הרגע שגרם לי להבין: אולי הגיע הזמן לעזוב את תל אביב

חברים, יש לי הודעה חשובה. אני לא יודעת אם אתם מוכנים לזה, וכדאי שתשבו: אני חושבת שאני אולי מתחילה להיות מוכנה לפתוח פתח להחלטה להתקדם לקראת הרהור באפשרותלעזוב את העיר.

אני יודעת, זה מלחיץ, לכן חשוב להתכונן לאופציה שאני במידת מה עשויה לשאול את עצמי מה הסיכויים שאכן ריאלי לשקול מהלך כזה בכלל. כמו רורי גילמור, כשעומדת לפתחי החלטה חשובה, אני עושה רשימות בעד ונגד.

כבר יותר משני עשורים אני תל־אביבית. מתל אביב. אני לא סופרת את השנים הראשונות, כי אז עדיין לא הייתי בטוחה שהתקבלתי, אבל אני חיה פה תקופה ארוכה יותר מאשר בכל מקום אחר. אני זוכרת את כיכר דיזנגוף לפני השיפוץ, את כיכר רבין לפני השיפוץ, את כיכר הבימה לפני השיפוץ.

הקוראים הערניים יבחינו בקשר ביןהתקרה המתפרקת שהופיעה במערכה הראשונה (בשבוע שעבר)למיאוס מסוים משיפוצים, ועל פניו, ברור שעדיף לגור מחוץ לעיר, אין שאלה. במחיר של דירת חדר אפשר לקבל ממ"ד, חניה, גינה ומחסן, אפשר להימנע מהלכלוך, הרעש, הצפיפות, הנהגים העצבניים, בעלי הכלבים שלא אוספים, השכנים שבגללם יש 65 סנטימטר מרובעים בלבד בבית שבהם את יכולה להיות בתחתונים בלי שאף אחד יראה אותך מהמרפסת.

מה גם שהתעייפתי, הזדקנתי. אני לא רוצה לשבת בבר,אני לא רוצה לאכול במסעדה, אני לא צריכה לדעת מה מגניב והאם לגיטימי עדיין להשתמש במילה "מגניב", אני רוצה לחזור הביתה מהופעה בשעה 1:30 לפנות בוקר ולא לראות כלב על הכביש, כמו שהטבע התכוון. במקום זה, שלושה לילות בשבוע בממוצע אני עומדת בפקק באיילון, כי בלילה עושים עבודות בכביש. כמה עבודות בכביש כבר אפשר לעשות? הוא כביש, נוסעים עליו, מה כבר צריך לעשות שם? אתם מבינים עכשיו שבגדול זה לעזוב את העיר או להפוך לאבא שלי. עם זאת,אני כנראה אהפוך לאבא שלי בכל מקרה, מה גם שהוא כן גר בפריפריה.

התעייפתי, הזדקנתי. אני לא רוצה לשבת בבר, אני לא רוצה לאכול במסעדה, אני לא צריכה לדעת מה מגניב והאם לגיטימי עדיין להשתמש במילה "מגניב", אני רוצה לחזור הביתה מהופעה בשעה 1:30 לפנות בוקר ולא לראות כלב על הכביש, כמו שהטבע התכוון

אני מרגישה שאני מוכנה. אני רוצה עץ שסק, אני רוצה ריהוט גינה, אני רוצה שהשכנים שלי לא יידעו אם אני חיה או מתה. ואחרי שיחות ארוכות עם חברים ובני משפחה המתגוררים בפריפריה, צמצמתי את החששות שלי לכמה סעיפים מרכזיים:

הקפה.תירגעו מייד. אני לא אומרת שאין קפה טוב בפריפריה, אני רק אומרת שבפריפריה אני לא אמצא קפה טוב גם ליד הבית שלי, גם ליד המספרה וגם ליד בית הספר של הילדה, ואלה רק המקומות שבהם הוא ממש קריטי לי. ב"קפה" ו"טוב" אני מתכוונת לזה שהנוזל שהוא קפה הוא טוב, ולא רק חלל הישיבה או הסנדוויץ' סלט ביצים. מה שחשוב לי זה הקפה עצמו. דברו איתי בקלייה חצי כהה. דברו איתי בפולים שנקלו לפני 21 יום. דברו איתי בחלב מוקצף בטמפרטורה של עד 65 מעלות. אני יודעת שזה מאוד פוצי מצידי. למעשה, אני כל כך פוצית שאפילו בעיר אני לא מרוצה. עד שאני כבר מוצאת בית קפה שאני אוהבת, עם קפה שאני אוהבת, בדרך כלל קורה משהו שהורס את זה ואני צריכה לקחת טייק אווי. בקפה הנוכחי יש איש אחד, שמגיע בכל פעם שאני שם ומתכתב שעות ארוכות בטלפון כשהמקשים על ווליום מקסימלי. פעם ניסיתי להציע לו בעדינות להחליש, אבל הוא עשה את עצמו לא שומע. אולי הוא באמת לא שומע, אבל גם נופפתי בידיים.

פתרונות אפשריים:תשתי בבית, מטומטמת.

החינוך.אתם בטח חושבים שזה מוזר שהקפה בא קודם, אבל הילדים שלי צריכים לבלות במערכת החינוך עוד מקסימום 13 שנה. קפה זה לנצח. כפי שכבר כתבתי כאן בעבר, אפשרויות הבחירה שלי בבואי לבחור מוסד חינוכי לילדיי כוללות, נכון להיום, בית ספר ממלכתי, דמוקרטי, אנתרופוסופי, דו־לשוני יהודי־ערבי, משלב דתי־חילוני, בית ספר לטבע, לאמנויות, למחוננים ובית הספר של הכנסייה ביפו שמאה אחוז מבוגריו הם שופטים, כירורגים ומהנדסי חשמל, אבל הילדים שלי לא היו מתקבלים אליו בחיים, כי הם לא מחונכים מספיק. בפריפריה, אם להיות ריאליים, האפשרויות החינוכיות כוללות בדרך כלל: בית ספר.

פתרונות אפשריים:לצייד אותם בקופסת סיגריות שהם יוכלו להחליף תמורת פרוטקשן.

הפקקים.היתרון המרכזי בלגור בעיר הוא שאת לא צריכה להיכנס לעיר. ככל שאני אתרחק מהעיר, ככה אני אבלה יותר זמן בלנסות לחזור אליה כשלוש פעמים בשבוע, ויש כמות סופית של פודקאסטים שבן אדם יכול להאזין לה בלי לצאת מדעתו. השורה התחתונה היא שחלק גדול מדי מההופעות, החזרות והפגישות מתקיימות ברדיוס של שישה קילומטר מהבית שלי. בית בפריפריה יכול היה להיות אידיאלי אם לא הייתי צריכה לצאת ממנו אף פעם. אם לא לאבא שלי, אולי אני צריכה להפוך לאריק איינשטיין.

פתרונות אפשריים:לנסוע להופעות ברכבת > לתכנן לחזור ברכבת האחרונה > לישון על ספסל בתחנה, אחרי שפספסת את הרכבת האחרונה כי היו באיילון עבודות בכביש.