן חדשה נולדה מתוך ההריסות, ותחושת הקבס הקלה שהיתה תוקפת אותי בכל פעם שהשפלתי מבטי מטה התחלפה בתחושת תודה עמוקה. וחיכיתי עוד חודשיים כדי לדווח, והמצב רק משתפר. והנה אני בכפכפי אצבע, מי ישמע, ואיש בסביבה לא חושב בליבו - האברי גלעד הזה, מצע לגידול פטריות שכמותו.

הגעתי אל שירן (חפשו שירן פטרת בגוגל ואל תבקשו ממני פרטים בבקשה), שהבטיחה לי ריפוי מלא תוך שלושה חודשים. הבטחה מופרכת לחלוטין, אבל הייאוש ביקש לתת צ'אנס אחרון. והנה חלפו שלושה חודשים, וסימני הפטרייה האחרונים נעלמו, וציפורן חדשה נולדה מתוך ההריסות

אז אם גם אתם סובלים, גשו. תגידו שאני שלחתי. לא אעזור לכם בכלום, אבל לפחות הפטרייה שלכם תלך, ולא תחזור.

פפילומה

הלכתי עם הבת לקבלחיסון פפילומה. לה. לא לי. אני כבר תרח לחיסון הזה. כמה טוב שבא חיסון זה לעולם ומונע את היבלות במקומות שלא כיף להתייבל בהם, ואת סרטן צוואר הרחם, פי הטבעת ואיברי המין. מה שהיה מדהים הוא שבתור ישבו בנים מבית הספר של הגברת הצעירה, שבאו להגן על עצמם ועל בנות ובני זוגם העתידיים. הנה משהו שכן עובד במדינה. חבל שאין חיסון חיזבאללה.