דמעות בטרמינל באנטבה, 50 שנה אחרי: "כאן הילדות שלי נפסקה" | בלעדי
ציפי גונן, בני דוידזון ושי גרוס היו רק ילדים כשהמחבלים חטפו לאנטבה את טיסה 139 של אייר פראנס • השבוע, חמישה עשורים אחרי, הם סגרו מעגל במקום שבו הוחזקו - עד שכוח צה"ל חילץ אותם במבצע ההירואי: "ידענו שנתרגש, לא ידענו עד כמה" • חוזרים לאנטבה עם "ישראל היום": הכתבה המלאה - בסוף השבוע
Your browser doesn’t support HTML5 audio
הרבה דמעות נשפכו היום (שני) בצהריים, בטרמינל הישן של שדה התעופה הבינלאומי באנטבה, עםסגירת מעגל מרגשת במרחק של 50 שנה: שלושה ישראלים שנחטפו במטוס אייר פראנס בעודם ילדים חזרו לאוגנדה לראשונה, למקוםשבו הוחזקו במשך 8 ימים עד ששוחררו והושבו הביתה.
ציפי גונן היתה בת 8, כשנחטפה לאנטבה ביוני 1976 ביחד עם אחיה הבכור, אימה ואביה, ד"ר פסקו כהן, שנהרג לנגד עיניה כשנורה בשוגג בידיכוח צה"ל שפרץ לטרמינל. במשך שנים היא סירבה לחזור לאנטבה, ולטראומה שליוותה אותה מילדות, אבל כעת הסכימה, ואמרה: "באתי לפגוש את אבא. זה המקום שבו הפסקתי להיות ילדה", אמרה.
בני דוידזון היה בן 13 כשנחטף עם משפחתו, כשחזר מטיול בר מצווה. המסע לאנטבה לווה אצלו בהתרגשות. "אני מגיע לפגוש את הילד שהייתי אז", אמר. "הגענו לכאן רק שלושה, אבל אנחנו מרגישים שאנחנו מייצגים את כל הישראלים שנחטפו לכאן, ואת מי ששחררו אותנו".
שי גרוס היה רק בן 6 כשנחטף לאנטבה. במשך שנים סירב להצעות לנסוע לאוגנדה, וכעת נעתר לבקשת "היום". הוא ביקש לצרף אליו את ציפי גונן "כדי שיהיה לי יותר קל", ואחר-כך ביקש גם דוידזון להצטרף. "אני נוסעת עם אחי הגדול ועם אחי הקטן", צחקה גונן בדרך לאנטבה.
השלושה התקבלו אתמול בערב באנטבה בקבלת פנים מפוארת, מטעמה של ממשלת אוגנדה, וזכו לסיקור תקשורתי נרחב בעיתונות המקומית. היום הם הגיעו למקום שבו הוחזקו – הטרמינל הישן, שמשמש בשנים האחרונות כאולם הנוסעים של ראשי המדינה. כשהגיעו למקום, פרצו בבכי והתחבקו. "ידענו שנתרגש, לא ידענו עד כמה", אמרו. גונן הדליקה נרות לזכר אביה והוסיפה: "זאת סגירת מעגל".
הראיון הבלעדי עם שלושת הילדים החטופים במלאות 50 שנה למבצע יונתן – בסוף השבוע במגזין "היום" ובמוסף "ישראל השבוע"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו