התקרבנו ליהדות, ברוך השם. והכל בזכות הנשים
הבת הצעירה שלי הודיעה לנו: אני עולה לתורה. הבטיחה וקיימה • אחר כך רעייתי בדימוס קראה על אביה קדיש בציבור, שנים אחרי פטירתו, וסגרה מעגל כואב • וכל זה קרה דווקא בשבוע שבו נשים כמעט סורבו להיבחן לרבנות
בדיוק בשבוע שבו שלוש נשים עמלניות בתורה ובהלכה רצו להיבחןבבחינות לרבנותאךנשלחו בבושת פנים הביתה(ואחר כך הוחזרו), דווקא בבית שלי הנשים לקחו בעלות על תפקידן כנשים יהודיות ועשו מעשים.
השבוע נחגוג בת מצווה לליבי, בת זקונינו המתוקה מסירופ אגבה, והנה לפני כמה חודשים הודיעה הילדה -אני עולה לתורה. מעולם לא היינו בטקס עלייה לתורה של ילדה לבדה אבל ידענו שזאתי, משהחליטה, דבר לא יזיזנה מדעתה. אז הלכנו לחפש, ולא ארכו חיפושינו עד שמצאנו בית כנסת רפורמי שבו גם נשים עולות לתורה. בנוסף, אין בו הפרדה לעזרות, כולם יחד. אף אחד לא נדחק מאחור, כולן וכולם חלק. אהבנו. לא נכנסנו לשאלה האם אנחנו רפורמים פתאום, זה לא מעניין. אנחנו חילונים עם זיקה עמוקה למסורתואף אחד לא יגיד לנו מה ומי. ממש לא.
אני יודע שרבות מקוראותיי גדלו על המנהגים האלה ואינן מרגישות בהפליה, מוקפות בתירוצים ובקישוטים. לא אחלוק עליהן. אבל אנחנו, חילונים המחפשים חיבור ישיר בלי רבנים זעופים בדרך, זכינו לתקן השבוע לרגע את האוטומט המדיר ולתת מקום שלם וללא כל התנצלות גם לעולה לתורה וגם לאבֵלה
זה צפוי לקרות בבית הכנסת היפה "דרכי נעם" ברמת השרון. ואני מבטיח לכם, ככה יפה לא שרו את ההפטרה מזמן שהונחה אבן הפינה. מה לעשות, הילדה זמרת מוכשרת, את הטעמים היא למדה בקלות וברצון עצום, וכבר בחזרות, כשעמדה לה שם על הדוכן וקראה את פסוקיה, נרשמו צמרמורות אצל כל הנוכחים וגם אצל ציפורי החצר. אבל בזה לא סיימנו.
אשתי בדימוסאיבדה את אביה בצעירותה ומעולם לא אמרה עליו קדיש. כל כללי אשה וקדישה לא דיברו אליה, לא ה"בלחש", ולא רק בחברת נשים, ולא במסתור ולא בשינוי. היא אוהבת להיות אשה שוות זכויות, לא משנה איפה. והנה התבשרה שהיא יכולה להגיד באותו מעמד קדיש, כמקובל אצל הגברים, ואיש לא יגנה אותה. והיא אמרה, ועל פי דיווחה, זאת היתה הפעם הראשונה שבה נפרדה מאבא כמו שצריך, הפעם הראשונה בה ניתן מקום מלא לצערה הנורא.
הרבנות הראשית נגד בג"ץ: "פוגעים ביום השבת" // צילום: הרבנות הראשית לישראל
ואני יודע שרבות מקוראותיי גדלו על המנהגים האלה ואינן מרגישות בהפליה, מוקפות בתירוצים ובקישוטים. לא אחלוק עליהן. אבל אנחנו, חילונים המחפשים חיבור ישיר בלי רבנים זעופים בדרך, זכינו לתקן השבוע לרגע את האוטומט המדיר ולתת מקום שלם וללא כל התנצלות גם לעולה לתורה וגם לאבֵלה. ואולי בעיניכם קל הדבר, ואולי גם מגונה, אבל הבית שלי התקרב ליהדות השבוע דרך טקסי החיים האלה. ברוך השם.
הטור המלא של אברי גלעד - מחר באתר
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
