כחצי שנה מאז פרצה מלחמת איראן השנייה, המשטר בטהרן מתאמץ לשדר שהוא "בלתי מנוצח". בכיריו מגדירים את מצר הורמוז כ"נשק יום הדין" שהוריד את ארה"ב על הברכיים. כטב"מים וטילים משוגרים למדינות ערב מסביב לשעון. ביטחון השיט במפרץ הפרסי נמצא תחת איום מתמיד. יש שיאמרו שהמשטר רק התחזק. מעמדו התבצר, יכולת ההרתעה שלו חזקה מאי פעם.
אבל מעדות מאיראן עולה תמונה מורכבת יותר. ברחובות מזהים היטב את הוואקום בהנהגה, את הפיצול בשורות. המתח בין משמרות המהפכה לממשלה מחמיר מיום ליום. ובינתיים, הציבור האיראני נדחק בין השלכות המשבר הכלכלי לדיכוי אכזרי של כוחות המשטר. לא מרשם בטוח ליציבות.
כלי תקשורת איראניים: מוג'תבא חמינאי נראה לראשונה
צעירים איראנים עדיין מנסים לשמור על גחלת המאבק. שוב ושוב המשטר מנסה להטביעם בגלי הייאוש, הפחד והאכזבה. שוב ושוב הניסיונות האלה נכשלים. ככה זה כשהמציאות איומה יותר. המשטר לקח להם הכל בתמורה לאשליות.
בראיון בלעדי עם מגזין "היום", פעיל פוליטי באיראן מספק מבט נדיר מבפנים. תחת תנאים של אנונימיות, הדובר שמשתייך לתנועת "הסטודנטים הפרוגרסיביים" (דאנשג'ויאן פישרו, בפרסית) הסכים לספר לנו על מה שמתנהל מאחורי מסך הברזל. בחודשים האחרונים האינטרנט נחסם לתקופות ארוכות ומנע מאזרחים לתקשר עם העולם. יש מי שמשתמשים ב-VPN בחו"ל או בשיטות אחרות כדי להעביר מסרים לקרוביהם.
לא מפחדים מדרך ארוכה
בשנים האחרונות "הסטודנטים הפרוגרסיביים" פעלו באוניברסיטאות במרכז איראן, ותמכו בתנועת "נשים, חיים, חופש". תנועת מחאה שקמה ב-2022 בעקבות הרצח המזעזע של מהסא אמיני, אזרחית איראנית שכל חטאה היה ש"משטרת המוסר" טענה שלא עטתה את החיג'אב כראוי. המאבק שלהם מתרכז כרגע בדברים הבסיסיים ביותר: החופש לנוע ללא חשש שיפגעו בחירות שלך בגלל לבושך, החופש להפגין ללא חשש שייטלו את חייך, החופש לקבוע את גורלך בבחירות דמוקרטיות אמיתיות ללא הגבלות ופסילות של "מועצת שומרי החוקה". החופש לחיים בכבוד.
"הרחובות באיראן הפכו לזירה עבור שני עימותים", מספר הפעיל האיראני. "הראשון הוא בין הרפובליקה האסלאמית לארה"ב ולישראל. התומכים של הממשלה רואים בעובדה שהרפובליקה האסלאמית לא הושמדה תחת הלחץ של ההתקפות של צבאות ארה"ב וישראל כעדות לכך שהם והממשלה ניצחו את ארה"ב וישראל. הם גם הופכים את הניצחון המדומיין הזה לנושא בעימות השני שלהם. הם רוצים להרשים את הציבור ולומר לאנשים 'ראיתם שאמריקה וישראל לא יכלו להפילו אותנו? אז גם אתם לא!'. הם מנופפים בדגלים כאילו אנחנו, העם, ניסינו להשמיד אותם עם פצצות וטילים ונכשלנו. מההתחלה הם יצרו תנועה מלאכותית (ברחובות) כדי לומר שהם הרוב, ומאוחר יותר, ועד עכשיו, הם מנסים ליצור אווירה של טרור. הם רוצים לייצר את הרושם של 'ממשלת אלמוות' של הרפובליקה האסלאמית, שלא תיהרס תחת אף נסיבות. אבל אנחנו, הכוחות שמאמינים ב'נשים, חיים, חופש', יודעים שאנחנו מתמודדים עם דג נפוח ולא עם כריש".
"המשטר משתמש בניצחון המדומיין על ארה"ב וישראל כדי להרשים את הציבור ולומר לאנשים 'ראיתם שאמריקה וישראל לא יכלו להפילו אותנו? אז גם אתם לא!'. הם מנופפים בדגלים כאילו אנחנו, העם, ניסינו להשמיד אותם עם פצצות וטילים ונכשלנו"
מה חשבתם על שיחות התיווך בין הממשל האמריקני למשטר האיראני?
"לֶמה? ממשלת הרפובליקה האסלאמית נמצאת במלחמה עם החברה האיראנית מאז ינואר 2017 ונדחקת לאחור כל הזמן במלחמה הזו. כאנשים שהחלו את הפעילות הפוליטית שלהם במחאה הזו, אנחנו יכולים לומר שעברנו תהליך והמצב השתנה דרסטית. ב-2017 היינו כמה סטודנטים ממורמרים. עבדנו קשה כדי לבסס את רצון המהפכה אצל החברים שלנו בגרעין הראשוני. תשווה את המצב הזה לחברה של היום! הגענו לנקודה שאנחנו מציעים אלטרנטיבה פוליטית שמבוססת על עבודת רשת ויצרנו קשר עם כוחות פוליטיים רבים, כולל מפלגות, ארגונים, קבוצות של נשים למען חופש, ואנחנו עובדים איתם ברצינות. למפגינים בחברה האיראנית יש סיבות טובות להביא לניצחון המהפכה נגד הרפובליקה האסלאמית.
מלחמה עצימה באיראן - זה באמת מה שנכון לישראל? | צפו בפודקאסט "על זה"
"אנחנו חושבים שיש שני גורמים שלא מתייחסים אליהם במשא ומתן הזה. ראשית, לחברה האיראנית יש כוח ורצון למחות על שינויים רדיקליים ומהפכניים במדינה. אנחנו רוצים חיים מודרניים ומערביים, ללא תרבות נחשלת. שנית, התפקיד החלש מאוד של הכוחות שמגנים על המשא ומתן ברחוב האיראני. הבסיס של ממשלת הרפובליקה האסלאמית נשען על כוחות משמרות המהפכה והבסיג' ובמי שמילאו את תפקיד רוצחי העם במחאות. לחלק של הממשלה, הכנופיה של קאליבאף (יו"ר המג'לס), פזשכיאן (הנשיא) ואחרים, אין את היכולת לקחת את השלטון ממשמרות המהפכה. פשוט כי שפת השלטון באיראן תחת הרפובליקה האסלאמית היא שפת הכוח ושום דבר אחר. רוב הכוחות שמזוהים עם הרפורמיסטים (כמו פזשכיאן למשל; ש"ק) הם בסך הכל שותפים כלכליים שאין להם תפקיד בהסדרת הכוח הפוליטי".
כולנו אסירים
במקביל למציאות הפוליטית, המשבר הכלכלי באיראן הולך ומעמיק. לפי פרסומים שונים, המדינה סובלת ממחסור חמור בדלק, מערך בנקאות משותק ואינפלציה משתוללת. לכך מתווסף המצור האמריקני שהוביל לעצירה כמעט מוחלטת של ייצוא הנפט הגולמי. ב"פייננשל טיימס" דווח השבוע כי איראן אמנם ממשיכה לקבל הכנסות ממטענים שעזבו את המפרץ הפרסי במהלך הפסקת האש והגיעו רק עכשיו לרוכשים באסיה. עם זאת, לא נצפו מכליות עם מטענים באי חארג' - מסוף ייצוא הנפט העיקרי, שמושבת מאז סוף יולי.
"זה נראה שהרפובליקה האסלאמית מכלה את כל העתודות האסטרטגיות שלה", מספר הפעיל. "המחירים הגבוהים מקשים על כולם וחוסר שביעות הרצון ניכר בכלל המגזרים. אנחנו לא עדים כרגע למחסור במזון, אבל זה לא אומר שלאנשים יש גישה למזון ולרווחה מינימליים. איכות החיים באיראן הולכת ומתפוגגת. מחירי המזון עלו עד כדי כך שצריך להכין ארוחות דלות במרכיבים. גם מחירי הקטניות עלו בחדות. בעבר אנשים דיברו על איך אדם צעיר יוכל להרשות לעצמו בית ורכב. עכשיו אנשים מדברים ככה על אוכל ומזון באיכות מינימלית ופרנסה. לקנות בגדים או ללכת לבית קפה הפכו להוצאות חודשיות עצומות מבחינת הצעירים. המצב של המשפחות גרוע בהרבה, ויש גל אדיר של סכסוכים משפחתיים, בעיקר בגלל בעיות כלכליות".
הלחץ הפנימי לא מתבטא רק בקשיים הכלכליים, אלא בהמשך הדיכוי של המשטר. רק בתחילת החודש, המשטר האיראני הודיע על הוצאה להורג של שני אסירים, עומיד בהזאד ופוריה ספוואט, שהואשמו ב"ריגול ושיתוף פעולה עם המודיעין הישראלי". ביולי דיווחו ארגוני זכויות אדם על עשרות אסירים, ביניהם שלושה קטינים, שעלולים להיות מוצאים להורג. לפי הדיווחים, ידוע על עשרות אנשים שהוצאו להורג בגין האשמות ביטחוניות או פוליטיות. אלה כמובן האנשים שיש לגביהם מידע. גורלם של אלה שלא מוצאים להורג אינו טוב יותר. הם נשלחים למאסרים ממושכים, סופגים עונשי מלקות או עוברים עינויים.
"משמרות המהפכה מכריזים פעם אחר פעם שהמדיניות שלהם מבוססת על הפחדת אזרחים ואנשים שלא חברים בארגון", אומר הפעיל. "כל האיראנים, ובמיוחד המפגינים, מכירים על בשרם את האכזריות של הפראים האלה. הם יודעים שעימות עם הכוח הזה פירושו להרוג או להיהרג. משמרות המהפכה והבסיג' (מיליציה אזרחית של הארגון; ש"ק) מפעילים לחץ הולך וגובר על האזרחים מאז ינואר (גל המחאות האחרון; ש"ק). הם לקחו משפחות של הרוגים במחאה כבני ערובה כדי שלא יגידו דבר על יקיריהם. הם לקחו כבני ערובה גם בני משפחות של נידונים למוות ומשפחות של אסירים פוליטיים.
"יש לנו דיווחים רבים שלפיהם אפילו בני משפחה מדרגה שנייה וממדרגה שלישית של נידונים למוות נמצאים תחת לחץ כבד לעמוד בסטנדרטים של הממשלה. עבורנו - העם שמוחה ומאמין במהפכה כמו 'נשים, חיים, חופש' - משמרות המהפכה הם כמו סוהר. רק שהם לא יכולים להרוג את כולנו כי כמעט שום דבר מהחברה לא יישאר. אחרת הם היו עושים את זה".
הפיצול שאחרי
אחרי שמנהיג המשטר עלי חמינאי נהרג במכת הפתיחה של המלחמה, מי שנבחר בלחץ משמרות המהפכה ליורשו היה בנו מוג'תבא חמינאי. רק השבוע, זמן רב לאחר שמונה לתפקיד, התפרסמו תיעודים של היורש. זה לא שלל את הדיווחים לגבי מצבו הבריאותי הלקוי, קשיי התקשורת עימו ומי ששולט במדינה בפועל: ממלא מקומו של מפקד משמרות המהפכה, אחמד וחידי. מדובר בטרוריסט שהיה מעורב בפיגוע נגד בניין הקהילה היהודית בארגנטינה ב-1994 ושימש בעברו כשר ההגנה. לשמועות תרמה העובדה שמוג'תבא עצמו הסתפק בהצהרות כתובות ונמנע מנאומים פומביים. דמות אחרת היא מפקד משמרות המהפכה לשעבר מוחסן רזאאי, שמונה השבוע למזכיר המועצה לביטחון לאומי אחרי ששימש כיועצו הצבאי של מוג'תבא. רק ביולי תיאר רזאאי את מצר הורמוז כ"חשוב יותר מעשרות פצצות אטום". מבחינת מתנגדי המשטר, יש כאן סימנים לחולשה שאי אפשר להתעלם מהם.
"עלי חמינאי, המנהיג לשעבר של הרפובליקה האסלאמית, ניהל את מבנה הכוח באופן שהפקיד את מושכות השלטון בידיים שלו. אחריו, בהתחשב בכך שלא היה לו אמון פוליטי מלא באף אחד אחר מבין מי ששרד אחרי המלחמה, אפשר לומר בוודאות גבוהה כי ואקום הכוח מורגש הרבה יותר מהתפקידים שמשחקים מוג'תבא או וחידי או הכנופיה של קאליבאף", מבהיר הפעיל האיראני.
"להערכתנו, החלוקה בין הכוחות בממשלה נראית ככה: יש את הכנופיה הפונדמנטליסטית שמקורבת לחמינאי ו'המאמינים' לכאורה ב'מטרת ההתנגדות'. הם קיבלו את התפקיד של לדכא פיזית את העם ולהשתלט על המרחב הצבאי-ביטחוני במדינה. ויש את הכנופיה הרפורמיסטית, שקיבלה הוראה מחמינאי לספק את ההכנות המדיניות שנדרשות לדיכוי שהמשטר מפעיל.
"למעשה, אלה שתי זרועות של אותו גוף ועלי חמינאי עמד בעבר בראשו. ההפרדה ביניהן היתה התכסיס של חמינאי האב לשמור על הלגיטימציה שלו וזה עבד במשך עשרות שנים. הוא הצליח להנדס את המרחב הביטחוני והמרחב הפוליטי באיראן. אבל עכשיו הפרויקט הזה איבד לא רק את המנהיג שלו, אלא את האדם היחיד שהיה מסוגל ליצור מאזן כוחות בין שתי הזרועות האלו, בהתאם לתנאים השונים בבית ובחוץ", הוא מוסיף.
"החיסול של עלי חמינאי היה ההחלטה החכמה ביותר שהתקבלה אי פעם. חמינאי הצליח להנדס את המרחב הביטחוני והמרחב הפוליטי באיראן. אבל עכשיו הפרויקט הזה איבד את האדם היחיד שהיה מסוגל ליצור מאזן כוחות בין הזרועות של המשטר"
"החיסול של עלי חמינאי היה ההחלטה החכמה ביותר שהתקבלה אי פעם. שתי הזרועות האלה מסוכסכות זו עם זו וכנראה ייאבקו זמן מה על סידור התפקידים בפוליטיקה, בדיכוי ובמרחב הביטחוני-צבאי. אנחנו צריכים להפיק את המירב מהמצב הזה ולנצל את הבלבול של אויבינו. נראה שאף אחת משתי הזרועות האלה לא יכולה להחליף לגמרי את השנייה".
תנו לשינוי לצמוח
תנועת הסטודנטים לא מסתפקת רק בהפלת המשטר, אלא מעוניינת בהקמת משטר אחר לגמרי. כשהחלה המלחמה, אחת המטרות שישראל הגדירה היתה יצירת התנאים להחלפת השלטון. במסגרת הזאת, דווח על תוכניות שנרקמו במוסד להמליך את הנשיא האיראני לשעבר מחמוד אחמדינג'אד. כצפוי המהלך זכה לביקורת חריפה בישראל, שכן אחמדינג'אד היה אחד מהנשיאים הכי אנטישמיים ומדכאים שקמו באיראן. שלא לדבר על הטראומה הלאומית באיראן מניסיונות הפיכה בהובלת מעצמות מערביות. בהקשר הזה, בתנועה מדגישים את ההתנגדות שלהם להתערבות זרה שתמליך שליט חדש, אלא במתן סיוע לתנועות פנימיות קיימות.
"אנחנו רוצים להקים ממשלה באיראן שהעם ייקח חלק ממשי בעיצוב שלה. אנחנו לא סומכים על הפיכות או על התערבות זרה בקביעת גורלה של הממשלה באיראן. אנחנו תומכים בסיוע מדיני, צבאי ובינלאומי ליצירת תאי התנגדות אזרחיים וצבאיים נגד הרפובליקה האסלאמית. יש לנו את האומץ להצהיר שאנחנו נביא להפלת הרפובליקה האסלאמית בכל דרך אפשרית. עבורנו, ממשלה דמוקרטית היא ממשלה שמבוססת על הניסיון של תנועת 'אישה, חיים, חופש'. אנחנו רואים בה בסיס רעיוני לשינויים בחברה האיראנית. תנועת שטח רעיונית גדולה, שהצליחה לשנות את ה-DNA של המאבק הפוליטי באיראן, היא המצפן שלנו עכשיו", אומר הפעיל.
"אנחנו מודעים לכך שקיומה של אלטרנטיבה פוליטית אמיתית שיכולה לתקוף ולקחת את השלטון מהתליינים דורשת בהירות פוליטית ורוח של קדמה. אנחנו ריאליסטיים בפוליטיקה וכאשר יתרחשו שינויים גדולים כמו מלחמה, אנחנו ניישם את המדיניות ארוכת הטווח שלנו במהירות רבה. התגובה שלנו לאירועים שבאו לאחר מחאה 'אישה, חיים, חופש' [ב-2022] כמו טבח 7 באוקטובר, נפילת בשאר אסד בסוריה, השינויים בעיראק ועוד, שפגעו ברפובליקה האסלאמית ובאסלאם הפוליטי באזור, היתה להציע תוכנית לאלטרנטיבה פוליטית שמרכזה באיראן. יש לנו תוכנית שנמצאת כבר בשלב היישום".
מות חמינאי - שלב חדש בדרך להפלת המשטר? | צפו בפודקאסט "על זה"
בהקשר הזה, מה דעתכם על בנו של השאה פהלווי? האם הוא דמות שיכולה להנהיג משטר זמני באיראן עד לקיום בחירות דמוקרטיות?
"לרזא פהלווי היתה הזדמנות חומרית למלא תפקיד חיובי בשינויים באיראן. יש לו תמיכה של לוביסטים והוא ידוע כבעל עושר רב שיכול ליצור נרטיב ותקשורת. אבל הוא אכזב אותנו ללא הרף. העובדה שהוא לא מסוגל לשלוט בתומכים שלו, או שהוא בעצמו מארגן אנשים לדחות ולסלק תנועות פוליטיות אחרות, היא עניין מדאיג מאוד. אנחנו לא רוצים להידרדר מחדש לחיסולים, דיכוי והוצאות להורג אחרי כל המאבק הזה. אתה עיתונאי בישראל ומצאת אותנו ושאלת אותנו שאלות. אנחנו לא מאמינים שאנחנו כל כך לא זמינים לאדם שטוען שהוא מוביל מהפכה, עד כדי כך שבימים אלה אין אף קשר בינינו לבין הצוות שלו כדי לתאם פעולות פוליטיות. בינתיים אנחנו נמצאים בקשר שוטף עם מפלגות פוליטיות שונות מכורדיסטן ועד אזרבייג'ן ובלוצ'סטן ועם דמויות פוליטיות מהשמאל ומהימין.
"אתה עיתונאי בישראל ומצאת אותנו ושאלת אותנו שאלות. אנחנו לא מאמינים שאנחנו כל כך לא זמינים לאדם כמו רזא פהלווי שטוען שהוא מוביל מהפכה, עד כדי כך שבימים אלה אין אף קשר בינינו לבין הצוות שלו"
"בהתחשב במה שציינו, אנחנו לא יכולים להיות ריאליים ולדמיין שהוא יכול למלא תפקיד כזה (של שליט זמני; ש"ק). החברה האיראנית, ובמיוחד הכוחות הפרוגרסיביים ושוחרי הקדמה, שמהווים היום את רוב הלוחמים הקבועים נגד הרפובליקה האסלאמית, מבקרים בחריפות את מנהיגותו האישית ואת תפקודו של פהלווי. אנחנו מעדיפים לא להמשיך לחסום את הדרך. אנחנו רואים את הזירה הפוליטית לא כמאבק אידיאולוגי, אתני ושבטי, אלא כמגרש משחקים עבור כוחות שחייבים להגיע להבנות דרך דיאלוג. אנחנו קיבלנו על עצמנו את המשימה הזו, וסטודנטים, נשים וצעירים רבים הצטרפו אלינו. אנחנו רואים את עצמנו כאחראים אפילו לאותם תומכי פהלווי שקוראים 'מוות לשמאל'. בניגוד לדעה של פהלווי, אנחנו רוצים להיות נציגים של החברה האיראנית כולה. לכן אנחנו רואים את עצמנו מחויבים לגמישות פוליטית, ולהערכה של המציאות, ולקבלת ההחלטה הטובה ביותר על הבסיס הזה. אנחנו מקווים שמר פהלווי סוף-סוף יכיר במציאות, יפסיק את צורת ההתנהלות שלו כרגע, וימלא את אחריותו כלפי החברה האיראנית כנציגם של תומכיו".
"למרות הביקורת שאנחנו מותחים על חלק מהפעולות של ממשלת ישראל, הצהרנו שעם ישראל אינו האויב שלנו. שלום במדינות המזרח התיכון יכול לסייע לנו להימנע מחזרה על הטרגדיות שחווינו. זה יהיה ניצחון המודרניזם והמערביות"
לסיום, מה המסר שלכם לישראל? אתם חושבים שניתן יהיה לכונן שלום בין שתי המדינות בעתיד?
"הצהרנו על המסר שלנו לעמי העולם כולו. המסר היה 'נשים, חיים, חופש'. אנחנו רוצים שארצנו, איראן, ועמי האזור, יחיו בשלום ושגשוג ולא בצל הטרור האסלאמי ופשעי המלחמה. הקריטריון שלנו ליחסים עם ממשלות הוא האינטרסים של אזרחי ארצנו והעקרונות האנושיים של אנשים ברחבי העולם, שאף אחד לא צריך להפר.
"הצהרנו, למרות הביקורת שאנחנו מותחים על חלק מהפעולות של ממשלת ישראל, שעם ישראל אינו האויב שלנו. להיפך, הוא הצליח להקים מדינה שבה זכויות האדם של העם (זכויות נשים, זכויות ילדים וכו'), עומדות בסטנדרטים גבוהים יותר מאשר מדינות אחרות באזור. אנחנו מעריכים את עוצמתה של אומה ואת מטרותיה על סמך הקריטריונים האלה. זו הסיבה שאנחנו חושבים ששלום עם העם האיראני יכול להיות מלווה במסר של ניצחון המודרניזם והמערביות. שלום במדינות המזרח התיכון יכול לסייע לנו להימנע מחזרה על הטרגדיות שחווינו".
