ההרגל המפתיע שעשוי להאט את ההזדקנות של המוח

תזונה נכונה, פעילות גופנית, הפחתת סטרס ושינה איכותית הם גורמים מוכרים שמשפיעים על בריאות המוח שלנו. אבל מחקר חדש מוסיף לרשימה עוד הרגל חשוב: עזרה לאחרים.

צוות חוקרים מאוניברסיטת טקסס באוסטין ומאוניברסיטת מסצ'וסטס בבוסטון מצא שזמן קבוע שמוקדש לעשייה למען אחרים מחוץ לבית, בין אם בהתנדבות רשמית או בעזרה יומיומית לקרובים, עשוי להאט משמעותית את תהליכי ההזדקנות המוחית.

המחקר, שבחן נתונים של יותר מ־30 אלף מבוגרים בארצות הברית, גילה כי קצב הירידה הקוגניטיבית הקשור לגיל פחת ב־15% עד 20% בקרב מי שהתנדבו או סייעו לאחרים על בסיס קבוע. מדובר לא רק בעשייה במסגרת ארגון, אלא גם בעזרה יומיומית - להסיע את ההורים לרופא, לשמור על הנכדים, לגזום את הדשא או לסייע במילוי טפסים.

ד"ר סאה־הוואנג האן, מרצה למדעי ההתפתחות ומשפחה באוניברסיטת טקסס ומי שהובילה את המחקר, סיפרה כי הופתעה מהתוצאות: "נהוג לחשוב שעזרה לא רשמית מציעה פחות יתרונות בריאותיים כי היא אינה זוכה להכרה חברתית, אבל גילינו שהיא תורמת למוח באותה מידה כמו התנדבות רשמית". 

המחקר, שפורסם לאחרונה בכתב העת Social Science & Medicine, התבסס על נתונים שנאספו במסגרת מחקר לאומי רחב היקף (Health and Retirement Study) מאז 1998, וכלל מדגם מייצג של אמריקאים מעל גיל 51. החוקרים לקחו בחשבון גורמים נוספים כמו מצב כלכלי, בריאות פיזית ונפשית, והשכלה.

"מעשים יומיומיים של תמיכה, בין אם הם מאורגנים או אישיים, יכולים להשפיע לטווח ארוך על בריאות המוח", אומרת האן. לדבריה, היתרונות הקוגניטיביים של עזרה לאחרים אינם רק "בוסט" רגעי, אלא מצטברים לאורך זמן, כל עוד ממשיכים לעסוק בכך בעקביות.

הממצאים הראו כי אפילו שעתיים עד ארבע שעות בשבוע של עזרה לאחרים מספיקות כדי להעניק השפעה מיטיבה על המוח. לעומת זאת, הימנעות מוחלטת מפעילות כזו נקשרה לתפקוד קוגניטיבי ירוד יותר. "זה מדגיש עד כמה חשוב לאפשר למבוגרים להישאר מעורבים ולעזור לאחרים ככל שניתן", מוסיפה האן. "גם אם זה דורש התאמות ותמיכה, כדאי לעודד זאת".

החוקרים עדיין לא יודעים בדיוק מה המנגנון הביולוגי שעומד מאחורי הקשר הזה, אך הם מעריכים כי ההתנדבות מעודדת קשרים חברתיים - ואלו מעניקים יתרונות פסיכולוגיים, רגשיים וקוגניטיביים, וגם מסייעים להפחית תחושת בדידות בגיל מבוגר.