ממשלה חדשה בהולנד: רה"מ הצעיר ושר החוץ הביקורתי לישראל

רוב יטן, בן 38, הושבע היום (שני) כראש הממשלה הצעיר ביותר בתולדות הולנד. יטן, שהוא גם ראש הממשלה ההומוסקסואל הראשון של המדינה וראש הממשלה הראשון מטעם מפלגת D66, הושבע יחד עם 18 שרי ממשלתו בטקס רשמי בארמון המלכותי בהאג בהשתתפות המלך וילם-אלכסנדר.

יטן, שהפתיע בבחירות שנערכו באוקטובר האחרון והוביל את מפלגתו לתוצאה הטובה ביותר בתולדותיה, יעמוד בראש ממשלת מיעוט שתצטרך לנווט בין אתגרים כלכליים וביטחוניים ללא רוב בפרלמנט.

הממשלה מורכבת משלוש מפלגות גדולות, ובהן מפלגתו של ראש הממשלה רוב יטן, D66, אשר הפתיעה בבחירות שנערכו באוקטובר הקודם והפכה לראשונה למפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט ההולנדי עם 26 מושבים מסך כלל 150 המושבים בפרלמנט.

מפלגת הנוצרים הדמוקרטים (CDA) שגם הפתיעה בבחירות האחרונות והגיעה ל-18 מושבים בפרלמנט, ומפלגת ה-VVD, מפלגת השלטון לשעבר שאמנם נמצאת במגמת היחלשות בשנים האחרונות, אך הצליחה לבסוף לגרוף 22 מושבים בבחירות.

הממשלה הנוכחית תפעל כממשלת מיעוט מאחר ושלוש המפלגות מחזיקות יחד 66 מושבים ואין ברשותה רוב של 76 מושבים, ולכן היא תצטרך לכרות בריתות מזדמנות או קבועות עם אחת או כמה מ-12 מפלגות האופוזיציה, בכל פעם שהממשלה תרצה להעביר חוקים חדשים או רפורמות חשובות.

הממשלה הנוכחית מוגדרת כממשלת שמאל מרכז ליברלית, כאשר מפלגת השלטון וראש הממשלה נוטים לשמאל מרכז הפוליטי, מפלגת הנוצרים הדמוקרטים היא מפלגת מרכז עם כוחות פנימיים הקרובים לשמאל ולימין הפוליטי, בעוד ה-VVD נחשבת לסמן היחסית ימני של הממשלה עם נטיה לימין-מרכז פוליטי.

מי שמצא את עצמו כצפוי מחוץ לתמונת הממשלה ומחוץ למעגל מקבלי ההחלטות הוא חירט וילדרס שפירק את הממשלה האחרונה בחודש יוני שעבר בטענה שאינו יכול להשפיע מספיק ולשנות את מדיניות ההגירה של הולנד. וילדרס, שהצליח להשיג גם הוא 26 מושבים אם כי הוא הגיע שני בכמות המצביעים, הפך למוקצה בעיני כל המפלגות הגדולות בהולנד שהצהירו כי לא יקימו עמו קואליציה.

בנוסף, וילדרס ספג מכה משמעותית כאשר שבעה מתוך חברי מפלגתו פרשו מ״מפלגת החופש״ (PVV) והקימו סיעה חדשה. בראש הפורשים ממפלגתו של וילדרס עמד גדעון (גידי) מרקוסזאואר, ישראלי-הולנדי שנולד בתל אביב. המניע לפרישה היה הרצון של חברי הפרלמנט ״להשפיע על מה שקורה בהולנד וליישם מדיניות ימין״.

הממשלה החדשה צפויה להתמודד מול לא מעט אתגרים, רובם כלכליים. היא תצטרך למצוא פתרונות לסוגיית הדיור, יוקר המחיה ומדיניות רווחה הנמצאת תחת ביקורת. במקביל, הממשלה תתמודד עם הוצאות ביטחוניות גוברות ועם הצורך בהעלאת מיסים כדי לממן אותן. לכל אלה מתווסף גם אתגר ההגירה, והצורך ליצור בריתות עם מפלגות הימין והשמאל כדי להעביר חוקים, לאור היעדר רוב בפרלמנט.

בין השרים המובילים בממשלה ניתן למצוא את שרת ההגנה דילן ישילגז, שר האוצר אלקו היינן, ושר החוץ טום ברנדסן.

מבחינת ישראל, מדיניות החוץ של הולנד תהיה בידיהם של ראש הממשלה יטן ושר החוץ החדש ברנדסן. בניגוד לשרת הביטחון ישילגז שידועה בדעתה החיובית כלפי ישראל, יטן הרבה לבקר את ישראל במהלך המלחמה ונראה שגם ברנדסן, האיש שיישם את מדיניות החוץ של הממשלה, אינו פרו ישראלי.

ברנדסן (42), המשתייך למפלגה הנוצרית דמוקרטית, הוא יליד העיר ברדה שבכלל חלם על קריירה ככדורגלן. הוא נחשב כמטאור בפוליטיקה ההולנדית, כחבר קרוב של אנרי בונטנבאל, ראש המפלגה הנוצרית דמוקרטית, ויש לו עבר דיפלומטי באיחוד האירופי. הוא נחשב כפרו אירופי ונגד המעורבות הכלכלית המשמעותית של סין בהולנד. ברנדסן עשוי להמשיך את המדיניות הביקורתית של הולנד כלפי ישראל.

בראיון לתקשורת ההולנדית במאי 2024 רמז ברנדסן שהוא מכיר בזכותה של ישראל להגנה עצמית, אך גם הצהיר כי ישראל אינה ממשת אותה באופן פרופורציונלי. הוא גם הצדיק את הלחץ הבינלאומי על ישראל להפסקת המלחמה ורמז שהמלחמה נמשכת בגלל שראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו מבין שהוא עלול לסיים את תפקידו לאחר סיום המלחמה.

בשנה האחרונה הולנד הובילה מדיניות ביקורתית כלפי ישראל. מי שהוביל אותה היה שר החוץ הקודם, קספר ולדקאמפ, שאף התפטר מתפקידו לאחר שלא הצליח להשית סנקציות על ישראל בממשלה הקודמת. ולדקאמפ, אשר מפלגתו לא עברה את אחוז החסימה והוא נפלט מהפרלמנט, הוביל את הבקשה לכתיבת דו״ח באיחוד האירופי שסקר את פעילותה של ישראל וטען כי ישראל ביצעה פשעי מלחמה במלחמה נגד חמאס.