האיש שבנה את חמאס באירופה יצא מביהמ"ש בחיוך. זו רק ההתחלה

בשעה שנשמעו השורות האחרונות של פסק הדין בעניינו בבית המשפט ההולנדי, הנאשם, אמין אבו ראשיד שמו, לא הסתיר את שביעות רצונו. השופט אמנם קבע נחרצות שאבו ראשיד הוא איש חמאס והעביר כספים לעזה, אך הסתפק בעונש מגוחך של מאסר של שישה חודשים על תנאי, ושילח את הנאשם חזרה לביתו ולעיסוקיו המסוכנים.

העיסוקים האלה מוגדרים על ידי הארגון הישראלי "עד כאן" כתמיכה ישירה בטרור, ומשום כך, מבטיחים ב"עד כאן" כי לא יניחו לאבו ראשיד ויפעלו כדי להביא אותו לדין שוב, בתקווה שבהליכי הערעור השופטים לא יקלו עימו. 

"האישום נגד אמין אבו ראשיד התבסס על כך שהפר את חוק הסנקציות, כאשר העביר לעזה כספים שהגיעו בסופו של דבר לידי חמאס", מתאר סילבן סחונהובן, עיתונאי חוקר בעיתון ההולנדי "דה טלגרף". "נוסף על כך, הוא נחשד שהטעה את הרשויות כשהמשיך להפעיל קרן שפעילותה נאסרה על ידי רשם העמותות ההולנדי, תחת שם אחר, ובכך אפשר את המשך זרימת הכספים. עם זאת, בית המשפט זיכה אותו מהאישום המרכזי שלפיו מימן את חמאס, וכן מחלקים מרכזיים מהחשדות הקשורים לטרור. בית המשפט קבע כי הראיות אינן מספיקות כדי לקבוע שמקבלי הכספים אכן היו בשליטת חמאס. בית המשפט לא השתכנע שהוכח כי הכסף הגיע לידי חמאס, וכי הנאשם ידע שהוא עלול להגיע לשם. זאת בהחלט קביעה שנויה במחלוקת".

במהלך המשפט אבו ראשיד התנהל בבטחה. "הנאשם לא עשה שימוש בזכות השתיקה", נזכר סחונהובן. "הוא דיבר רבות בתערובת של הולנדית וערבית, שתורגמה על ידי המתורגמן, וניסה להציג את עצמו כמי שכל רצונו היה להעניק סיוע הומניטרי למסכנים. השופט לא האמין לו. התברר שהיה ברשותו של אבו ראשיד כרטיס VIP לאירוע של חמאס, שבו ישב בשורה הראשונה. 'קיבלתי את הכרטיס ממישהו', ניסה לתרץ הנאשם, אלא שהדבר אינו אפשרי, משום שהכרטיסים היו אישיים. בביתו נמצאו גם כל מיני פריטי תעמולה וסממנים של חמאס, כגון סרטי ראש. לפיכך קבע השופט בפסק הדין: 'אתה חבר חמאס או אוהד חמאס'. אבו ראשיד ביקש להציג את עצמו כחלש וחולה, אך גם זה נראה במידה רבה כהצגה".

סחונהובן: "התברר שהיה ברשותו של אבו ראשיד כרטיס VIP לאירוע של חמאס, שבו ישב בשורה הראשונה. בביתו נמצאו גם כל מיני פריטי תעמולה וסממנים של חמאס, כגון סרטי ראש"

סחונהובן, מומחה לטרור וקיצוניות בהולנד, טוען כי אבו ראשיד נחשב לפנים של חמאס בהולנד. "משום כך היה זה משפט חשוב, שזכה לסיקור נרחב עוד לפני תחילתו", הוא אומר. "אבו ראשיד נהנה מתמיכה רבה בחוגים פרו־פלסטיניים - אלה טענו שהוא הואשם שלא בצדק ודרשו את שחרורו. כעת תנסה התביעה לערער ולהביא להחמרת העונש. מועד הדיון בתיק עדיין אינו ברור, אך ככל הנראה הוא יתקיים במהלך עשרת החודשים הקרובים. כך שמדובר היה רק בסיבוב הראשון".

בחזרה לשתולה

גם ב"עד כאן" מכינים לאיש סיבוב שני. אבו ראשיד הוא "לקוח" ותיק של "עד כאן", עוד מן הימים שחמשת פרקי הדוקו־דרמה "שתולה" שודרו כאן לראשונה וזעזעו לא מעט ישראלים. ארגון "עד כאן" הוקם לפני 15 שנה ומתמחה בתחקירי עומק, צילום במצלמות נסתרות והחדרת סוכנים לארגוני שמאל רדיקלי וארגונים חתרניים בישראל, בחו"ל ובשטחי הרשות הפלסטינית.

אביחי שורשן, מנכ"ל "עד כאן": "המחקרים אשר יצאו מתחת ידו של הארגון שימשו את רשויות החוק השונות באכיפה נגד אותן תופעות ופעילים. משיקולים מבצעיים, חלק מן המחקרים שלנו לא זכו לפרסום ציבורי כלל עד עצם היום הזה".

המחקר על אבו ראשיד דווקא זכה לפרסום, ועוד איך - בזכות הסדרה שיצר העיתונאי צבי יחזקאלי, ובזכות השתולה, סוכנת שהופעלה על ידי ארגון "עד כאן" בשנים 2019-2017. במסגרת הפעלתה חשפה השתולה את התמנון האדום־ירוק - מערכת הקשרים שבין ארגוני האחים המוסלמים ומפקדת חמאס באירופה לבין ארגונים מן השמאל הקיצוני הפועלים נגד מדינת ישראל.

בתחילת דרכה פעלה השתולה בתוך ארגון ISM International Solidarity Movement, גוף בינלאומי אלים שאנשיו פועלים בשטחי יהודה ושומרון ופעלו בעבר גם בעזה. אלה גילו לה את סוד המימון הקטארי לרשתות האנטי־ישראליות, ולמשטים לעזה בפרט, וגם הכירו לה בכירים שמאחורי הרשתות. אחד מהם היה אמין אבו ראשיד, שאותו פגשה השתולה בהולנד. 

בפגישותיו עימה חשף אבו ראשיד כי תפקידו בהולנד, לדבריו, הוא "להשמיד את ישראל", וכי אחת ממטרות פעילותו היא לרשת את הולנד במסגדים. באמצעות הקשר עימו הצליחה השתולה לחשוף גם את מערך המימון שסביבו, לרבות כספים שהועברו לעזה ולחמאס, תרומות ממסגדים ומקורות מימון נוספים.

הקשר שלה לבכירי חמאס אירופה שעומדים מאחורי ארגוני זכויות האדם שהיו מעורבים במשט אפשר לה להיות בקבוצה המצומצמת שהיתה על הספינה שהגיעה לאזור עזה ונעצרה על ידי צה"ל. היא כמעט נחשפה וכל חפציה הושלכו לים, אך עמדה בסיפור הכיסוי. לאחר שחזרה לאירופה היא נפגשה עם אמין אבו ראשיד וקבוצת פעילים בכירים בהולנד, ואף זכתה לאות הוקרה על הפעילות שלה "למען פלסטין". לאורך תקופת הפעלתה הקליטה השתולה אלפי שעות של תיעוד וידאו ואספה מסמכים רבים, החושפים בפרוטרוט את הקשרים בין שלוחות חמאס באירופה לבין "ארגוני זכויות אדם" הפועלים נגד מדינת ישראל.

במשך שנים התקיימה בהולנד מערכת פעילות פלסטינית ואסלאמיסטית שניסתה, לפחות בחלקה, להתחפש לפעילות הומניטרית, אזרחית ופוליטית לגיטימית. מאחורי חלק מהארגונים והיוזמות הללו, לפי מחקר חדש של ארגון "עד כאן", עמד אמין אבו ראשיד - איש מפתח במערך חמאס באירופה, שלצד פעילות לגיוס כספים לרצועת עזה עסק בבניית תשתית ארגונית, תקשורתית ופוליטית, אשר נועדה להשפיע על השיח הציבורי האירופי ולהחריף את המאבק בישראל.

מתחיל בצדקה

אביחי שורשן, מנכ"ל "עד כאן", מתאר את המערך האסלאמיסטי בהולנד לא כאוסף של יוזמות נפרדות, אלא כרשת בעלת מבנה רב־שכבתי מחושב היטב: ארגוני חברה אזרחית, קרנות צדקה, גופי תקשורת, קמפיינים פוליטיים, פעילות BDS ולחץ משפטי ופוליטי. בלב הרשת ניצב אבו ראשיד.

לדברי שורשן, אבו ראשיד, שנולד במחנה פליטים פלסטיני ב־1967 באזור דמשק, הגיע להולנד כפליט ב־1992 וקיבל אזרחות הולנדית ב־2003. עוד לפני שהפך לדמות מוכרת בזירה האירופית הוא השתלב במערכות שנועדו לגייס כספים ולבסס תשתיות תמיכה בחמאס. כבר בתחילת שנות ה־2000 עמד בראש קרן ISRAA, שהפכה לימים לאחד הגופים המרכזיים המזוהים עימו בהולנד. הרשויות ההולנדיות מצאו כי כספי "קרן אל־אקצא", גוף שנחקר על ידי שירות הביטחון ההולנדי AIVD, הגיעו לארגונים הקשורים לחמאס. הקרן נסגרה ב־2003 לאחר חקירה מאומצת, וארה"ב הכריזה עליה כגוף התומך בפעילות טרור.

הנקודה המרכזית, מדגיש שורשן, היא שאבו ראשיד לא הסתפק בהפעלת גוף אחד. לאחר סגירת "קרן אל־אקצא" צצו גופים חדשים, ובחלק מהמקרים נעשה שימוש בשמות ובמסגרות אחרות. כך, למשל, "קרן ירושלים" נרשמה בהולנד באותה כתובת שבה פעלה "קרן אל־אקצא", ובהמשך השתלבו אנשי הרשת גם בגופים נוספים. המחקר של "עד כאן" מתאר תהליך מתמשך של התאמת התשתית הארגונית האסלאמיסטית לסביבה המשפטית והפוליטית האירופית.

זהו למעשה אחד המאפיינים הבולטים של פעילות הרשת: במקום להציג את עצמה כ"ארגון חמאס בהולנד", היא פעלה ופועלת באמצעות שורה של גופים בעלי שמות, מטרות וצורות פעילות שונות. חלקם טענו לעיסוק בצדקה, אחרים - בתקשורת או בהסברה, וגופים נוספים הוסוו והוצגו כעוסקים בקמפיינים פוליטיים. דווקא הפיצול הזה אפשר לרשת להמשיך לפעול לאורך שנים, תוך יצירת מרחק מדומה בין הארגונים האלה לבין הצד הטרוריסטי של חמאס.

אחד הגופים החשובים ברשת הוא הקהילה הפלסטינית בהולנד, PGNL, שהוקמה ב־2016. הארגון הזה הפך למרכז תיאום של פעילות פרו־פלסטינית במדינה, ובין היתר ארגן הפגנות גדולות. אבו ראשיד ניצב בראש הארגון, והמבנה הפנימי שלו העניק לו ולשותפו, ד"ר אחמד סקינה, שליטה משמעותית במנגנון, לצד מראית עין של ארגון אזרחי ודמוקרטי.

העיסוק של שניהם לא היה מוגבל ליצירת אקלים אנטי־ישראלי ברחובות. במקביל, בשנת 2018 הוקם European Palestinian Media Center, או EPAL. מדובר בזרוע תקשורתית של חמאס באירופה, שנועדה להכניס את המסרים הפלסטיניים למרכז השיח ביבשת. גם בראש EPAL הועמד אבו ראשיד, והוא קידם במרץ פרויקטים אנטי־ישראליים במדיה, כולל שיתופי פעולה תקשורתיים עם גורמי שמאל הולנדיים. האם אלה ידעו שבפועל הם נותנים יד לחמאס? אולי כן, ואולי לא - התחפושת של EPAL העניקה להם אפשרות נוחה להתחמק ממתן תשובה לשאלה הזו.

כך, בהשראת אבו ראשיד, נוצרה רשת שמחברת בין הרחוב, התקשורת והפוליטיקה. בזכות המבנה הרשתי הפגנה הפסיקה להיות אירוע חד־פעמי ומנותק - היא הודהדה והפכה לכלי ליצירת לחץ ציבורי. כתבה או סרטון פסקו להיות רק אירוע תעמולה בודד - הם חוברו לנרטיב הולך ומתרחב, ממומן על ידי הרשת ומכוסה על ידי כלי התקשורת הניזונים ממנה. קשרים עם פוליטיקאים, שגם אותם טווה אבו ראשיד, העניקו למערך שתחתיו חזות של פעילות אזרחית לגיטימית וגיבוי למקרה שקשריו עם חמאס ייחשפו.

חגיגת 7 באוקטובר

אבו ראשיד עצמו למד לשחות בין זרמי הציבוריות האירופית והפך בה בן בית. ככל שהתמקצע, כך הפכה הולנד לבית גידול של האסלאמיזם החמאסי. בשנת 2017 הובאה ועידת הפלסטינים באירופה לרוטרדם, והוא נמנה עם הדמויות שהובילו את פעילותה. באותה תקופה קידמו פעילי חמאס ביבשת קמפיין נגד הצהרת בלפור, תוך ניסיון לחבר בין ההיסטוריה של הסכסוך לבין דרישות פוליטיות עכשוויות, ובראשן "זכות השיבה" והטלת סנקציות על ישראל.

ב־2018 הלך צעד קדימה ונכנס אל הזירה הפוליטית של הולנד, כאשר השתתף בדיון בפרלמנט סביב מה שהוגדר על ידי המארגנים כ"משבר ההומניטרי בעזה". שנה לאחר מכן השתתף באירועי "צעדת השיבה" סמוך לגדר הגבול עם הרצועה, ובמקביל הוצג בעזה כ"שגריר רצון טוב" מטעם חמאס. על רקע מכלול קשריו ופעילותו, ישראל הגדירה את אבו ראשיד עוד ב־2013 כאחד מבכירי חמאס באירופה, אולם הוא המשיך להיות בן בית מקובל ומוזמן קבוע הן בתקשורת ההולנדית והן במוסדות השלטון.

החיבור בין פעילות "הומניטרית" לבין מימון חמאס הוא אחד הצירים המרכזיים בפרשה, מסביר שורשן: "ISRAA שימשה במשך השנים כמנגנון להעברת כספים לעזה. כמו כן, מסמכים ונתוני בנק הצביעו על העברות כספים לארגונים בטורקיה. בין 2017 ל־2018 הועברו בשלושה תשלומים כ־86 אלף יורו לגופים טורקיים, ובהם גוף צדקה המזוהה עם פעילות אסלאמיסטית ותמיכה בחמאס".

ב"עד כאן" חשפו מודל מורכב: כסף שנאסף באירופה תחת מעטפת של סיוע לנזקקים עבר דרך מדינות וארגונים נוספים בדרכו לעזה. בכך נוצרה שכבת הפרדה בין התורם האירופי לבין היעד הסופי של הכסף. בדיוק בשל כך השאלה איננה רק כמה כסף גויס, אלא כיצד נבנתה התשתית שאפשרה את העברתו.

אבו ראשיד לא הסתפק במימון של חבריו לרשת החמאסית. גם קמפיינים פוליטיים השתלבו במערכת, בשיתוף ארגוני BDS ופעילי שמאל קיצוני. "בניצוחו נוצרה ברית אדומה־ירוקה בין ארגונים אסלאמיסטיים לבין גורמי שמאל רדיקלי, שבה נעשה שימוש בשפה של זכויות אדם, אנטי־קולוניאליזם ומאבק באפרטהייד כדי לקדם חרמות על ישראל ולערער על הלגיטימיות שלה", אומר שורשן.

אחד המאפיינים המעניינים של הרשת הוא יכולתה להיכנס למרחבים שאינם מזוהים מלכתחילה עם חמאס. כך, למשל, EPAL השתתף בפעילות תקשורתית שנועדה לקדם את המסרים הפלסטיניים בקרב הציבור ההולנדי הכללי, ובין היתר תועד שיתוף הפעולה שלה עם גורמים במפלגת GroenLinks. המפלגה הזו אולי היתה חושבת פעמיים לפני שילוב ידיים ישיר עם חמאס, אבל מחיצות ההסוואה שיצר אבו ראשיד הקלו עליה את החיבור.

אבו ראשיד ראה כי טוב, ונכנס גם לשדה המשפטי. הרשת שטווה יזמה הליכים משפטיים שונים כדי להפעיל לחץ על ישראל ולנדות אותה באירופה, כולל עתירות הנוגעות ליצוא ציוד צבאי לישראל. במקביל הופעל לחץ על חברי פרלמנט, ראשי ערים ומקבלי החלטות כדי לקדם את הנרטיב הפלסטיני ולבודד את ישראל בזירה הדיפלומטית.

ואז הגיע 7 באוקטובר. הטבח שביצע חמאס בישראל לא הביא להיעלמות הרשת של אבו ראשיד. להפך: הוא סימן את תחילתה של הסלמה דרמטית בפעילות הפרו־פלסטינית והאנטי־ישראלית בהולנד, והמערך של אבו ראשיד ראה מול עיניו את חזונו מתממש. הפגנות המוניות התקיימו ברחבי הולנד, בחלקן נשמעו בגלוי קריאות אנטישמיות וביטויי תמיכה בחמאס, כשבמקביל נרשמה עלייה חדה באירועים נגד יהודים וישראלים.

7 באוקטובר הביא להסלמה בפעילות האנטי־ישראלית בהולנד, והמערך של אבו ראשיד ראה את חזונו מתממש: הפגנות המוניות התקיימו, ונשמעו בהן קריאות אנטישמיות וביטויי תמיכה בחמאס

ה־PGNL הפך בתקופה הזאת לאחד הגופים הפעילים בזירה. הוא השתתף וארגן הפגנות יחד עם ארגונים נוספים, ובהם Samidoun הידוע לשמצה. שיתוף הפעולה בין הגופים האלה התקיים עוד לפני 7 באוקטובר, אך לאחר הטבח הוסרו המסכות והחיבור קיבל ממדים חדשים.

מכה קלה בכנף

גם הקשר לפוליטיקה ההולנדית התרחב. מאז 2024 פרסם PGNL תיעוד של מפגשים עם חברי פרלמנט הולנדים, ובהם אנשי מפלגת DENK. בחלק מהמקרים הצטלמו נציגי הארגון עם פוליטיקאים והציגו את המפגשים כביטוי לתמיכה בפלסטינים.

במקביל, ברחובות נמשכה ההתגייסות. בפברואר 2025 השתתפו PGNL והפדרציה של הארגונים האסלאמיים בהולנד בהפגנה ברוטרדם שקראה להטלת אמברגו נשק על ישראל. במאי אותה שנה התקיימה בהאג הפגנת "קו אדום" בהשתתפות כ־100 אלף בני אדם, בדרישה לשינוי מדיניות הממשלה ההולנדית כלפי המלחמה בעזה. ייתכן מאוד שמרבית משתתפי ההפגנה כלל לא קלטו שהם משמשים פיונים בידי רשת של חמאס.

העלייה הדרמטית בהיקף הפעילות של אבו ראשיד לא נעלמה מעיני שירותי הביטחון של הולנד. גם החומרים שנאספו על ידי "עד כאן" ביססו את החשדות נגדו, והחקירה סביבו התהדקה. ב־22 ביוני 2023 אבו ראשיד ובתו נעצרו בהולנד בחשד להעברת 11.7 מיליון יורו לחמאס.

במהלך החיפושים בביתו ובעסק באזור רוטרדם מצאו החוקרים סכומי כסף גדולים, ובחשבון בנק נמצאה יתרה של כ־750 אלף יורו. מעצרו הוארך שוב ושוב, והוא נותר במעצר כמעט שנה, עד ששוחרר במאי 2024 בהמתנה למשפט.

החקירה עסקה לא רק בהעברות הכספים. בין הראיות שנאספו נמצאו גם מסמכים שנתפסו במסגרת מלחמת "חרבות ברזל", ובהם רשימות של ארגונים שנחשדו כקשורים לחמאס. במקביל להליך ההולנדי, גם ישראל נכנסה לתמונה. ביוני 2023 הוצא צו לתפיסת רכושו בהיקף של כ־400 אלף דולר, על בסיס המסקנה כי הרכוש התקבל מחמאס כשכר או כתגמול עבור עבירת טרור חמורה. ביוני 2025 הלחץ הבינלאומי על אבו ראשיד עלה מדרגה. משרד האוצר האמריקני הכריז באופן רשמי על היותו "טרוריסט בינלאומי" והטיל סנקציות על ISRAA בשל תפקידה המיוחס במימון חמאס.

לכאורה - הפי אנד, הטובים ניצחו ויכולים לנוח על זרי הדפנה? לא בדיוק, משיב שורשן. דווקא כאן טמון אולי הלקח המרכזי מהפרשה. גדולתה של הרשת שטווה אבו ראשיד ודומיו היתה בכך שהיא יודעת לספוג מכה שניחתת עליה - גם אם זו כרוכה בהעמדה לדין של בכיר מאוד בה - ולהמשיך הלאה. גם כאשר גוף אחד ברשת נסגר בלחץ השלטונות - גוף אחר נפתח. גם כאשר מוטלות סנקציות, הפעילות לא בהכרח נעלמת, היא רק נמשכת תחת כותרת אחרת. ואפילו כאשר דמות מרכזית כמו אבו ראשיד נעצרת, הרשת שהקים מתגלה כגדולה ויציבה מספיק כדי להמשיך לפעול.

אביחי שורשן: "הרשת ההולנדית שלו נבנתה לאורך יותר משני עשורים והצליחה לפעול מתחת לרדאר דווקא משום שלא תמיד נשאה את השם חמאס"

"על כן, אבו ראשיד הוא יותר מאדם אחד", אומר שורשן. "הוא מייצג מודל פעולה של חמאס באירופה: לא רק גיוס כספים ולא רק תעמולה, אלא שילוב של כסף, ארגונים, תקשורת, הפגנות, קשרים פוליטיים ומאבק משפטי - הכל משולב למטרה אחת, באצטלות שונות, חלקן לגיטימיות כביכול. הרשת ההולנדית שלו נבנתה לאורך יותר משני עשורים והצליחה לפעול מתחת לרדאר של הציבור הרחב, דווקא משום שלא תמיד נשאה את השם חמאס".

אצבע בסכר

הסיפור ההולנדי ממחיש, אפוא, את אחד האתגרים הגדולים של המאבק בחמאס באירופה. ארגון טרור אינו חייב להחזיק משרד שעל דלתו מתנוסס שמו כדי להיות בעל השפעה. די ברשת של ארגונים בעלי שמות אחרים, מסרים המותאמים לקהלים שונים ומעטפות משפטיות וציבוריות המאפשרות לפעילות להיראות לכאורה כאזרחית, הומניטרית או פוליטית.

במקרה של אמין אבו ראשיד מדובר בקורי עכביש שנטוו לאורך זמן, בסבלנות וביעילות: מהקרנות והכספים, דרך הארגונים הפלסטיניים והתקשורת, ועד ההפגנות והקשרים עם פוליטיקאים. מעצרו ב־2023 והסנקציות שהוטלו עליו ועל ISRAA ב־2025 סימנו התנגשות חזיתית בין הרשויות לבין אחד הצמתים המרכזיים של המערכת. אבל עצם המשך הפעילות של הארגונים המזוהים עם הרשת מלמד שהסיפור רחוק מלהסתיים.

"למעשה, ראינו כיצד הרשת של אבו ראשיד מתגברת על העמדתו לדין", מאבחן שורשן. "בגלל שהוא שהה במעצר בית קמו לו מייד ממשיכי הדרך - למשל, מוחמד קותש. הרשת ממשיכה לפעול. שירותי המודיעין והביטחון ההולנדיים מתייחסים ברצינות רבה ביותר לאיום הנשקף מהקיצוניות האסלאמית ומהטרור", סבור סחונהובן. "בכל דוח שנתי הם מדגישים כי הג'יהאדיזם עדיין מהווה את הסכנה המשמעותית ביותר להולנד, ולפיכך הוא מהווה איום גדול יותר מהקיצוניות הימנית או מהקיצוניות האנטי־ממשלתית. בכל הנוגע לסבירות של פיגועי טרור, רמת האיום עדיין עומדת על 4 מתוך 5. ה־AIVD, שירות הביטחון והמודיעין ההולנדי, זוכה להערכה רבה בזירה הבינלאומית, ואף דורג במקום הרביעי בסקר שנערך לאחרונה על ידי השבועון הצרפתי L'Express".

האם זה אומר שניתן להירגע? לא בדיוק. "קיימת אצלנו דאגה רבה לנוכח התפשטות האסלאם הסלפי", משיב סחונהובן. "בעבר היתה גם דאגה בנוגע למימון מסגדים סלפיים ממדינות המפרץ, אך תזרימי הכספים האלה פסקו. דאגה גדולה עוד יותר נוגעת להפצת חומרי תעמולה של דאעש בקרב נערים צעירים מאוד. כיום שני שלישים מההליכים הפליליים נוגעים לנערים מתחת לגיל 21. הם נחשפים לחומרים קיצוניים ברשת, באמצעות טיקטוק או טלגרם. אין להם ידע דתי מעמיק, אך הם עוברים תהליך של הקצנה במהירות מסחררת.

"הכעס על המתרחש בעזה, שאינו מלווה בידע כלשהו, משמש זרז להקצנה. נראה כי השפעה על ילדים ועל צעירים היא אסטרטגיה מכוונת של דאעש. היא אולי אינה נראית מוצלחת במיוחד אם בוחנים את מספר הפיגועים - מספרם קטן מאוד, רבים מהמפגעים הפוטנציאליים מסוכלים על ידי שירותי הביטחון. רשתות הג'יהאד הישנות בהולנד, אלה שבהן חברים אנשים מבוגרים יותר או חברים לשעבר בדאעש, חזקות פחות מכפי שהיו בעבר ומפולגות".

האם ניתן להכריע את הרשת שטווה אבו ראשיד ורשתות דומות?

"זה נראה לי כמו אוטופיה. אי אפשר לחסל רשתות מסוג זה. עם זאת, הולנד מצליחה למדי לשמור עליהן תחת שליטה, לפחות במובן זה שלא התרחש אצלנו פיגוע גדול במשך כל השנים האלה. החמור ביותר היה הפיגוע בחשמלית בשנת 2018, שבו נהרגו חמישה בני אדם בידי מכור לסמים ופושע מעורער חברתית, שנפל תחת השפעת הג'יהאדיזם. הוא נידון למאסר עולם.

"בערך באותה תקופה פורקה על ידי שירותי הביון והמשטרה חוליית טרור גדולה בארנהם. קשה יותר להתמודד עם רשתות אסלאמיסטיות כמו האחים המוסלמים. מתקיים ויכוח בשאלה אם יש לאסור את הארגון, אך לא נראה סביר שהדבר יצליח, משום שהוא נחשב לארגון בלתי אלים. עם זאת, חוסר האמון באג'נדה שלו הולך וגובר. לפיכך נשמעות קריאות להגביר את המעקב אחריו ובהמשך אף לאסור אותו".