ההשקעה הכי משתלמת שאנחנו עושים מול המראה

לא צריך להיות פסיכולוגאו רופא כדי להרגיש את זה. מספיק להסתכל סביב. בתור לקופה, בפגישת עבודה, בדייט ראשון. משהו בפנים של כולנו התקשה. החיוך, פעם מחווה טבעית וכמעט מובנת מאליה, הפך מהוסס, זהיר, ולעיתים נעלם לגמרי. אחרי חמש שנים של מגפה עולמית, קרע חברתי ומלחמה מתמשכת, הפנים מספרות סיפור עוד לפני שהפה נפתח.

אלא שמתברר שהחיוך הוא לא קישוט. הוא מנגנון הישרדות.

"הדבר הראשון שאנשים מאבדים כשהם מפסיקים לחייך הוא הביטחון העצמי", אומר ד"ר רפאל ברון, מהמרכז הרפואי ברון להשתלות שיניים. "אנשים מגיעים עם בעיות רפואיות בשיניים, אבל מהר מאוד מבינים שהפגיעה האמיתית היא באיכות החיים. הם מדברים פחות, צוחקים פחות, נוכחים פחות". לדבריו, החיוך משפיע גם על הגוף עצמו - הוא מפחית סטרס,מחזק חוסן נפשיומשדר לסביבה שאנחנו עדיין כאן.

וכמה אנשים מוכנים לשלם כדי להחזיר לעצמם את החיוך?

"יותר ממה שנהוג לחשוב", הוא משיב. "יש אנשים שמתחילים בקיצורי דרך, מחפשים פתרונות מהירים, מבטיחים לעצמם שזה זמני. הם הולכים לכאלה שמבטיחים חיוך חדש בלי מאמץ ובלי מחיר אמיתי. אבל כמעט תמיד הם חוזרים לאותה נקודה - לרגע שבו הם מבינים שחיוך הוא לא טריק, אלא תהליך. שכדי להחזיר לעצמם את היכולת לחייך בלי פחד, צריך טיפול אמיתי, יסודי. כזה שמחזיר גם את הביטחון וגם את תחושת השליטה".

ואז, לדבריו, קורה משהו מעניין: גם אם זה עולה עשרות אלפי שקלים ולעיתים אפילו מאות אלפי שקלים, זה כבר לא נתפס כהוצאה, אלא כהשקעה. "כי ברגע שאדם חוזר לחייך, הוא חוזר לדבר, לצחוק, לפגוש אנשים, להעז. ובמובן הזה, אין מחיר יקר מדי לחיוך שמחזיר אותך לעצמך".

אבל החיוך לא נעלם רק בגלל כאב פיזי. לפעמים הוא נעלם בגלל בושה.

שלומית תמיר בן ארי, יועצת לתדמית אישית, מתארת תופעה מוכרת: "אנשים שלא שלמים עם החיוך שלהם מאמצים שפת גוף סגורה בלי לשים לב. שפתיים חתומות, ראש שמוט, דיבור מצומצם. זה משדר ריחוק, חוסר אמון, ולעיתים אפילו כעס". לדבריה, במציאות העסקית והחברתית שלנו זה מחיר כבד. "אנחנו עושים עסקים עם אנשים שנעים לנו מולם. חיוך סגור עושה בדיוק את ההפך".

דווקא כאן, היא אומרת, מתחיל שינוי אפשרי. החיוך הוא הרגל, ואפשר לאמן אותו. תרגול יומי פשוט, דיבור פתוח יותר, אפילו תרגילים שנראים מגוחכים מול המראה, יכולים לשנות את מנח הפנים ולהחזיר תחושת נינוחות.

הקשר בין חיוך להצלחה מקצועית מתחדד במיוחד כשנכנסים לחדר ראיונות או לפגישת דייט. ד"ר מאיר כהן, יו"ר ארגון המנתחים הפלסטיים האסתטיים בישראל, אומר שחיוך הוא אחד הכלים החזקים ביותר ליצירת רושם ראשוני. "חיוך משדר נגישות, ביטחון וחיוביות. הוא מוריד מתח, יוצר חיבור, וגורם לאדם שמולך לזכור אותך". גם כאן, הוא מדגיש, מדובר במיומנות נרכשת. תרגול, ולעיתים גם פתרונות אסתטיים עדינים, מאפשרים לאנשים להרגיש בנוח עם הפנים שלהם ולהעז לחייך שוב.

אבל אולי ההוכחה החזקה ביותר לכוחו של החיוך מגיעה דווקא מהעולם הנפשי. נעמה קמינר מבורך, מומחית לפסיכולוגיה חיובית, מסבירה שגם חיוך מאולץ עושה עבודה אמיתית. "המוח לא תמיד מבדיל בין חיוך אמיתי למתורגל. גם חיוך של חצי דקה מפחית לחץ, מוריד פחד ומשחרר הורמונים שמרגיעים את הגוף". החיוך, היא מוסיפה, מדבק ומשנה חדר, צוות ולעיתים אפילו ארגון שלם.

בעולמות הרפואה רואים את זה מדי יום. נמרוד אייזנברג, מעמותת "רופאי חלום", מספר שבליצנות רפואית החיוך חשוב לא פחות מהצחוק. "חיוך הוא הסכמה, חיבור, אמירה של ביחד. הוא מחזיר לחולה תחושת שליטה וכוח". גם מחקרים, הוא מציין, מראים שפעולת חיוך פשוטה מעלה את תחושת הערך העצמי.

רונן אהרון גולן, מומחה לשפת גוף, מסכם: "אנשים בתקופה הזו הפסיקו לחייך באמת. חיוך אמיתי, כזה שמפעיל גם את העיניים, מפריש אנדורפינים ומשדר תקווה. זה לא מותרות. זה צורך". שתי דקות ביום מול המראה, הוא אומר, הן התחלה טובה.

אולי לא נוכל להחזיר את השנים שאבדו - אבל את החיוך אפשר. ולפעמים, זה הצעד הראשון בדרך חזרה לעצמנו.