הסדר העולמי קורס: "אנחנו בתחילתן של מלחמות עולם שלישיות"

סטיוארט כהן, מומחה ביחסים בינלאומיים, צבא וחברה. פרופסור אמריטוס במחלקה למדע המדינה באונ' בר־אילן. מחבר הספר "מבוא לתולדות המלחמה" (הוצ' למדא - ספרי האונ' הפתוחה)

פרופ' כהן, כמי שחוקר את תחום המלחמות כבר שנים רבות, מהי בעצם מלחמה עבורך?

"באופן אישי, מלחמה היא דבר תועבה. מבחינה מדעית, מדובר באירוע שכולל שלושה מרכיבים: אלימות - כאב, דם; ארגון - זה אירוע מאורגן; והרכיב השלישי - לפחות אחד הצדדים המשתתף בה רואה במלחמה תועלת".

לפני שנדבר על רבדים נוספים במלחמה, אני רוצה לצלול איתך לרגע לשדה הקרב: בוא נדמה חייל צעיר, רגע לפני הסתערות. מה עובר לו בראש?

"אולי תתפלא לשמוע, אבל המניע הבולט ביותר הוא השותפות עם החברה. כשחיילים נשאלים לאחר הקרב - למה נלחמתם ולא ברחתם? התשובה הבולטת ביותר, לאורך כל ההיסטוריה, במשטרים שונים ובסיטואציות שונות, היא לא לבייש את החבר'ה ולא להתבייש בפני החבר'ה.

"לכן, הדבר החשוב ביותר בתכנון הכוח הוא גיבוש היחידה, בטירונות למשל. היו צבאות שבחרו לגבש יחידות באמצעות מכנה משותף בסיסי דוגמת מגדר או דת. ביוון העתיקה, במדינת תֵּבַּאי למשל, הקימו יחידות על בסיס זוגות הומוסקסואליים. הטענה היתה שהם יילחמו הכי טוב ביחד ולא יפקירו זה את זה".

האם המוטיבציה להילחם משתנה כשמדובר בטייסים או בלוחמי יחידות מובחרות?

"כשאדם מתנדב להיות טייס, גאווה היא מניע מרכזי - אותה תחושה של שייכות ליחידה מובחרת, עם מורשת. ולצד זאת, פטריוטיזם הוא מניע מרכזי, וזה נכון לא רק ללוחמים מובחרים. זה לא מקרה שבמלחמת העולם השנייה, כאשר הגרמנים פלשו לברית המועצות והצבא האדום היה על הברכיים, סטלין ניסה לגייס את העם מחדש ודרש מהם להילחם בעד אמא רוסיה. חיילים נלחמים בעד המולדת, והוא ידע את זה. במסורת הרוסית, מלחמת העולם השנייה נקראת 'המלחמה הפטריוטית הגדולה'".

לצד המוטיבציות השונות, בכרך השני של ספרך החדש, "מבוא לתולדות המלחמה" (הוצאת למדא - ספרי האוניברסיטה הפתוחה), אתה נוגע בנקודה מעניינת אחרת: אתה סבור שהצבא הוא פרדוקס. מצד אחד, ארגון היררכי, משמעתי. מצד אחר, ארגון שמבוסס על בני אדם עם רגשות ופחדים. איך מגשרים על הפער הזה?

"רק על ידי אימונים, משמעת והקפדה על סדר. זה לא מקרה שבכל צבא בעולם, מאז ומתמיד, הקפידו על סדר. ביוון העתיקה ובסין העתיקה היו תזמורות צבאיות שנועדו לפתח תרגולת ומשמעת, ולהעלות מורל וצעידה לפי קצב, טקסים ופולחן. מעבר לפרדוקס שהזכרת, המלחמה רוויה בפרדוקסים נוספים, והבסיסי שבהם הוא - למה? הרי אין מעשה ידי אדם שגרם לאנושות יותר סבל, כאב והרס מאשר המלחמה".

אני סבור שזה יצר האדם.

"יש אסכולה דומיננטית של אנתרופולוגים ופסיכולוגים, שטוענים כי מלחמה, הישרדות וכיבוש זורמים בגנים שלנו כבר מיליוני שנה. הסיבות למלחמה משתנות - היא יכולה להיות בעד תאווה, נשים או נכסים - אבל המשיכה אליה נשארת שרירה וקיימת. המלחמה היא בגנים ובדם שלנו, וקשה עד בלתי אפשרי להשתחרר מהטבוע בנו".

זה טבוע יותר בדמם של גברים מאשר נשים?

"אתה הולך על קרח דק מאוד. אני חושב שכן, אבל זה לא אומר שנשים לא יכולות להיות לוחמות או לוחמניות. יש היסטוריה ארוכה מאוד של נשים שהשתתפו במלחמות, שהנהיגו מלחמות. אבל נראה שאצל הגברים, מסיבות פיזיולוגיות, וגם כתוצאה ממבנה התא המשפחתי לאורך ההיסטוריה, היצר המלחמתי חזק יותר".

המגבלה של נפוליאון

אתה מזהה קשר בין מניע המלחמה, לבין האופן שבו היא מתפתחת ולאופן שבו היא מסתיימת?

"כשמלחמה מונעת ממשמעות עמוקה - דתית, לאומית, אידיאולוגית - היא נוטה להיות פחות ניתנת לפשרה. אם זו מלחמת קיום, היא עשויה להיות עוד יותר טוטאלית ולהביא להכרעה ברורה. ראינו דוגמאות לכך במלחמה של ספרטה מול אתונה, רומא נגד קרתגו, וגם במלחמת העולם השנייה.

"ככלל, מלחמות עשויות להסתיים משלוש סיבות: הראשונה היא עייפות הדדית, השנייה היא עליונות מוחלטת של אחד הצדדים, כאשר הצד השני מבין שאין מה להמשיך במלחמה. זה היה המצב במקרה של נפוליאון: בשלב מסוים הוא הבין את מגבלות הכוח המכריע, שאין נוסחה לניצחון. הוא הפסיד לקואליציה של צבאות בריטניה ופרוסיה בקרב ווטרלו ב־1815. לאחר התבוסה הוא התפטר מתפקידו כקיסר ונכנע לבריטים, שהגלו אותו לאי המבודד סנט הלנה, שם הוא חי עד יום מותו. סיבה שלישית להפסקת המלחמה היא התערבות חיצונית, כפי שעשה קיסינג'ר במלחמת יום כיפור. אבל לרוב, אי אפשר לצפות במלחמה לסיומים ידועים מראש".

אני מניח שזה המצב גם ב"שאגת הארי".

"נכון. זו דוגמה בולטת לאופן שבו מלחמה מתגלגלת: היא מתחילה בדבר אחד, ומתגלגלת לדברים אחרים. מבחינת הישראלים והאמריקנים, המלחמה מתחילה למעשה כדבר די מוגבל: אין עניין להשמיד את איראן לחלוטין. אבל ככל שהמלחמה מתגלגלת - המטרות מתרחבות, האמצעים נעשים אלימים יותר, והמחיר שהצדדים משלמים - עולה. ההיסטוריה מלמדת שהדברים לא בהכרח מסתיימים כפי שחשבנו בתחילת הלחימה, לא לטובה ‫וגם לא לרעה. ‫מלחמות מתגלגלות".

אתה כותב שבני אדם נמשכים למלחמות גם ממניעים של כבוד, זהות, אידיאולוגיה ומשמעות. וגם לדת יש כאן תפקיד משמעותי.

"בנצרות נטו למתוח מלחמות עד הקצה. מסע הצלב הראשון היה מרחץ דמים זוועתי, אבל גם במסעות הצלב ראינו מעת לעת הסכמים בין הצדדים".

‫האסלאם מתאפיין במלחמות קשות יותר?

"בתזה של מדען המדינה סמואל הנטינגטון, מסוף המאה ה־20, נטען שקווי המתח העיקריים ‫אינם בין מדינות, ‫אלא בין ציוויליזציות - נצרות, אסלאם, בודהיזם. הנטינגטון גרס כי גבולות האסלאם מדממים. הוא טוען שהיכן שהאסלאם נפגש ‫עם ציוויליזציה אחרת - יש מלחמה. זה לא חשוב איפה זה קורה - באמריקה, באירופה, באסיה או באפריקה - כשהאסלאם נפגש עם ציוויליזציה אחרת, זה מסתיים בדם. אגב, הוא לא החשיב את היהדות ‫כציוויליזציה".

"יש תזה מסוף המאה ה־20, שלפיה גבולות האסלאם מדממים. היכן שהאסלאם נפגש ‫עם ציוויליזציה אחרת - יש מלחמה. זה לא חשוב איפה זה קורה – באמריקה, באירופה או באסיה – כשהאסלאם נפגש עם ציוויליזציה אחרת, זה מסתיים בדם"

‫טכנולוגיה בשדה הקרב עשויה למנן ולהפחית את הגבולות המדממים שאותם הזכרת?

"זו שאלה של מינונים. טכנולוגיה עשויה לשפר את דיוק הפגיעה ולכן להביא לפחות שפיכות דמים. אבל במקביל, חישוב אנושי עשוי למנוע אכזריות במלחמה. למשל, לא להטיל פצצה על בית ספר, או להביא בחשבון נזק היקפי. ברגע שאתה משאיר החלטות וחישובים בידי מכונה - היכן תיכנס ההומניות? לא בטוח שהייתי רוצה להפקיד את ממד האנושיות במלחמה בידי מכונה".

"כשלשני הצדדים יש נשק גרעיני - ‫וזה לא המצב באיראן או באוקראינה - הסיכונים לשימוש בו עולים. כל אחד מפחד שהשני יקדים אותו. לאחר מלחמת העולם, צריכה להתרחש סיטואציה קיצונית כדי שייעשה בו שימוש"

האם ייתכן ‫שבמלחמה מבוססת טכנולוגיה ‫ובינה מלאכותית, ‫גדלים הסיכויים לשימוש בנשק גרעיני? אתה רואה סיטואציה לשימוש כזה באחת מהמלחמות המתרחשות כיום בעולם?

"כדי שייעשה שימוש ‫בנשק גרעיני כיום, ‫צריך להתקיים מצב שבו לשני הצדדים יש נשק גרעיני. זה לא המצב - לא באוקראינה, ‫ולא באיראן. כשלשני הצדדים יש נשק גרעיני, ‫הסיכונים לשימוש בו עולים. כל אחד מפחד שהשני יקדים אותו, ולכן הוא מרגיש שעליו להכות ראשון. זה מצב אבסורדי, פרדוקס. מדינה לא רוצה אבל היא מרגישה מחויבת לשימוש גרעיני, מתוך פחד. כך או כך, מאז שנעשה שימוש בנשק גרעיני במלחמת העולם השנייה, הנושא הפך לטאבו. צריכה להתרחש סיטואציה מאוד קיצונית כדי שייעשה בו שימוש".

אלימות, דחף ופורקן

‫בספר אתה מזכיר את רעיון ההתקפה המכריעה. נראה שכיום גם מכת מחץ ראשונית לא מביאה להכרעה אסטרטגית. ראינו עדות לכך מול חיזבאללה במבצע הביפרים, בחיסול נסראללה; ‫וגם באיראן, ‫עם חיסול עשרות מנהיגים ‫בכירים בתוך פחות מדקה בתחילת המלחמה. יש עוד משמעות היום ‫להתקפה מכריעה?

"אני לא בטוח שאי־פעם היתה משמעות ‫למכה מכריעה. ‫‫פרל הארבור, אולי ההפתעה האסטרטגית הגדולה בהיסטוריה, לא הביאה לניצחון מכריע. גם מבצע ברברוסה לא הביא לכך. פלישת נפוליאון לרוסיה - גם לא. אלה הם פני הדברים משום שהדברים תלויים בעומק האסטרטגי של הצד המותקף: כשהוא רחב יותר, סיכויי המכה הראשונה להכריע הולכים ופוחתים. האם הפילוסופיה של 'קפד ראשו', בדומה למה שראינו ביום הראשון של 'שאגת הארי', מסיימת את העבודה באבחת חרב? כפי שאמרת, זה לא המצב".

מעבר ליתרון המוגבל בשדה הקרב, מה עוד מושך מדינות אל מכות מהסוג הזה?

"יש קסם ברעיון של מכה מכריעה, ברעיון של 'סיימנו ונלך הביתה'. אבל המקרים שבהם זה עבד - ספורים, כאמור".

במבצע מוקד, למשל, בששת הימים, הכרענו את חילות האוויר של האויב.

"זו מכה יוצאת דופן שלא ניתן היה להתאושש ממנה באותה מלחמה. אבל ב־1973 מצב הדברים השתנה, כך שזה לא הכריע אותם".

השיחה שלנו מחזקת בי את התחושה שהמלחמה רצופה ברכיבים אניגמטיים. מה מדינות ומנהיגים ‫לא מבינים עד הסוף לגבי מלחמות?

"מבחינה היסטורית, ‫יש קסם במלחמה, ‫בוודאי עבור מנהיגים. מלחמה מאדירה ומפארת אותם, מביאה אותם להישגים. ויש גם עניין האגו, ואין זה מקרה שמלחמה מקושרת למושגים דוגמת גבורה, הקשורה גם למילה 'גבריות'. הילת המלחמה באה לידי ביטוי באמנות, במוזיקה ובשירה. מי לא רוצה להיות האביר על הסוס שהביא את הניצחון. מבחינה פסיכולוגית, מלחמה נותנת פורקן. ‫אתה נמצא בסיטואציות מדיניות ו‫פוליטיות מסובכות וקשות. כדי לחתוך את הקשר הגורדי, אתה שולף את החרב ופורם את הקשר".

יש במלחמה משהו דחפי, אלים, מסוג הדברים שמעידים על כישלון של תרבויות ומדינות.

"נכון, ויותר מכל - מדובר בכישלון אדיר של המוח והלב האנושיים. הרי מלחמה היא אבסורד, וגם למלחמה המוצלחת ביותר יש מחיר, אבל אנחנו משכנעים את עצמנו שאין ברירה. היו ניסיונות להוציא מלחמות מגדר המותר מבחינת החוק הבינלאומי מאז המאה ה־18, והם נכשלו".

לקראת סיום, מעניין להבין - האם כל ההתרחשויות המלחמתיות כיום ייחשבו ביום מן הימים לתחילתה של מלחמת עולם? במילים אחרות, האם כבר כיום אנחנו במלחמת עולם?

"אני חושב שאנחנו כבר בתחילתן של מלחמות עולם שלישיות. בזמן מלחמות העולם הראשונה והשנייה, המשמעות של 'טוטאליות' היתה לא רק גיאוגרפית. היתה הבנה שמתרחש שינוי של המפה האסטרטגית העולמית, וגם היום המצב דומה.

"אנחנו עדים למערכות רבות: ‫ישראל־איראן־ארה"ב, רוסיה־אוקראינה, מתיחות בין הודו לפקיסטן, המערכה נגד הטרור, נגד הסמים, המערכה האקולוגית, המאבק האדיר על המשאבים הטבעיים בים הסיני הדרומי. כשכל המערכות יתלכדו, והן כבר מתחברות, יתרחש שינוי טקטוני בעולם. כלומר, שינוי הסדר העולמי כפי שאנחנו מכירים אותו, בדרך לעולם שבו החזק שורד, למשל. סביר להניח שהיסטוריון שיחקור בעוד עשור את המתרחש כיום בעולם, כבר יכנה את הזירות השונות כמלחמות העולם השלישיות".

ניתן יהיה להכריע בזירות השונות? ניתן להכריע במלחמות ‫בעידן הנוכחי?

"זה אפשרי כשמתקיימים תנאים קלאסיים: מדינה מול מדינה, מטרות מוגדרות, שליטה על טריטוריה ויכולת לפגוע במרכזי כוח. אבל רוב המלחמות כיום, לרבות זו שבאיראן, לא בדיוק עומדות בתנאים האלה: אנחנו רואים יותר מלחמות א־סימטריות, במעורבות ארגונים לא מדינתיים, לצד לוחמה מבוזרת - טרור, גרילה, סייבר. במלחמות כיום סביר יותר שבמקום ניצחון ברור נגיע לניהול סכסוך, להרתעה זמנית ולסיום עמום".

"רוב המלחמות כיום, לרבות זו שבאיראן, לא עומדות בתנאים הקלאסיים הנדרשים להכרעה: אנחנו רואים יותר מלחמות א־סימטריות, לצד טרור, גרילה, סייבר. סביר יותר שבמקום ניצחון ברור נגיע לניהול סכסוך, להרתעה זמנית ולסיום עמום"

אפשר בכלל לדמיין עולם ‫ללא מלחמות?

"לצערי, כיום בלתי אפשרי לדמיין עולם ללא מלחמות. אבל זה בר שינוי. פעם חשבו ‫שעבדות היא דבר טבעי, ואילו כיום עקרו ועוקרים אותה מן השורש. אני לא רואה שום סיבה הגיונית ‫מדוע אי אפשר ‫להגיע לאותו מצב ‫לגבי מלחמה, בדיוק כפי שהשימוש בנשק גרעיני הפך לטאבו. אבל זה יהיה מורכב, כי מאחורינו ניצבות מיליוני שנים של גנטיקה שמושכת לכיוון אחר".