תל אביב נכחדת לאט-לאט, אבל הקברניטים נעלמו

נדמה כי תל אביב עצרה מלכת מאז המגפה הגדולה בתחילת 2020. גן העדן שחווה צמיחה אדירה בעולמות התרבות, הקולינריה והנדל"ן, ושהביא בשורה לכל אדם בעולם - קיבל ברקס. זעזוע זה, בתוספת מלחמת חרבות ברזל, שאת אופק הסיום שלה קשה לראות או לחזות, הביאו ליצירת מכתש בתל אביב השוקקת, וטרם נמצא מושיע להשיב עטרה ליושנה.

אובדן ההכנסות העצום בענף התיירות בעקבות המלחמה | פרסום ראשון

לימים מתברר כי אין כלל קשר בין העירייה לבין העסקים המקומיים, ובואו נודה - תל אביב ללא עסקים דינמיים השומרים על הגחלת היא לא יותר מאשר פתח תקווה עם ים. כיף להשוויץ בנוצות הטווס - אך כעת, כשהמצב שבור עד מרוסק? הס. האלגוריתם מתהפך כשההצלחה מתאדה, ובמקום ללכד שורות ולייצר תגובה שתוביל בחזרה אל המסילה - הקשיים צפים. המוניציפליות כבולה באצטלה של עאלק "אחריות", וביחד עם "תרבות" - שני מונחים שהפכו לשוליים - השיח על פתרונות מוזנח ולא קיים.

כך בדיוק מאפשרת העירייה, אם בעצימת עיניה ואם באדישותה, את קריסת עסקי הבילוי והתרבות, המנוע העסקי של גלגלי העיר, תוך פגיעה בצעירים, במורל הלאומי ובזירה העסקית שהצדיקה את הגעתם של תיירים לישראל, אלה שהופכים בהמשך לשגרירינו ברחבי העולם.במקום הכרה במוסדות תרבות, כנהוג במדינות מתוקנות, עדיף לא לסייע לאף אחד, בתואנה שקשה לאמוד למי באמת מגיע. כאן הליברליזם חווה עצירות. לנבחרים יש מה ללמוד מההתנהלות הקהילתית של העסקים, אך במקום לכנס את השחקנים ואת המפעילים של התיאטרון שנקרא "עיר ללא הפסקה", להרגיע ולנסות להניע - עיקרי הדברים מתנהלים בניתוק מוחלט, ללא מגע בשטח וללא מחשבה רוחבית, משל הכל רגיל ושגרתי.

לא נותרה ברירה אלא לסגור, לצמצם עד פגיעה במוצר, ו/או להרחיב את מנעד הקומבינות כדי לשרוד. עסקים קטנים נמחקים, בעוד הוותיקים נמצאים בטלטלה קיומית. היעלמות של מתחמים דוגמת רחוב דיזנגוף ז"ל (ומה עם יפו?), לצד כמות אדירה וגוברת של חנויות או שטחים מסחריים שעומדים ריקים - כולם תורמים לתופעה שמשבשת את תוואי העיר.

רק בתי קפה וברי יין מתוקים נפתחים, לצד הגירה פנימה של תושבים אמידים בלבד. ומה כן מתרחש? הזנחת דרום העיר, דוחות, מיסים כבדים ושאר אכיפות. מלאכת איסוף השברים ויצירת שיח לשיתוף פעולה? שלילי. איפה אתם, לעזאזל, קברניטי העיר?בדיוק באופן שבו המישור הלאומי מתנהל - באובדן דרך, עם כמות קדנציות עודפות - גם ראש העיר דבוק לכיסא ומכור לכוח, והעירייה, המתיימרת לנאורות ולפרוגרסיביות, פועלת למען הבייס שלה בלבד.

. איני מנקה מאחריות אותנו, התושבים וקהילת העסקים הלא מאוחדת. כולנו עושים איש־איש לביתו. עם זאת, קריטי להדגיש: ראשית, אנחנו מפעילים את המקומות ומייצרים את הקסם של העיר. אך באותה הנשימה - על היושב במרומי בניין העירייה לגבות ולתמוך.

זהו תפקידו הטבעי והטהור, לייצר בית נעים לכל תושבי העיר והמבקרים בה.חוששני שתל אביב נכחדת לאט אבל בטוח: ההגירה מהעיר בעיצומה, העירייה לא סופרת את הצעירים, ומכאן המעבר הטבעי של "אחרי צבא" הפך להיות לאתונה או לליסבון. זה הזמן להבין שלא רק החרב חיונית לקיומנו, אלא גם הפנאי והתרבות הם חמצן. ושיהיה ברור: כמו שהחברה האזרחית של ישראל כולה בונה אלטרנטיבה ערכית ושלטונית - ככה תעשה גם החברה האזרחית של תל אביב.

עיריית ת"א: "עושים כל שביכולתנו על מנת לסייע"

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה לטענות המובאות בכתבה: "בניגוד לנטען, קידום וסיוע לעסקים המקומיים בעיר הם אחת מהמטרות המרכזיות של העירייה ושל העומד בראשה, ואנו בהחלט ערים למצוקתם ועושים כל שביכולתנו על מנת לסייע להם. כך, למשל, לנוכח המצב הכלכלי המאתגר שבו מצויים עסקים רבים בעיר, ולאחר בחינה מעמיקה של צורכיהם, הכריזה העירייה על שורת צעדים שנועדו להקל עליהם ולחזק את הפעילות הכלכלית בעיר. במסגרת הצעדים הוחלט להעניק פטור זמני מתשלום אגרה על היתרים ואגרות עירוניות לבתי עסק הפועלים במרחב הציבורי, ובכך להוזיל את העלויות.

"בנוסף, העירייה הודיעה על הקמת רשות חדשה לקידום ופיתוח עסקים, שתפעל ליצירת סביבה עסקית תומכת, לקידום יוזמות כלכליות ולשיפור הקשר בין בעלי העסקים לעירייה. במקביל, ובשיתוף נציגי בעלי העסקים, הקצתה העירייה תקציב ייעודי למופעים ולאירועי תרבות ברחבי העיר, יוזמה שתתרום להחייאת המרחב העירוני. "כמו כן העירייה מקדמת סיורי טעימות בשווקים ופעילויות בשיתוף העסקים, מסייעת בקידום קמפיינים ובפתרונות ביורוקרטיים, ונציגי העירייה נמצאים בקשר רציף עם בעלי העסקים. נוסיף כי בתחילת המלחמה אף פנה ראש העירייה לשרי האוצר והפנים בקריאה לפטור את בעלי העסקים מתשלומי ארנונה - אך לא נענה".