האם הדרדסים באמת אנטישמים? הקונספירציות, והסרט החדש

אלמו, התמים שבדמויות לילדים (מהגרסה האמריקאית של "רחוב סומסום"), נחטף השבוע לצורך פרופגנדה אנטישמית לאחר שהאקרים פרצו לחשבון ה-X שלו. הדרדסים, תודה לאל, עדיין מחוץ לעניין - למרות צבעם המחשיד. היצורים הקטנטנים והאהובים, שנולדו ב-1958 כרצועת קומיקס פרי עטו של האמן הבלגי פייר קוליפור והפכו בתחילת האייטיז לאחת מסדרות האנימציה האהובות בארץ ובעולם, חיים ובועטים עד היום, זכים, רכים ונטולי פניות. בינתיים.

מגזין "ישראל היום": כל הכתבות

בימים אלה, המסך הגדול שוב נכבש בידי הקהילה השיתופית שמוביל זה שנים דרדסבא (או דרדס-אבא, אם תשאלו את האקדמיה ללשון העברית), כשלצידו שמות כמו קונדסון, רגזני, בר-כוח, בר-מוח, דרדסית, ישנוני, זללני וחברים חדשים - והוליווד כמרקחה.

הקאסט המקורי והמרשים של ה-"Smurfs" כולל את ריהאנה בתפקיד דרדסית, ועמה ג'יימס קורדן, ג'ימי קימל, אוקטביה ספנסר, נטשה ליון, קורט ראסל ואחרים, ומאיים להפוך את הסרט החדש בסדרת הסרטים המצליחה לשובר הקופות הגדול של הקיץ. בלוקבסטר מצליח יותר מסרטי המיניונים והטרולים – בעצמם מעצמות אנימציה, טלוויזיה, קולנוע ומרצ'נדייז, אבל בטח לא כאלה שמדגדגות את קצה המצנפת הלבנה של החבורה מהכפר הקסום שנקרא על שמם. חבורה עולצת שמבדרת דורות רבים של ילדים, ואיכשהו, גם נוכח אופנות משתנות תמידית, הפרעות הקשב שיוצרות הרשתות החברתיות וסף הגירוי העולה בקרב צעירים, מצליחה לשמור על פופולריות ולמלא אולמות קולנוע. הכיצד?

"אני חושב שבגלל שהדרדסים הם בכלל יצורים, והם כחולים כאלה, וכל כך לא אנושיים, אז קל לנו לבלוע את זה" אומר שרון כהן, במאי הדיבוב של הסרט לעברית, בעלי אולפן הדיבוב SC Produb, כשהוא מנסה לפצח את סוד ההצלחה של הכנופייה הכחולה. "לדעתי זה הדבר שמחזיק את זה כל כך הרבה שנים. הם מנותקים, הם לא מזכירים לנו את המציאות, את החיים ואת היומיום שלנו, ויש בזה משהו שמשחרר אותנו. כשאתה צופה בזה אתה יודע שבטוח לא תראה משהו שהולך לכאוב לך, ואני חושב שהקהל אוהב לבוא ולהתפרק איתם. יש המון ניסיונות לייצר דבר כזה, נניח צבי הנינג'ה, שזה גם משהו מאוד מוכר, אבל גם הוא לא חזק כמו הדרדסים".

שרון כהן, במאי הדיבוב: "הם מנותקים, לא מזכירים לנו את החיים ואת היומיום שלנו, ויש בזה משהו שמשחרר אותנו. כשאתה צופה בזה אתה בטוח שלא תראה משהו שהולך לכאוב, ואני חושב שהקהל אוהב לבוא ולהתפרק איתם"

זה כבר סרט הדרדסים הרביעי שכהן, בתו לני וצוותו מדובבים. כשהוא ניגש לבחור בשחקנים שיספקו את קולם לדמויות הסרט, הוא מנסה להצעיר את המותג ולהתאים אותו לרוח הזמנים, אבל גם למלא אותו בקריצות לקהל הבוגר יותר, שעוד זוכר את הגרסאות המקוריות והאהובות, שהפכו את הסדרה לקלאסיקה הטלוויזיונית לילדים האהובה ביותר בישראל.

"הדרדסים עצמם מתפתחים", הוא מסביר. "היום, שלא כמו בסדרה המקורית, הם נראים קצת תלת-ממדיים, והיו שני סרטים שלהם ששילבו גם לייב אקשן. זאת אומרת, הם נשארים נאמנים לאנימציה, אבל לא תקועים בזמן. את דרדסבא מדובב אצלנו בשנים האחרונות דוב רייזר, שחקן מוכר ואהוב כבר המון שנים. בגרסה באנגלית זה השתנה לאחרונה - דובב אותו השחקן מנדי פטינקין, שכולם זוכרים מ'הנסיכה הקסומה', ועכשיו, בסרט החדש, דרדסבא מדבר בקולו של ג'ון גודמן.

"לצד רייזר יש לנו גם שמות חדשים, כמו למשל דקלה הדר. אז מצד אחד יש את יורם יוספסברג, שמדובב עכשיו את אח של דרדסבא והוא אחד המדובבים הוותיקים בארץ, ומצד שני יש לנו את אור בוטבול, מדובב חדש. לתפקיד של דרדסית לקחנו את ליהי טולדנו, אבל גם קרצנו לנוסטלגי, עם ציפי שביט. לקחנו את ציפי שתגלם דמות אחרת לסרט, כי זה כבר פחות מתאים שהיא תדובב את דרדסית, אז היא מגלמת הפעם תפקיד של קוסמת. כלומר, יש קריצה לקהל בוגר, לנוסטלגי. איציק סיידוף עוד מדובב את גרגמל, והוא, כמובן, דובב אותו בסדרה המקורית. אנחנו עובדים מאוד בעדינות, לא דורסים את מה שהיה. יש המון כבוד למקור, עם התאמות לקהלים ולגילאים המתאימים".

הצלחה כחול-לבן

"הדרדסים נוצרו ב-1958 אבל הגיעו לארץ רק בשנות ה-80, וזו הפעם הראשונה שמישהו שמע עליהם בארץ, זה לא שמישהו הכיר את זה לפני זה", מנסה דורון פישלר, יוצר הפודקאסט הפופולרי "התשובה" (שבו נחקרה באחד הפרקים סוגיית "האם גרגמל יהודי" - ועל כך בהמשך) להסביר את התופעה.

"הם פשוט הגיעו לישראל בעיתוי מאוד נכון מבחינת זה שהיה ערוץ אחד בארץ, ככה שלכל מה שהוקרן היה 100 אחוז רייטינג. זו גם הייתה אחת הסדרות הראשונות שדובבו לעברית. עד אז דיבוב לעברית לא היה דבר נפוץ כל כך. כלומר, בתחום הזה, של הסדרות, הם פשוט מה שהיה אפשר לצפות בו אז בארץ, והם נעשו מיתולוגיים בדיוק בגלל זה. לא בשונה מסדרות אחרות ששודרו כאן, כמו 'הלב' (מרקו) ו'בארץ הקטקטים' - סדרות שהן זניחות לחלוטין במקום שהן הגיעו ממנו.

"אף אחד ביפן לא זוכר במיוחד את 'הלב', אבל מכיוון שבארץ זה מה שהיה לראות באותה תקופה, היא זכתה למעמד החזק שלה כאן. עבור דור שלם שראה את הדרדסים כשהיה קטן, פשוט כי לא הייתה ברירה ואי אפשר היה לצפות במשהו אחר, מן הסתם זה נשאר בתור נוסטלגיית ילדות. ואז הדור הזה גם לוקח את הילדים שלו לצפות בהם בקולנוע, ובגלל זה הדרדסים 'תפסו' במיוחד בארץ. אולי זה גם קשור לכך שהם לובשים כחול-לבן".

ואולם, חרף הפופולריות העצומה שהסדרה זכתה לה בארץ, וחסד הנעורים שרבים זוכרים לה כסמל של תמימות ותקופה פשוטה יותר בישראל הצעירה והמתעצבת, יש מי שחושב שלא מדובר ביצורים תמימים כל כך. תיאוריה מוכרת (ואף רווחת למדי) אומרת שמדובר למעשה בסדרה שנושאת מסרים אנטישמיים, ועושה זאת ממש מתחת לאף של כולנו - ובמיוחד מתחת לאפו של גרגמל, המכשף המרושע שהציב לעצמו כמטרת חיים את השמדתם של החמודים הקטנים.

על פי תאוריית הדרדסים האנטישמיים (היום הם אולי יתעקשו להזדהות כאנטי-ציוניים), גרגמל הוא למעשה ייצוג מאויר של יהודי שמעוניין להזיק לדרדסים, המייצגים את הגזע הארי הטהור. לתיאוריה הזו נדחף גם עזראל, שמו המקורי של חתחתול, חתולו של גרגמל, וכן חנוכייה שלכאורה הופיעה באחד הפרקים, לא רחוק מאותו רשע מרושע. חובבי קונספירציה ספציפית זו טוענים כי ההוכחה החותכת ביותר לכך שמדובר במשל על יחסי יהודים וגויים היא אפו העצום של גרגמל, ששואב השראה מהקריקטורות המוכרות, המתארות את היהודי כנבל נלוז, כעור פנים ועצום חוטם.

"צריך קודם להגיד שתיאוריות על דרדסים זה לא דבר שקיים רק בארץ", אומר פישלר. "התיאוריה היותר נפוצה בארצות הברית היא שהדרדסים הם קומוניסטים משום שהם חיים בקומונה והמנהיג שלהם לובש אדום. בארץ התיאוריה היותר נפוצה טוענת שזאת סדרה אנטישמית, משום שגרגמל דומה לקריקטורה של יהודי, דבר שהוא לא נכון בכלל. זה חד משמעית לא נכון. גרגמל לא דומה לקריקטורה של יהודי.

"אם מסתכלים על קריקטורות אנטישמיות, יהודים נראים בהן שונה לחלוטין. לגרגמל יש אף ארוך יחסית, זה נכון, אבל זה לא 'אף יהודי'. גרגמל גם רזה, בעוד שהיהודי בסטנדרטים האנטישמיים אמור להיות שמן. גרגמל פשוט מתנהג כמו איש רע, מכיוון שהוא אמור להיות מכשף רשע. אין באמת בסיס לזה שהוא אנטישמי. והעובדה שהייתה את השמועה הזאת, שעדיין קיימת, בטח לא שינתה את הפופולריות של הדרדסים בארץ".

יצוג נשי דל

ולא רק קומוניסטים או אנטישמים. יש הגורסים שמדובר בסדרה שבה מסרים המעודדים אפליית שחורים. זאת, מפני שבאחד מפרקי סדרת הקומיקס, הדרדסים הופכים לשחורים לאחר שנדבקו במחלה. באדפטציה הטלוויזיונית של הפרק, אגב, אותה מחלה משנה את צבעם של הסמארפס לסגולים. וכמובן, ישנו גם הנושא הנשי, שקשה להתעלם ממנו, במיוחד באקלים החברתי והפוליטי של היום. דרדסית, לפחות עד לשנים האחרונות, היתה דמות נקבית יחידה בקהילת גברים סגורה.

דורון פישלר: "הם הגיעו לכאן כשהיה רק ערוץ אחד, היה להם 100 אחוז רייטינג, והם נעשו מיתולוגיים בדיוק בגלל זה. לא בשונה מסדרות אחרות ששודרו כאן, כמו 'הלב' ו'בארץ הקטקטים', שהן זניחות לחלוטין במקום שהן הגיעו ממנו"

ייצוג נשי דל למדי, ללא ספק, אפילו במונחי שנות ה-50 המאוחרות, בהן הפציעו הדרדסים לראשונה.

"זה ריגוש מטורף לקחת חלק בסרט הזה" אומרת ליהי טולדנו, המוזיקאית והשחקנית שמדבבת את דמותה של דרדסית, הכוח הנשי בדרדסים, בסרט החדש.

"ריהאנה, שמדבבת אותה בגרסה המקורית, היא אייקון עולמי, לא רק כמוזיקאית אלא גם כשחקנית עם נוכחות, אז כן, להיכנס לדמות שהיא מדבבת, ועוד דרדסית, זו ממש אחריות עצומה. אני מרגישה שלקחו אותי כדי להביא משהו שהוא גם נאמן לרוח הדמות, אבל גם אישי. צפיתי בגרסה האמריקאית כדי להבין את הכיוון ואת הטון, אבל לא רציתי להיצמד אליה לגמרי. ניסיתי לשמור על משהו שמרגיש נכון וישראלי, מן הסתם בעברית, אבל גם להביא את הדרדסית המפולפלת שריהאנה דיבבה".

אם גודל הציפיות שנושאת המוזיקאית הישראלית על עצמה בכך שנכנסה אל גרונה של הדרדסית ריהאנה לא מספיק (ועוד יש מי שלא יוכל שלא להשוות אותה לדרדסית המקורית, אחת ציפי שביט), טולדנו מודעת בהחלט לכובד האחריות שעליה, כדמות הנשית ה(כמעט) בודדה בסרט.

והנה הבדל משמעותי בין הסדרה הקלאסית לבין זו של היום, שמחויבת לעמוד בתנאים אחרים של נורמות חברתיות: ב-2025 קשה לדמיין סדרה עם דמות נשית אחת בלבד, בקאסט שכולו גברים - גם אם מדובר ביצורים בצבע כחול. "אני חובבת דרדסים גדולה תמיד אהבתי את הפשטות של העולם הזה, את הקסם, את הדמויות שכל אחת מהן מייצגת טיפוס אחר, ודרדסית תמיד בלטה לי", אומרת טולדנו. "לא רק כי היא הייתה האישה היחידה, אלא כי הייתה בה מורכבות: מצד אחד היא חלק מהחבורה, ומצד שני היא שואלת שאלות, חתרנית, אמיצה ושונה.

"אני חושבת שיש משהו נצחי במסרים של הדרדסים על נושאים כמו קהילה, שיתוף פעולה וקבלת השונה. זה רלוונטי בכל תקופה. דמות כמו דרדסית ממשיכה לדבר לדורות חדשים כי היא דמות נשית חזקה - לא במובן של סיסמה, אלא בזה שהיא פורצת דרך. זה משהו שגם ילדות וגם הורים יכולים לראות בו השראה".

חיי נצח

"מן הסתם, היום צריך לעשות דברים אחרת", אומר פישלר. "בזמנו, העובדה שכל הדרדסים גברים ויש דמות נשית אחת, זה דבר שעבר בשקט. היו הרבה דרדסים שלכל אחד היה את הייחוד שלו - אחד חזק ואחד חכם, ויש אחד שהייחוד שלו זה שהוא אישה. כלומר, במקור, להיות אישה זו אחת אחד מבין התכונות המיוחדות שיכולות להיות לדרדס. דבר כזה לא היה יכול לעלות היום.

"יש גם עניין נוסף: בסיפור המקורי בפרק הראשון של הדרדסים, כשגרגמל יוצר את דרדסית הוא יוצר אותה כדמות רעה עם שיער שחור, ואז היא הופכת לטובה, ותוך כדי זה היא הופכת לבלונדינית. ואם מישהו יגיד שיש פה איזה עניין של גזענות או עיוות של אידיאל היופי הנשי, אז כן, אין הרבה מה להתווכח עם זה.

ליהי טולדנו: "יש משהו נצחי במסרים של הדרדסים על קהילה, שיתוף פעולה וקבלת השונה. דמות כמו דרדסית ממשיכה לדבר לדורות חדשים כי היא דמות נשית חזקה - לא במובן של סיסמה, אלא בזה שהיא פורצת דרך"

"זה פשוט היה ככה בשנות ה-50, אבל בגלגולים היותר חדשים של הדרדסים שינו את זה. עכשיו כבר יש גם דרדסיות אחרות, והדמות שלה צריכה להיות יותר מסתם אישה באופן כללי. אבל זה נכון גם לגבי הסרטים המאוד ישנים של דיסני ולהרבה דברים אחרים, שהם פשוט ישנים".

מגזין "ישראל היום": כל הכתבות

"הדרדסים, למרות שהם בצבע כחול, הם Evergreen, דברים שמחזיקים הרבה מאוד זמן", אומרת דורית טוליפ, מנכ"לית "טוליפ אנטרטיינמנט", שמפיצה את סרטי הדרדסים בישראל. "אני חושבת שהעובדה שהדמויות הן בצורות ובצבעים מאוד בסיסיים הופכות אותן לדבר מאוד קליט שלילדים קל מאוד להתחבר אליו. הם בצבע ברור, יש מוזיקה, יש הומור, יש תמימות, וזה רץ איתם לכל האורך - גם בסרטים, וגם במוצרים הנלווים.

"העובדה שלכל אחד מהדרדסים גם יש את המאפיין, את התכונה הבולטת שלו, זה משהו שהופך אותו לייחודי. זה מעביר לילדים את המסר שהם יכולים להיות גאים אפילו בתכונה שלפעמים אומרים להם שהיא לא טובה. גם אם אתה רגזן, עצלן, חכמולוג או גנדרן, זה לגמרי בסדר".