שנים חשבנו שהזדקנות היא תהליך איטי, רציף ואחיד. אבל מחקר שפורסם בשנה שעברה ב-Nature Aging טען שהזדקנות דווקא מתרחשת בקפיצות, ולא בקצב ליניארי. כעת מחקר חדש מחזק את ההשערה הזאת, ואף מצביע על גיל מדויק שבו תהליכי ההזדקנות בגוף מואצים.
המחקר, שפורסם ב-Cell, בחן דגימות דם ורקמות מ-76 תורמי איברים בני 14 עד 68, שמתו בעקבות פגיעת ראש טראומטית. הדגימות נלקחו ממערכות שונות בגוף: מערכת הלב וכלי הדם, העיכול, החיסון, האנדוקרינית, הנשימה, העור והמערכת השרירית.
החוקרים יצרו קטלוג של חלבונים שנמצאו בכל המערכות שנבדקו, ובחנו כיצד רמותיהם השתנו עם הגיל. מאחר שחלבונים רבים אחראים על צמיחת תאים, ירידה ברמתם מעידה על ירידה ביכולת ההתחדשות של הרקמות. לאחר מכן השוו החוקרים את הנתונים למסד נתונים של מחלות וגנים מקושרים, וגילו ש-48 חלבונים הקשורים למחלות שונות (כמו מחלות לב, כבד שומני וגידולים מסוגים שונים) הולכים ועולים עם הגיל.
מה מצא המחקר?
החוקרים זיהו שהשינויים הדרמטיים ביותר מתרחשים בין הגילאים 45 ל-55. בתקופה זו רוב הרקמות עברו שינוי משמעותי, ובעיקר האאורטה (העורק הראשי), הלבלב והטחול.
המסקנה: קיימת "נקודת מפנה" של הזדקנות סביב גיל 50, כאשר כלי הדם, ובעיקר העורקים, מזדקנים מוקדם יותר ומושפעים מהתהליך בצורה בולטת.
מה המשמעות של זה?
המחקר לא בחן מדוע דווקא גיל 50 הוא הנקודה שבה התהליך מואץ. "אנחנו לא באמת יודעים אם זה גנטי, דלקת. אין לנו תשובה ברורה למה זה קורה סביב גיל 50", אומר ד"ר ג'ון פודימה, פרופ' חבר לרפואה וראש החטיבה הזמני לרפואה פנימית כללית ביה"ס לרפואה וביולוגיה של אונ' באפלו. לדבריו, מה שכן ברור הוא שהחלבונים החיוניים לפעילות תאית תקינה מתחילים לרדת משמעותית בגיל הזה.
לדברי ד"ר מליסה באצ’לור, מנהלת מרכז ההזדקנות, הבריאות וההומניסטיקה בביה"ס לסיעוד של אונ' ג'ורג' וושינגטון, גם שינויים הורמונליים עשויים לתרום לכך. "בסביבות גיל 50 מתחילים שינויים הורמונליים - מסת השריר יורדת, חילוף החומרים יורד, וזה חלק טבעי מתהליך ההזדקנות".
מנגד, ד"ר ברט מנדלבאום, מנהל-שותף של מרכז הרפואה האורתוביולוגית המשקמת בבית החולים סידרס-סיני בלוס אנג'לס, מדגיש שההזדקנות היא תהליך אינדיבידואלי מאוד. "יש שני דברים שחשוב להבין: הגנטיקה, ומה שאנחנו עושים עם הגנטיקה שלנו", הוא אומר. כלומר, אמנם הגנים מכתיבים חלק מהתהליך, אבל החיים שאנחנו מנהלים יכולים לזרז או לעכב אותו.
באצ’לור מסכימה: "הרבה תלוי באורח החיים. מי שמנהל אורח חיים פחות בריא יזדקן מהר יותר ממי שמקפיד על הרגלים טובים". שינוי בהרגלים, היא אומרת, יכול לעכב באופן משמעותי את נקודת הפיתול הזו.
איך מאריכים חיים ומזדקנים בצורה בריאה?
המומחים מסכימים שאורח החיים הוא המפתח. "הזדקנות טובה היא לא עניין של מזל", מדגישה באצ’לור. "הכול קשור להרגלים קטנים שאנחנו מכניסים לשגרה".
הרופאים ממליצים על כמה צעדים פשוטים, אך משמעותיים:
1. לישון לפחות 7 שעות בלילה - שינה מספקת תומכת בבריאות כללית ומשפיעה על תפקוד מערכות רבות בגוף.
2. להישאר פעילים במהלך היום - ישיבה היא העישון החדש", אומרת באצ’לור. "חשוב לא לשבת יותר מדי".
3. להתמקד באימון כוח - במיוחד בגיל שבו מסת השריר וההורמונים משתנים.
4. לאכול תזונה מאוזנת ובריאה - "זה חוזר לבסיס: תזונה מינימלית מעובדת ומאוזנת", אומר ד"ר פודימה.
5. לנסות לנהל את רמות הסטרס - הדבר מסייע לבריאות הנפשית והגופנית כאחד.
ד"ר מנדלבאום מסכם: "אתם מה שאתם אוכלים, שותים, חושבים ועושים". לדבריו, חשוב להסתכל על הבריאות כמכלול: "הגוף מגיב לטוב או לרע שאתם נותנים לו"
באצ’לור מוסיפה: "ירידה ותהליכי דעיכה אינם בלתי נמנעים בגיל המבוגר, אפשר לתמוך בבריאות ובאורך החיים באמצעות הרגלים נכונים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו