"ואחרי ששת הימים לא נשארו כל החזיתות פתוחות?", שאל השבוע ראש הממשלה בנימין נתניהו, על רקע האכזבה המרה מההסכם המתגבש עם איראן והמשך הלוחמה בצפון. "האם גם אז היו אומרים שהמלחמה נכשלה?"
הדוגמה ההיסטורית המעניינת יותר, הנשכחת, היא דווקא מבצע קדש. יש קווי דמיון בלתי נתפסים בין המלחמה האזורית של 1956 ובין המלחמה האזורית של 2026.
כמו "שאגת הארי", גם מבצע קדש היה פרי של שיתוף פעולה בין ישראל ובין מעצמה עולמית, במקרה הזה שתיים - צרפת ובריטניה. ישראל ביקשה להסיר איום קיומי, והמעצמות - לחזק את שליטתן במזרח התיכון. במקרה ההוא העילה היתה הלאמת תעלת סואץ בידי שליט מצרים, נאצר.
היום אלה מטוסי התדלוק האמריקניים שחונים בארץ בעשרות, אז היו אלה צוותי אוויר צרפתיים שאימנו פה את טייסינו. מול איראן המטרה היתה להימנע בכל מחיר ממבצע קרקעי, ואילו שם - כיבוש משולב של חצי האי סיני. צה"ל פשט מהנגב, הבריטים והצרפתים ניסו לכבוש את התעלה ממערב, וכדרכם התעכבו.
אבל בשתי המערכות הופיע לפתע נתיב שיט בינלאומי שנחסם בידי כוח דיקטטורי מוסלמי ומחירי אנרגיה מאמירים.
בתגובה לפלישה, טיבעו המצרים 47 אוניות בתעלה וחסמו אותה, ומדינות ערב ייבשו את אספקת הנפט לארצות המערב. ארצות הברית לחצה על הממלכה המאוחדת לסגת ממצרים, וברית המועצות, שחששה לאבד את השפעתה באזור, איימה במלחמה אם כוחות הצבא לא ייסוגו.
מה אפשר ללמוד מהמלחמה ההיא? יהיו שיגידו שלפעמים אפשר לנצח בכל קרב ועדיין לנחול תבוסה אסטרטגית. המצרים איבדו אלפי לוחמים ואת כל חצי האי סיני, אבל בסוף קיבלו הכרה בינלאומית בשליטתם על התעלה ונאצר הפך לגיבור העולם הערבי. ראשי ממשלות בריטניה וצרפת נאלצו להתפטר בבושת פנים בחודשים שאחרי המערכה, וישראל פינתה את סיני עד הסנטימטר האחרון. יחסי השותפות התקלקלו ומעולם לא חזרו למה שהיו. ארה"ב קיפלה את ישראל בעל כורחה. רמז מטריד לבאות?
פרשנות חלופית, מציאותית יותר, תהיה שישראל השיגה בכל זאת הישג אסטרטגי חשוב. היא הרחיקה איום קיומי מגבולותיה, פעולות האיבה חדלו, ועשור מהשקטים בתולדות המדינה אִפשר לה לשגשג ולצמוח. בפרספקטיבה עולמית, המעצמות הפסידו. אבל במזרח התיכון היתה זו דווקא ישראל שהתחזקה. האיראנים היום חלשים יותר משהיו, פגיעים יותר, עניים הרבה יותר. החזית פתוחה, אכן. והציבור מאוכזב. הפעם הבטיחו לו ניצחון מוחלט; לפני 70 שנה ראש הממשלה הכריז על "מלכות ישראל השלישית", רגע לפני שנאלץ לסגת ולהתקפל.
הטור המלא של עמית סגל - מחר באתר
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו