55 מיליארד: ניר ברקת עשה טעות קשה - ויקרה מאוד

"זה לא סל מזון", אומרת ד"ר דורית אדלר, מייסדת ונשיאת הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא, על רפורמת "הסל של המדינה" של השר ניר ברקת, "זה מרשם לאסון לאומי. מרשם שהמדינה משלמת עליו פעמיים, פעם אחת בכסף שהיא נותנת לרשתות כדי לשווק אותו, ופעם שנייה בעלויות הבריאותיות שלו".

דורית מתייחסת למיזם שהשיק בחודש שעבר שר הכלכלה והתעשייה. זהו סל של כ-100 מוצרים שרשתות המזון יוזילו לכל היותר בשבעה אחוזים, תמורת מענק שיווקי ממשלתי בסך 50 מיליון שקל. הכותרות היו חגיגיות, התמונות היו יפות, והשר נראה מרוצה מאוד בסרטון תדמית שבו הציג לאומה את המיזם. אבל ד"ר אדלר, שכבר שנים רבות עוסקת בממשק שבין תזונה, בריאות וכלכלה, רואה תמונה שונה לגמרי (גילוי נאות, אנחנו מכירים מפעילותה רבת השנים בפורום לתזונה בת קיימא, שבו גם אני חבר).

"כשאני מסתכלת על הסל הזה אני רואה את מה שעתיד להתרחש בעוד 10-5 שנים. אני רואה בעיקר חדרי ניתוח, מרפאות סוכרת, קטיעות איברים, ואני תוהה בקול רם: האם מישהו במשרד הכלכלה, מלבד השר, עשה בכלל את החשבון האמיתי?"

החשבון, כך מתברר, קיים והוא גבוה עד מאוד. לפי הנתונים של ד"ר אלדר, השמנה והמחלות הנלוות לה גורמות למשק הישראלי, כבר עתה, בהערכות זהירות, נזק שנתי של -55 מיליארד שקלים. סכום אסטרונומי זה כולל עלויות טיפול רפואי, אובדן ימי עבודה, פגיעה בפריון ועלויות סיעוד נרחבות. ישראל נמצאת בצמרת רשימה בלתי מחמיאה של שיעורי קטיעות הגפיים הגבוהים במדינות ה-OECD כנזק ישיר ממצבי סוכרת לא מאוזנת. נתוני משרד הבריאות מראים כי תזונה לקויה והשמנת יתר הן סיבות התמותה המובילות בישראל, וגורמות ללא פחות מ-10,000 מקרי מוות בשנה. ומול זה, תוהה ד"ר אדלר: "אנחנו מציבים יעד חיסכון של שבעה אחוזים דרך הסל? זה שקול לחיסכון בגפרורים בזמן שהבית כבר עולה באש".

דבריה של ד"ר אדלר נתמכים בעובדה שמשרד הכלכלה עצמו חתום על התוכנית הלאומית לביטחון מזון 2050, שהושקה במאי אשתקד. אחד מעקרונותיה המכוננים של התוכנית קובע במפורש ש'סל המזון הבריא", שמקדם משרד הבריאות, ישמש כמצפן למדיניות הממשלתית. "אי אפשר לחתום על מסמך מדיניות אחד, ולעשות את ההפך המוחלט שלו במסמך מדיניות אחר", אומרת ד"ר אדלר. "זו אינה סתירה פנימית, זו סכיזופרניה מדינית. בעוד יד ימין חותמת על התחייבות לבריאות הציבור, יד שמאל מסבסדת מזון מזיק".

ווכאילו האבסורד לא גדול דיו, הרי השבוע נחשפה העובדה כי אחיו של השר, איש העסקים אלי ברקת, היה מעורב ביוזמת הסל עוד טרם החלה העבודה על כך במשרד הכלכלה - מעורבות שהשר עצמו מתקשה להבין מדוע היא כה בעייתית. כך שלמערכת הידיים המבולבלות של הממשלה נוספה יד נוספת, הפעם משפחתית ונעלמה, שמטשטשת עוד יותר את הגבול בין ציבורי לפרטי ובין הון לשלטון.

הסתירות, כך נדמה, רק מתגברות, אם נזכרים ביד ממשלתית נוספת - זו של משרד הבריאות, שהשקיע בשנים האחרונות משאבים רבים במערכת הסימון האדום - אותן מדבקות המזהירות את הצרכן מפני מוצרים הרוויים בסוכר, נתרן ושומנים. והנה, מוצרים רבים מאלה שסומנו לא מכבר באדום, נכנסו אחר כבוד לסל ברקת המסובסד. "יד ימין מזהירה, יש שמאל מסבסדת, והאזרח נותר מבולבל באמצע", מסכמת ד"ר אדלר, "המדינה מממנת ב-50 מיליון שקלים קמפיין פרסומי למוצרים שהיא עצמה מגדירה כמסוכנים לבריאות הציבור. זו לא התבלבלות, זו הפקרות".

גטאות של מזון מזיק

הסתירה הזו מתבהרת יותר כשבוחנים את הרכב הסל. יותר מ-50 אחוזים מהמוצרים בו הם מזון אולטרה-מעובד, בדיוק הסוג שאחראי לעלייה הדרמטית בתחלואה תלויית מזון ברחבי העולם. "אנחנו לא עוסקים כאן בהשערות", מדגישה ד"ר אדלר, "אנחנו מסתמכים על מחקרים שמוכיחים קשר ישיר בין צריכת מזון אולטרה-מעובד לבין השמנה, סוכרת, מחלות לב, סוגים שונים של סרטן וכן לדיכאון ולחרדה. העיוורון הממשלתי חמור שבעתיים לנוכח הצטברות הראיות המדעיות הדרמטיות האלה. המדינה מסבסדת בכספנו שלנו מזונות גורמי מחלות, שמאוחר יותר תיאלץ לשלם עליהם מחירים כבדים, תרתי משמע. זהו אבסורד כלכלי מוחלט".

נתוני משרד הבריאות מראים כי תזונה לקויה והשמנת יתר הן סיבות התמותה המובילות בישראל, וגורמות ללא פחות מ-10,000 מקרי מוות בשנה. ומול זה, תוהה ד"ר אדלר: "אנחנו מציבים יעד חיסכון של שבעה אחוזים דרך הסל? זה שקול לחיסכון בגפרורים בזמן שהבית כבר עולה באש"

הסל מיועד, לפי ברקת, לסייע לאוכלוסיות מוחלשות, אלה שיוקר המחייה פוגע בהן בצורה הקשה ביותר. מדובר בקבוצת אוכלוסייה שכבר כעת סובלת משיעורי השמנה וסוכרת גבוהים מהממוצע הארצי. לגישתה של ד"ר אדלר, זהו עוד פרדוקס בסל של ברקת: "ההוזלה הזו לא עוזרת להם, היא דוחפת אותם עוד יותר לעבר קלוריות זולות וקטלניות - פעולה המגבירה את אי-השוויון הבריאותי במקום לצמצם אותו. המדינה יוצרת גטאות של מזון לשכבות מעוטות יכול. בעוד העשירים יוכלו לצרוך מזון בריא במחיר מלא, העניים ירוצו בעקבות הדילים האלה היישר למרפאת הסוכרת".

ד"ר אדלר מונה רשימה של כלים שעומדים לרשות הממשלה, ולא נוצלו: "יש צו פיקוח על מחירים, שסעיף מס' 6 בו מאפשר לשר לקבוע מחיר מקסימום למוצרים חיוניים. הוא יכול, בהחלטה רגולטורית פשוטה, להוריד את מחיר הלחם המלא, הגבינה הלבנה, הקטניות. מדינות אירופיות רבות מפחיתות מע"מ על מזון בריא ומעלות את המס על מזון מזיק. יש את מס המשקאות הממותקים, שהוכח כיעיל במיוחד בקרב אוכלוסיות חלשות, ושהממשלה הזו ביטלה אותו. כל הכלים האלה היו יכולים להוזיל את המזון הבריא באופן קבוע ומובנה, בלי לזרוק 50 מיליון שקלים על קמפיין שיווקי לרשתות רווחיות".

כדאי להתעכב על המספר הזה, שד"ר אדלר לא מסתירה את הזעם שהוא מעורר בה: "הסכום הזה יכול לסבסד ארוחות בריאות בבתי ספר בפריפריה. אפשר לסייע לחקלאים קטנים שמגדלים תוצרת טרייה. במקום זה התקציב מיועד לקמפיין פרסומי לרשתות שמרוויחות כבר כעת מיליארדים רבים. וחמור מכך, הספרות המדעית ממליצה לאסור לחלוטין פרסום של מזון אולטרה-מעובד, במיוחד לילדים - ובינתיים המדינה משתמשת בכסף ציבורי כדי לעשות בדיוק את ההפך".

לא מפליא, אם כך, שכאשר שואלים את ד"ר אדלר מה צריך לקרות עכשיו, תשובתה ישירה ואינה מותירה מקום לספק: "יש לעצור את המהלך הזה לאלתר. צריך לחזור לשולחן יחד עם אגף התזונה של משרד הבריאות, ולבנות סל אמיתי שמבוסס על עקרונות מוכרים לסל מזון בריא ומקיים. המדינה לא צריכה לסבסד פרסום של מזון מזיק. חובתה להנגיש מזון שמציל חיים. זה לא עניין של אידיאולוגיה, אלא של אריתמטיקה בסיסית. השאלה היחידה היא אם מישהו בממשלה מוכן לעשות את החישוב הזה. כרגע נראה שלא".