עובדי BBC חושפים: כך דרשו מאיתנו לדווח שקרים נגד ישראל

העולם קיבל לאחרונה מנשיא ארה"ב דונלד טראמפ שיעור מאלף בטיפול נכון בניצול הכוח העיתונאי לרעה. להחלטתו לתבוע את ה-BBC בסכומים דמיוניים על "בישול" מכוון של סרטון, שבאופן שקרי עיוות את נאומו והציג אותו כקריאה לאלימות, היה אפקט מיידי. לפונקציונרים של תאגיד השידור הבריטי, שהיו רגילים לצפצף בכל עת שנתפסו משקרים ומזייפים, רעדו הפעם הברכיים. הם מיהרו להודות במעשה הזיוף ושלחו לטראמפ מכתב התנצלות בהול. סביר להניח שטראמפ לא יסתפק בכך. מישהו צריך ללמד את מכונת התעמולה, שהיתה פעם גוף השידור האמין בעולם, לקח אמיתי.

להחלטה של טראמפ לתבוע את ה-BBC, קדם פרסום של מזכר סודי ומפורט, אשר נכתב על ידי מייקל פרסקוט, האיש של המערכת, האדם שהשקיף מבפנים על רשות השידור הבריטית בשלוש השנים האחרונות ושימש כיועץ בלתי תלוי לוועדה שאמונה על אמות המידה העיתונאיות שלה. פרסקוט חיבר את המזכר אחרי שלוש שנות ייאוש לנוכח סירוב הרשת לטפל בצורה אמיתית בהטיות סיקור קבועות בארבעה תחומים שונים, אך קשורים: הנשיא טראמפ, סוגיות גזע, ענייני מגדר והמלחמה בעזה.

למעשה, פרסקוט העלה על הכתב את מה שכל בר דעת נטול פניות הבין אם צפה בשידורי הרשת, האזין לתוכניות הרדיו שלה או גלש באחד מאתרי האינטרנט הרבים שהיא מתחזקת בשלל שפות. BBC פועלת כערוץ פרופגנדה המשועבד לאג'נדות של השמאל הקיצוני. אין מדובר ב"טעויות" חד פעמיות או בשיבוש מקרי של שיקול דעת אלא במדיניות עקבית, שיטתית ומכוונת - אף אם לא מנוסחת בגלוי - להפוך את BBC לכלי תעמולה.

ממצאי המזכר של פרסקוט היו כה ברורים, והאיום של טראמפ כה מוחשי, שהפעם גם ראשי ה-BBC, הרגילים בדרך כלל להתעלם בארוגנטיות מכל הנטען כלפיהם ולהעמיד פנים שהכל כשורה, לא יכלו לשמור על פאסון של עסקים כרגיל. טים דייווי, מנכ"ל ה-BBC, ודבורה טרנס, מנכ"לית החדשות והאקטואליה של התאגיד, התפטרו מיד, אבל ספק אם זה ישנה משהו. את טיב הקלקול שאחז ב-BBC לא ניתן עוד להסתיר, וספק גדול אם אפשר לרפא אותו.

"היהודים הם שטן, לא אנושיים"

ככל שזה נוגע לסיקור של ישראל, שיטות הפעולה של ה-BBC מזכירות את הגרועים שבאנטישמים. מדהים שראשי הארגון לא ממש מתביישים בכך. ג'ונתן מנרו, שמשמש החל מספטמבר 2024 כמנהל העולמי של חדשות BBC (וכסגנה של טרנס) כה התגאה בהישגים של מערכת BBC בערבית, שהגדיר אותה כ"אמינה כמעט כמו אל-ג'זירה". לא טעיתם: האיש שמשפיע יותר מאחרים על האופי של הסיקור החדשותי בבריטניה ובעולם כולו רואה במיזם התעמולה הקטארי את הסטנדרט הרצוי ושואף להביא את BBC אליו. מה הפלא שתומכי מנרו כבר מנסים לקדם את מועמדותו לתפקיד המנכ"ל הבא של התאגיד?

אפילו הקולות בתוך התאגיד מודים ששידורי BBC בערבית, שהיו כפופים למנרו, נחשבים – ובצדק – להכי בעייתיים וגורמים לשידורים באנגלית להיראות מתונים יחסית. בלשון פחות נקייה, BBC בערבית מדברר את חמאס.

איפה עוד יכולים הצופים לשתות בצמא את תפיסת עולמם של אנשים, כמו אחמד אלגהא, שכינה יהודים "שטן" והסביר שהם "אינם בני אנוש", או כמו סמר אלזנן, שחלק עם העוקבים את הצורך "לשרוף את היהודים, כפי שהיטלר עשה"? אלגהא הופיע ב-BBC בערבית 522 פעמים. אלזנן קיבל את הבמה 244 פעמים. הם הפנים העדכניות של תאגיד השידור הבריטי.

שיטות התעמולה אינן נגמרות בבחירת הדוברים והפרשנים. בחירת המילים והמונחים יעילה לא פחות בהשגת המטרה הכפולה של השחרת ישראל ולהבנת אלה שחפצים להשמידה. פיגוע הדמים בתחנת הרכבת הקלה ביפו, שבמהלכו רצחו מחבלים ערבים שבעה בני אדם ופצעו חמישה עשר נוספים, כונה בדיווחי BBC בערבית "מבצע צבאי". הפעולות הצבאיות של צה"ל מוצגות, לעומת זאת, כג'נוסייד ופשעי מלחמה.

12 הילדים הדרוזים, שנהרגו מפגיעת הטיל של חיזבאללה במגרש הכדורגל של מג'דל שמס, "הועלמו" כלל מן הדיווח אודות המטח, שהועבר ב-BBC בערבית. למחרת התועמלנים הלכו עוד יותר רחוק בשירות חיזבאללה וטענו שאולי ישראל בכלל ביימה את הפגיעה.

נ', עובדת ה-BBC: "הבכירים מבינים מצוין שהם מעוותים את המציאות ויוצרים דעת קהל שמכוונת נגד ישראל, אבל רוצים שזה יעבור בשקט. הם מבקשים למנוע כל התכתבות בעניין הזה, תוך ניצול כוחם. אווירת הטיהורים משתיקה את התהיות"

המצב בשידורי BBC בשפות אחרות אינו שונה בהרבה. שיטות התעמולה הן אותן שיטות, אולי רק מידת עזות המצח פחותה. הדמוניזציה של ישראל חדרה לכל המערכות והשתלטה על התרבות הארגונית שלה, טוענת נ', שעובדת ב-BBC כ-20 שנים ומבקשת לשמור על עילום שם מחשש שיבולע לה.

במארס 2024, היא מספרת, קיבלה פנייה בהולה מן המנהל הישיר שלה. היא שהתה אז בחופשת מחלה, אך הוא דרש במפגיע שתיצור עמו קשר ללא דיחוי. מה היה דחוף כל כך? המנהל הציג בפני נ' את צילום המסך של חשבון הפייסבוק שלה, ובו הפוסט שהעלתה מיד כאשר נודע לה על התקפת העזתים על ישראל ב-7 באוקטובר 2023. הפוסט המדובר היה גראפי - ציור של דמעה בזווית העין, ועליה דגל ישראל.

"הפוסט לא קרא לאלימות, לא קרא לנקמה על הטבח – רק השתתפות בצער האנושי של קורבנות הטבח הישראליים, אבל המנהל תבע להסיר אותו מיד", מתארת נ' את שקרה לה. "הייתי המומה. ממתי אסור לעיתונאי לבכות עם הקורבנות התמימים? השבתי לו שאני לא מפרה שום הוראה מהוראות המערכת, אבל הוא עמד על שלו ודרש למחוק את הפוסט".
הדרישה החצופה שידרה מסר ברור: בשום פנים ואופן אין להזדהות עם קורבנות הטבח. נ' לא רצתה להיכנע, אך נאלצה לחסום את הפוסט, צעד אחד לפני מחיקתו המלאה, עד שיוברר העניין. מעניין שמלכתחילה רק חבריה לפייסבוק יכלו לראות אותו, מה שמעיד על חומרת המעקב של ה-BBC אחרי העובדים.

כעבור זמן קצר נ' נתקלה בפוסט של עמיתתה לעבודה, עיתונאית BBC ממוצא סורי, שבו פרסמה את תמונתה מפגינה עם דגל אש"ף ביד. "הזדעקתי ופניתי למנהל בשאלה מדוע אסור לי להביע צער ואבל על קורבנות ישראליים של הטבח, אבל לה מותר לנופף בדגל של אש"ף, ואיש מן ההיררכיה המערכתית לא מבקש ממנה להוריד את הפוסט. איך זה שהמדיניות שונה בתכלית בשני המקרים? כמובן, לא קיבלתי תשובה".

הפוסט של העיתונאית "האובייקטיבית" ותמונתה עם דגל של ארגון טרור ביד לא הוסרו עד עצם היום הזה. "המנהל סיפק לי תירוץ 'מעניין' להתעניינות המפתיעה בפוסט שלי, חצי שנה אחרי שפורסם", מוסיפה נ'. "מסתבר שהכל החל בסערה ציבורית אחרי שהתגלה כי רבים מן העובדים במערכת בערבית פרסמו ושיתפו דברי הלל לטבח. נגדם לא ננקטו שום צעדים, רק הופסק שיתוף הפעולה עם שני פרילנסרים (אחד מלבנון ואחד ממצרים).

"במקום לקבל החלטות לגביהם, ההתקפה הופנתה כלפי תמונה של דמעה, הצבועה בדגל ישראל. אווירת זעזועים ופחד נוצרה אמנם, אולם לא עבור מי שפיאר את הטרור אלא עבור מי שבכה על הקורבנות".

מהו טרור?

אפרופו טרור, את המונח הזה תוכלו למצוא בסיקור החדשותי של BBC, אך כל עוד לא מדובר בקורבנות ישראליים. זוכרים את הפיגוע בתחנת האוטובוס בצומת רמות בירושלים, שגבה את חייהם של שישה אזרחים ישראלים? נ' זוכרת את היום ההוא היטב: היא התייצבה למשמרת בשעה 14:00 ולא יכלה להאמין למראה עיניה כאשר ראתה את הכותרת שניתנה לדיווח על מעשה הזוועה.

הכותרת היתה "ירי במזרח ירושלים". לא פיגוע, לא התקפת טרור, ולא שום אזכור של זהות היורים - רק ירי, כדי שהקורא התמים, זה שלעתים מסתפק רק בקריאת כותרות, לא יבין שגם הפעם ערבים רצחו יהודים.
היושרה המקצועית של נ' לא נתנה לה לשתוק. היא כתבה לצ'אט הארגוני של BBC ודרשה לתקן את הכותרת כך שהיא תשקף את מה שבאמת אירע. בתגובה קיבלה טלפון נזעם מן המנהל. מה פתאום את מעלה את העניין הזה, ועוד בצ'אט הכללי, כעס, אף על פי שהצ'אט נועד בדיוק לבירור סוגיות שכאלה.

ג'ונתן מנרו, שמשמש החל מספטמבר 2024 כמנהל העולמי של חדשות BBC, כה התגאה בהישגים של מערכת הערוץ בערבית, שהגדיר אותה כ"אמינה כמעט כמו אל-ג'זירה". הוא רואה במיזם התעמולה הקטארי את הסטנדרט הרצוי

"תגובתו שיקפה נאמנה את האווירה ב-BBC ואת השאיפות של המנהלים", מסבירה נ'. "הם מבינים מצוין שהם מעוותים את המציאות ויוצרים דעת קהל שמכוונת נגד ישראל, אבל רוצים שזה יעבור בשקט. רוצים למזער ככל הניתן את העקבות של ההטיה, ועל כן מבקשים למנוע כל התכתבות בעניין הזה, תוך ניצול הכוח של המנהלים. אווירת הטיהורים משתיקה את התהיות של העובדים".

המנהל ניסה להשתיק את הביקורת של נ' על הכותרת המעוותת בטענה שהיא לא מכירה את מסמך המדיניות של התאגיד. זה יכול היה להיות מצחיק, אם לא היה עצוב - כי המהדורות המעודכנות של המסמך הזה מונחות על שולחן העבודה של נ' כבר 20 שנים, והיא מכירה אותו על בוריו.

"המדיניות המוצהרת של BBC היא אכן לא לכנות אדם ספציפי 'טרוריסט' כל עוד לא הורשע במעשה טרור על ידי בית משפט", אומרת נ'. "אבל במושג 'טרור' אנחנו כמובן משתמשים. משתמשים בו כדי לתאר את ההתקפות בפריז, שבדיוק עכשיו מציינים עשור להתרחשותן. משתמשים בו כדי לספר על אירועי 11 בספטמבר בארה"ב. רק בהקשר אחד אוסרים עלינו להשתמש במושג 'טרור' – כאשר זה מעשה של ערבים נגד ישראלים".

העדות של נ' מטלטלת. הממונים עליה מצנזרים את הדיווחים החדשותיים, מלבינים את המעשים הנוראים ביותר של המחבלים ומבקשים לעצב את תודעת הקוראים והצופים – כל זאת באמצעות בחירה מכוונת של מילים והימנעות משימוש במונחים שמציגים את רוצחי אש"ף, חמאס והג'יהאד האסלאמי באורם האמיתי. במקרה הספציפי של הפיגוע בצומת רמות, היעדר המוכנות של נ' לשתוק נשא פרי, גם אם באופן חלקי; אחרי הלחץ שלה ואחרי לא מעט התנצחויות התירו לה להחליף את המילה "ירי" בכותרת למילה "מתקפה". להשתמש במונח הנכון - "מתקפת טרור" - לא התירו.

"ניסיתי להזכיר למנהל שלי שזאת לא סתם דעתי האישית, ואפילו לא סתם דעה", ממשיכה נ'. "על פי החוק הבריטי, חמאס מוגדר כארגון טרור, ולמיטב הבנתי BBC חייבת לקיים את החוק הבריטי. שלחתי לממונה את הגדרת הטרוריזם בחוק הבריטי, וביקשתי שיסביר לי כיצד אפשר לטעון שמעשי המפגעים בצומת רמות אינם תואמים את ההגדרה, אבל בתשובה לא קיבלתי דבר. רק שתיקה".

עניין של תרגום

האופן שבו BBC מקדמת את עלילת ההרעבה בעזה מקומם באותה מידה. נ' מספרת כיצד באחד המקרים לאחרונה זה הגיע לכדי אבסורד: "בתוך BBC יש נוהג, שלפיו ניתן לקחת כתבה שהוכנה באחת מהמערכות, ואז לתרגם אותה לשפה נוספת ולפרסם במערכת אחרת. כמובן, את כל הכתבות של BBC ערבית על הסבל של אוכלוסיית עזה מתרגמים ומפיצים בשפות נוספות, בניגוד לכתבות על הסבל של הישראלים.

אחת מן הכתבות האלה, שפורסמה לאחרונה, לוותה בתמונה של ילדה עזתית, שמאחוריה מדפים המלאים בחטיפים וממתקים. מתחת לתמונה הופיע הכיתוב שקובע כי בעזה קשה להשיג אוכל. בלהט התעמולתי איש לא שם לב שהצילום מפריך לגמרי את הכיתוב".

לדברי נ', גם ההטיה נגד טראמפ היתה בוטה ושיטתית לאורך כל הדרך. זכור לה במיוחד מקרה שבו דיווחו על אחת מאסיפות הבחירות שלו. הידיעה נראתה כך: טראמפ נאם, וראו בפניו שהוא משקר. "חשבתי שתפקידנו לדווח על האירועים ולא לשמש 'מומחים להבעות פנים' מטעם עצמנו", תהתה נ' בצ'אט עיתונאי ה-BBC. בתגובה, אחד הבכירים קבע שמדובר בסגנון דיווח פחות פורמלי ולגיטימי. מיותר לציין שאיש לא העלה על דעתו לכתוב בסגנון כזה על המועמדת הדמוקרטית לנשיאות.

"ככלל, הקו המערכתי היה מאוד ברור גם במספרים וגם במידת הסימפטיה", מסכמת נ'. "היו תשעה סיפורים על קמאלה האריס, ושני סיפורים על דונלד טראמפ – שניהם שליליים".

נ' היא בין הקולות הבודדים בין עיתונאי ה-BBC, שעדיין מעזים למרוד מדי פעם נגד הקו שמוכתב לרוחבה של הרשת. המורדים בגלוי עוברים התעמרות ונבעטים החוצה, לכן המרד שלה שקט ובלתי נראה - בגלל הפחד. בכתיבתה היא עדיין ממשיכה לתאר את הטבח של 7 באוקטובר כ"מתקפה ברברית", אבל הקוראים לא רואים זאת: העורכים תמיד מוחקים את המילה "ברברית".

מי שמתעקש לשמור על יושרה עיתונאית ומסרב לקבל תכתיבים מוצא את עצמו מפוטר, אומרת נ' ומוסיפה שגם את אלה שרצו לנהל מול ה-BBC הליכים משפטיים השתיקו באמצעות פיצוי כספי עוד לפני הגשת התביעות.

המבצר האחרון נפל

א', עיתונאי ותיק שסירב ללכת בתלם ופוטר בדצמבר 2024, בחר בדרך הקשה של התמודדות עם ה-BBC בבית המשפט. א' מוכן לגלות שעבד בשידורי הרשת בשפה הרוסית ונחשב לנכס עבור המערכת, אבל אז החלו לנשוב בה רוחות חדשות, רוחות התעמולה. את הפיטורין שלו תירצו ב"צורך בצמצומים" אלא שבאופן מופלא, לטענתו, כל מי שנחתך בשל הצמצומים השתייך לסרבני דמוניזציה: עיתונאים שסירבו לדמוניזציה של ישראל, לדמוניזציה של טראמפ ולדמוניזציה של דעות הימין באופן כללי. צירוף מקרים שכזה. כל מי שהתעקש על סיקור אובייקטיבי – פוטר.

חשבנו ששידורי ה-BBC בערבית נגועים בגישה אנטי-ישראלית מובהקת, אבל הסיפור של א' ממחיש שהנגע התפשט גם למערכות אחרות. ב-BBC ההיסטורית, לא כולם היו אנטישמים תומכי חמאס - גם לא בשידורים בערבית, מספר א'. לא כולם קיבלו את הקו החדש, שהצביע על ישראל כעל מקור כל רע, ואלה שלא קיבלו – טוהרו.

שידורי הרשת ברוסית היו המבצר האחרון של האובייקטיביות. אפילו לאחר שיתר המערכות נפלו למרמס הפוליטרוקים החדשים, קול ה-BBC ברוסית נמנע מלהעליל על ישראל. א' מסביר זאת הן בזהות העובדים, שרבים מהם היו יהודים, והן באופי קהל היעד של השידורים. בכל מקרה, מאז שנת 2019 הכל החל להשתנות. העובדים הוותיקים, ובהם היהודים, נדחקו החוצה, שלא מרצונם. במקומם הובאו עובדים חדשים, שקלטו היטב מה נדרש מהם כדי להישאר בתפקיד.

"ג'ני נורטון, מנהלת השידור ברוסית, מעבירה את הדרישות האלה בצורה ישירה בכל ישיבת עבודה", מעיד א'. "המסר הוא שהכל נסוב סביב הסבל של תושבי עזה, ושהאשמים הם צה"ל ונתניהו. כבדרך אגב, היא מזכירה שראתה 'כתבה נפלאה' של כתב ערבי ושכדאי לתרגם אותה. כל כתבה כזו כמובן מורכבת כולה מדברי אנשי חמאס, או מסיפור על אישה עזתית שבניה נהרגו. מנהלים בדרגי הביניים קולטים את המסר ומכתיבים אותו הלאה.

"הצעתי לא אחת לכתוב משהו על הקורבנות בישראל, לספר את סיפורם של בני הערובה – וההצעות נדחו בפועל תוך אמירה 'כן-כן, נכתוב, אבל אחר כך'. כתוצאה נוצרה הטיה ברורה, ויחס ברור מאוד: על כל סיפור או שניים על הסבל בצד הישראלי יש עשרה סיפורים על הסבל בצד העזתי. כך נוצר הרקע שצובע את ישראל באופן שלילי, וכל הסיקור מושפע מהרקע".

במקביל, ראשי ה-BBC עשו הכל כדי להמעיט בחשיפה של זוועות הטבח של 7 באוקטובר. התנהלותם נגדה כל שאיפה עיתונאית, טוען א', ולו בשל העובדה שלסיקור הזה היה רייטינג גבוה. "בשבועות הראשונים לאחר הטבח מיליוני גולשים קראו סיקור חי של מה נעשה על ידי המחבלים ביישובי העוטף, אבל העורכים ביקשו להפסיק אותו. במקום הסיקור שלנו הועלו לאוויר הכתבות שנלקחו מהכתבים הפרו-פלשתיניים של ה-BBC, כמו רשדי אבואלוף העזתי".

"האיזון" הקדוש

אחת השיטות היעילות של ה-BBC להטמעת תודעה אנטי-ישראלית נכרכה להחלטה להוסיף לכל כתבה על המלחמה בעזה תוספת מטעם המערכת. א' נדהם לגלות שהנוסח המוכתב של התוספת כלל את האזכור של "פלשתין". הוא וכמה מעמיתיו התקוממו ודרשו להימנע ממנו, כי הרי בפועל ישות כזו אינה קיימת. איש מן המתקוממים לא עובד עוד ב-BBC.

חלקים אחרים של התוספת היו בעייתיים אף יותר. "נכתב שם שכמה מאות ישראלים נהרגו אחרי שאנשי חמאס נכנסו לקיבוצים ויישובים בעוטף", נזכר א'. "אתם מבינים את זה? 'נכנסו'. נכנסים לבית להתארח, אם מזמינים אותך. זהו שיח מכוון שמלבין את המעשה. אנשי חמאס לא נכנסו – הם פלשו. אבל לא הצלחנו לשנות את הנוסח המטעה. לפחות עלה בידינו לתקן את מספר הנרצחים הישראלים למספר המדויק, במקום 'כמה מאות'".

כעבור כמה חודשים התקבלה ההנחיה להשמיט את התוספת כליל. למישהו הפריע שהיא מזכירה כיצד התחילה המלחמה בעזה, טוען א'. כעת יש אפשרות לפרסם כתבות אנטי-ישראליות, שנלקחות משירות ה-BBC בערבית בלי לציין את הטבח, בלי לציין שחמאס שואף להקים מדינה ערבית על כל שטח הארץ, במקום מדינת ישראל וכו'. הרקע למסע התעמולתי הושלם: "הסבל של העזתים" ו"הפשעים של ישראל" תופסים את כל המרחב התודעתי, בלי שאופיו הבעייתי של חמאס ייחשף.

א', שפוטר מה-BBC: "עיתונאים ששאלו מדוע לסקר באופן שונה דווקא את נתניהו, נענו שהוא דמות מעוררת מחלוקת. כאילו מנהיגים אחרים אינם מעוררים מחלוקת. היתה אווירה שבה מי ששואל שאלות, כמוני, מוצא את עצמו בחוץ"

ככל שחלף הזמן, ההתמרמרות של כמה עובדים ותיקים הושתקה לחלוטין. פשעי המחבלים העזתים הועלמו. בכל עת שלא היה מנוס אלא לדווח על העינויים שחוו בני הערובה הישראלים במרתפי החמאס, נעשה מאמץ מיוחד "לאזן" את הדיווח באמצעות טענות מומצאות של "עינויים המחבלים" בבתי הכלא בישראל. מספרי ההרוגים העזתים דווחו מפי אנשי חמאס, בלי להסביר מהו "משרד הבריאות של עזה" ומהי מהימנותו. התבנית חזרה על עצמה שוב ושוב: טענות נגד ישראל הועלו לאוויר והופצו ללא בדיקות וללא סייג, בעוד שכל מידע שעלול היה להציג את חמאס ואת מעשיו באור שלילי נקבר, צומצם או עוּות.

"לעומת זאת, אם הבאנו את דברי ראש הממשלה נתניהו, מיד העירו שאנחנו מצטטים אותו יותר מדי, ודרשו ללוות את הציטוט בתוספת חריגה מטעם המערכת, לפיה 'ל-BBC אין אפשרות לאמת את הנאמר'", חושף א'. "התוספת הזו שמורה ב-BBC רק לראש ממשלת ישראל, ואולי עוד לדוברים של רוסיה. כאשר מביאים ציטוט של ראש ממשלת בריטניה או של כל מנהיג בינלאומי אחר, איש לא מעלה על דעתו ללוות אותו בתוספת שמקטינה את האמון בנאמר".

איש מן העיתונאים לא העז לשאול שאלות לגבי ההנחיה המפלה הזו?

"נאמר להם ש'נתניהו הוא דמות מעוררת מחלוקת', כאילו הוא מנהיג פוליטי יחיד שמעורר מחלוקת, כאילו ראש ממשלת בריטניה אינו מעורר מחלוקת. מנהלי ה-BBC למדו היטב את האמנות של להשיב בלי לתת תשובה. הם השליטו על המערכת אווירה שבה כל מי ששואל שאלות מהר מאוד מוצא את עצמו בחוץ, כמוני".

ה-BBC לא השיב לפניית "ישראל השבוע" להגיב על הטענות. תגובתם תובא לכשתתקבל.