אנחנו, ביביסטים וקפלניסטים, הלכנו אחריך. אבל התחלנו להתפכח

לפני שמונה חודשים הסברת לנו עד כמה מסוכן המצב ועד כמה גדולה ההזדמנות לשים קץ לאיום הגרעיני האיראני. עם הבריטון וכושר ההפחדה, לא היית זקוק להרבה כדי לשכנע אותנו, ביביסטים כקפלניסטים, כי זה הרגע הנכון לקחת סיכונים ולהציל את הדורות הבאים.

בתריסר ימי "עם כלביא", הוכיח צה"ל יכולות מופלאות, וכולנו    השתאינו מול ביצועיו ושליטתו הבלעדית בשמי טהרן. לא ביקשנו קבלות על כמות האורניום המועשר שנמצאת בידי ממלכת הרשע, וסמכנו על מנהיג העולם החופשי שהבטיח לנו כי נמחקה סכנת הגרעין האיראני, ועל דבריך אודות המהלך הקצר וההיסטורי.

לפני שבועות אחדים חזרת אלינו עם האיום ועם ההזדמנות. פתאום כולנו קצת מומחים לגרעין, ומבינים את איום 440 קילוגרם האורניום המועשר, המסוגלים להפוך ל-90% בכלום זמן, ולחדש את האיום הקיומי על ישראל. לא מאות שנים ולא עשרות, ואפילו לא שנה מאז שהסברת לנו כי האיום חלף. ואנחנו – כמו אבותינו מקבלי התורה, הקדמנו "נעשה" ל"נשמע", ושוב קנינו את ההסברים. עכשיו שינוי המשטר הפך עניין מרכזי, והריגתו של מנהיג ישיש וחולה זכתה למחיאות הכפיים שלנו, גם כאשר הוא הוחלף על ידי בנו המתואר כבובה בידי משמרות המהפכה.  פתאום פועל חיל האוויר שלנו בקצה איראן, ומצר הורמוז הפך לגביע הקדוש החדש. עכשיו, לאחר הארכת האולטימטום האמריקני, אנו מתבקשים להבין שהאורניום המועשר הוא בכל זאת החשוב ביותר.

אנחנו, ביביסטים וקפלניסטים, התחרינו בינינו מי שותק חזק יותר, וקיבלנו את הסבריך הקמצניים. שוב נקרתה בדרכנו הזדמנות היסטורית ומיטב בנינו נשלחו ללחום באיום הקיומי. פתאום האי חארג' הוא המטרה, וכשאמריקה מגיבה על כך ב"נו נו נו", מסתבר שאין זה הגביע הקדוש, ואנו מתקפלים. לנו אין כלים להבין בדיוק מה משמעות חביות האורניום שנותרו, כנראה, בעומק האדמה, ואין לנו על מי לסמוך אלא עליך המצילנו מרעה ממש ברגע האחרון. מה גם שמנהיג העולם החופשי העיד במו פיו כי אלמלא אתה, כבר לא היתה ישראל קיימת חלילה.

אנחנו, ביביסטים וקפלניסטים, שבנו והתחרינו בינינו בהימנעות מלכפור בהערכותיך, מלבקר את מסקנותיך, מלומר בקול רם כי משהו, בוודאי, לא כל כך בסדר, אם בכל כמה חודשים אנחנו רצים לממ"ד וכושלים בדרך. ובכל זאת, אנו  שבים ומקבלים את דבריך רוויי הביטחון.

לא נשכח לעולם את 7 באוקטובר, את חלקך הגדול באחריות, ואת התנגדותך הבוטה להקמתה של ועדת חקירה ממלכתית, אבל אמרנו לעצמנו, "יש בוודאי דברים שהוא יודע ואנחנו לא". וכשאתה מנצל את ימי המלחמה כדי לקדם חקיקה חסרת אחריות בכנסת מתוך בולמוס מתמשך לפגוע ברשות השופטת, להקל במס על המתנחלים ולפגוע בזכויות הנשים אל מול בתי הדין הרבניים, אנחנו אומרים לעצמנו כי חוסר האחריות שלך ושל עמיתיך אינו מצדיק חוסר אחריות מצדנו. איננו יוצאים לרחובות, ואיננו מרימים קול על שאתה מנסה לטרפד מינוי של יועצת משפטית של ועדת הבחירות בימים של קרבות, התרעות ואזעקות.

אתה, מצידך ממשיך להבטיח מה שאינך יכול לקיים. ברצועת עזה עוד מחכים ל"בוקר שאחרי", ובינתיים חמאס מנהל את המתרחש בשטח ביד רמה, ומגייס לשורותיו דור חדש. בצפון מסתבר שהחיזבאללה לא שילב ידיים, והכין עצמו לעימות נוסף איתנו. ובאיראן אנו צוהלים על כל מי שידה הארוכה של מערכת הביטחון שלנו מסכלת, אבל מבינים כי יש מחליפים למחוסלים, ויש מחליפים למחליפים, ותפארתנו לא תהא על הדרך הזאת.

כל זה יימשך עד שיבוא הילד ההוא מ"בגדי המלך החדשים", וכשתאמר בפעם הבאה כי המהלכים שאתה מוביל יצילו אותנו לדורות, יצרח במלוא כוחו כי המלך עירום. אנשים, משני צדי הכביש, יאמרו זה לזה: "עכשיו הוא נזכר?! והרי אנחנו כבר לחשנו זאת מזמן".