האייליינר עקום, הליפגלוס גרוע - וחבל שלא קניתי יותר

קוראים יקרים, אם אתם זוכרים, ברגע שהודיעו על הפסקת האשעזבנו את ארה"ב בחיפזון כמו בני ישראל את מצרים, וכמו הבצק שלא הספיק לתפוח, אני חשתי שלא הספקתי לקנות שום דבר שווה באמת, חוץ משלוש מזוודות סמסונייט וחליפת בוקרים נדירה בצבע סגול (היא עלתה 260 דולר פלוס מס, והייתי שוקלת ללבוש אותה למסיבת פורים, אם הייתי מהאנשים שפוקדים מסיבות פורים).

על כן, בשעותיי האחרונות במנהטן צעדתי לקוריאה־טאון, התיישבתי בסניף של סטארבקס בשביל האינטרנט (נגמרה לי החבילה ולא הצלחתי להביא את עצמי לקנות חבילה חדשה ב־7 דולר, חבילה שכל הבייטים שלה יהפכו לאבק או לאטומים, סליחה, אני לא באמת יודעת איך אינטרנט עובד), ונכנסתי לאינסטגרם כדי - נכון מאוד - לבדוקאיזו קוסמטיקה קוריאנית אני צריכה. יהיה מי שיטען שאף אחת לא צריכה שום קוסמטיקה קוריאנית, והוא יהיה צודק, אבל הוא מוזמן להמשיך לנהל את חייו באחריות פיסקלית ולהאזין לפודקאסט שלו על מברשות שיניים חשמליות.

למי מכם שלא מעודכנים, בשנים האחרונות שוטף את ההמיספרה המערבית גל עצום של מוזיקה קוריאנית, טלנובלות קוריאניות ומוצרי טיפוח קוריאניים, וגם בלוגריות טיפוח קוריאניות המתנפצות אל הפידים הקולקטיביים שלנו, שמוכרות לנו תכשירים שלריר חלזונותוזרע סלמוןשאנחנו אמורות למרוח על הפרצוף שלנו כדי להיראות כמוהן - כלומר, בנות 19 וקוריאניות. בדקתי ומצאתי שתוחלת החיים של סלמון היא מקסימום שמונה שנים, ושל חילזון - שלוש, ככה שבלוגריות קוריאניות באמת לא מבוגרות מהם בהרבה.

יהיה מי שיטען שאף אחת לא צריכה שום קוסמטיקה קוריאנית, והוא יהיה צודק, אבל הוא מוזמן להמשיך לנהל את חייו באחריות פיסקלית ולהאזין לפודקאסט שלו על מברשות שיניים חשמליות

גאווה אחת יש ליפואים - אנחנו יודעים להתעלם מהפתי בר מיינסטרים של אסם ולגשת ישר לפתי בר של גטניו. זה יותר טעים. אבל מה עושים אם את לא יודעת מה זה "גטניו"? או "אסם"? או "ביסקוויט"??? בכל הפעמים הקודמות שבהן נכנסתי לחנויות קוריאניות, נשטפתי חוסר אונים צרכני. הכל מלא בקופסאות שעליהן כיתובים בשפה זרה, של מוצרים זרים ממותגים שבחיים לא שמעתי עליהם. מאיפה אני אמורה להתחיל? אמנם אנחנו בארה"ב, מולדת שירות הלקוחות, אבל בחנויות מהסוג הזה המוכרות אסיאתיות למהדרין, ואין להן שום כוונה לחייך או לשאול אותן מה שלומך הבוקר או להימנע מלגלגל עיניים.

באתי מוכנה

אבל הפעם הייתי חמושה בצילומי מסך. נכנסתי באומץ לחנות שנראתה מבחוץ, כמקובל בז'אנר, כמו כל החנויות על דרך יפו: חנות צפופה שהמעבר בה בין המדפים הוא ברוחב של בלוגרית קוריאנית. כלומר, אני הייתי צריכה להכניס את הבטן וללכת רק הצידה. מסרתי את הטלפון שלי למוכרת הזעירה, והיא דפדפה ונבחה: "דיס איי האב" או "דיס איי דונט האב". כשסיימנו, המוכרת ארזה את כל הפריטים בשקית נייר חומה. שילמתי ויצאתי לרחוב, מאוד מרוצה מעצמי שקניתי בזול את כל המוצרים השווים האלה שאני כל כך צריכה. איזו קניינית מעולה אני!

מידת הצורך שחשתי שיש לי בכל המוצרים הללו תעמוד למבחן, כמובן, כשהשקית תישאר סגורה על שולחן הכתיבה שלי עד לכתיבת שורות אלו, שכן יותר ממה שאני צריכה אייליינר קוריאני, אני צריכה להגיש טור. מצ"ב רשימת הדברים שקניתי, התרשמותי הכללית, ואם אני אכן צריכה אותם:

• בקבוק כתום שכתוב עליו "פרימיום גוקוג'יון פרימיום" באנגלית, שאר המילים בשפה זרה. לא ידעתי אם "גוקוג'יון" זה שם המותג או שם הרכיב הדומיננטי. טעיתי בשניהם, כי זה שם המוצר ומשמעותו ביפנית (מתברר שזה מוצר יפני) - לחות אולטימטיבית. בנושא אחר, לחות אולטימטיבית זה מה שקורה כרגע בגב התחתון שלי, כי נגמר לי הגז במזגן באוטו, אבל בכל אופן שמתי את זה על הפנים. זה באמת היה רטוב.
  
  
• בקבוק כסוף שכתוב עליו באנגלית "Lifting-sil Essence", ואז למטה בקטן "Time Reversing". חברים, עצרו הכל. אם באמת אפשר לקנות מכונת זמן בחנות זעירה בקוריאה־טאון, זו תהיה התגשמות של כל החלומות שלי ושל כל הספרים שקראתי בתור חנונית זעירה בנצרת עילית: הארון שמוביל לנרניה, הספר המאובק הישן ב"הסיפור שאינו נגמר", ועכשיו מסע בזמן באמצעות בקבוקון 50 מ"ל עם משאבה. בכל אופן, אמורים לשים את זה לפני הקרם לחות, ואני כבר אחרי הקרם לחות, אז לא הרגשתי כלום.
  
  
• מוצר שנקרא "True Dimension Radiance Balm", כי הגענו לעידן שבו למילים אין יותר שום משמעות. בקיצור, פתחתי את האריזה - זה היה סומק.
  
  
• ליפגלוס לשפתיים שבהחלט אינו לגילי ובעל מרקם של גריז טנקים.
  
  

• אייליינר שחור שעשה לעצמו שם כבעל עמידות יוצאת דופן, ומאוד נלחצתי ממנו, כי מה יקרה אם הוא ייצא לי עקום ואני אצטרך להסתובב ככה במשך חודשים? הזכרתי לעצמי שילדתי שני ילדים ויש על שמי חוק, נשמתי עמוק ומרחתי את האייליינר. הוא באמת יצא לי עקום.
  
  
• פודרה שקופה שהיתה באמת מאוד מוצלחת ואני חושבת שאני אשתמש בה!

לסיכום: חבל שלא קניתי עוד דברים.