הריח שלו מהפה הרס את הדייט? זה מה שעושים

הוא נראה מצוין, השיחה זורמת, יש תחושה של חיבור - ואז מגיע הרגע שבו הגוף מאותת אחרת. ריח, מתברר, הוא לא פרט שולי בעולם הדייטים, אלא אחד הגורמים החזקים ביותר למשיכה, דחייה ואינטימיות.

רובנו נוטים לחשוב שמשיכה מתחילה בעיניים: מראה חיצוני, שפת גוף, חיוך. אבל בפועל, אחד הטריגרים הראשוניים והמשמעותיים ביותר למשיכה הוא דווקא חוש הריח.

"ריח הוא אחד הגורמים הכי חזקים במשיכה, הרבה יותר ממה שאנחנו מוכנים להודות", מסבירה המאמנת הזוגית הדר זוהר. "אנשים מדברים על כימיה, על קליק, על אנרגיה - אבל בסוף, במובן הכי בסיסי, הגוף מדבר דרך הריח. והוא עושה את זה בלי לשאול אותנו". 

כשהגוף כבר מקבל החלטה

בניגוד לראייה או שמיעה, שמערבות עיבוד רציונלי יחסית, חוש הריח מחובר ישירות למערכת הלימבית במוח - האזור שאחראי על רגשות, זיכרונות ותגובות אינסטינקטיביות.

"זה לא סתם 'משהו שלא עבר לי'", מדגישה זוהר. "זה מנגנון בחירה מאוד עתיק של המוח. דרך הריח הגוף בודק התאמה גנטית, רמות הורמונליות, ואפילו סימנים כלליים לבריאות, הרבה לפני שאנחנו בכלל מודעים למה שקורה".

לדבריה, זו הסיבה שריח יכול להפיל קשר גם כשהכול נראה מושלם על הנייר. "את יכולה לצאת מדייט ולהגיד: היה נעים, הוא חכם, מצחיק, נראה טוב, אבל משהו שם לא קרה. הרבה פעמים זה הריח. הגוף כבר קיבל החלטה".

הדוגמה המחקרית הידועה ביותר לכך היא "ניסוי החולצות" משנות ה-90, שבו נתנו לגברים לישון כמה לילות עם חולצות כותנה - בלי בושם, דאודורנט, סיגריות או אוכל חריף. רק ריח הגוף הטבעי שלהם. אחר כך נתנו לנשים להריח את החולצות ולדרג את רמת המשיכה שלהן. התוצאות היו חד משמעיות: נשים נמשכו לחולצות של גברים שהמערכת החיסונית שלהם הייתה דווקא שונה משלהן.

למה? "כי אנחנו רוצים השבחה של הגנים. מישהו שישלים אותנו גנטית. אתה תמיד נמשך לבן אדם שגנטית אמור להשלים אותך". זו לא רומנטיקה - זו ביולוגיה.

הנשיקה שמבהירה הכול

אחת הנקודות הקריטיות ביותר היא הנשיקה. "הרבה נשים מספרות לי: עד הנשיקה הייתי בטוחה שיש משיכה, ואז פתאום הגוף ממש נדחה", אומרת זוהר. "הנשיקה מפעילה את קולטני הריח בצורה הכי ישירה, ושם כבר אי אפשר להתווכח עם התחושה".

לדבריה, ריח גוף טבעי שמתאים לנו יכול לעורר תחושת ביטחון, רוגע, שייכות ואפילו תחושת "בית". אבל כשאין התאמה, התחושה הפוכה לגמרי. "זה לא עניין של טעם אישי או פינוק", היא מדגישה. "הגוף מתכווץ, יש רתיעה, לפעמים אפילו בחילה. ומשם קשה מאוד להמשיך".

ההבדל הקריטי: ריח גוף מול ריח נקודתי

כאן נכנסת הבחנה קריטית: ריח גוף טבעי, זה שמגיע מהעור ומההפרשה הטבעית של הגוף, הוא לרוב עניין עמוק ובלתי ניתן לשינוי. לעומת זאת, ריח מהפה, זיעה חריגה או ריח שנגרם מסטרס, תרופות, תזונה או בעיה רפואית - הם לרוב נקודתיים וברי טיפול.

"עם ריח גוף אין מה לעשות", אומרת זוהר בכנות. "גם אם נשים בושם, נתקלח עשר פעמים ביום - בסוף זה הריח הטבעי, והגוף שלך או מתחבר אליו או לא. אבל ריח מהפה? ברוב המקרים זה משהו רפואי או זמני, שאפשר וצריך לטפל בו". 

כשיש ריח - אבל יש גם פוטנציאל

בדייטים ראשונים, ריח לא נעים עלול לטרפד קשר עוד לפני שנוצר בסיס של ביטחון. מצד שני, שתיקה מוחלטת גם היא בעייתית. "אי אפשר להבליג לאורך זמן", מסבירה זוהר. "זה פוגע באינטימיות, במגע, בקרבה. הצד השני מרגיש שמשהו נסגר, אבל לא מבין למה, וזה שוחק מאוד".

אז איך בכלל אומרים דבר כזה?

לדברי הדר זוהר, הדרך שבה מעלים את הנושא חשובה לא פחות מהנושא עצמו. "ריח הוא עניין מאוד מביך, ולכן כל טעות בטון או בעיתוי יכולה לגרום לצד השני להיסגר", היא מסבירה. "המטרה היא לא לבקר, אלא לתקשר מתוך רגישות, חיבור ואחריות".

בדייטים ראשונים: כאן הכל צריך להיות עדין במיוחד. "הצעה של מסטיק היא פתרון מצוין", אומרת זוהר. "הרבה פעמים הצד השני כבר מבין לבד, ואם הוא שואל אפשר להעביר את האחריות אלינו ולהגיד בפשטות: 'אני קצת רגישה לריחות'".

אחרי כמה דייטים: בשלב שבו כבר יש חיבור ראשוני, אפשר להיות מעט יותר ישירים - אבל עדיין ברוך. "אפשר להגיד משהו כמו: 'יש משהו קצת רגיש שחשוב לי לשתף אותך. זה קשור אליי, אני מאוד רגישה לריחות, ולפעמים כשאנחנו מתקרבים אני מרגישה משהו שלא נעים לי. חשוב לי להגיד את זה כדי שתבין למה אני לפעמים מתרחקת'". לדבריה, עצם ההסבר מונע פרשנויות פוגעניות ותחושת דחייה לא מוסברת.

בקשר ממושך יותר: בשלב הזה הגישה משתנה לגמרי. "כאן זה כבר 'אנחנו'. אפשר להגיד: 'אנחנו ביחד בזה. בוא נבדוק, נטפל, נלך לרופא אם צריך'. כשמציגים את זה כמשהו משותף, זה דווקא יכול לקרב מאוד". 

לעיתים אפשר גם להשתמש ברמיזות רכות: "קניתי לך סבון שאני מתה על הריח שלו", או "בא לך שנבחר יחד בושם?". זה מעביר מסר של יחד, לא של ביקורת. 

בכל שלב חשוב שהטון לא יהיה בוטה או מעליב - לא “"אני חייבת להגיד לך משהו נורא", או "תקשיב, זה בלתי נסבל".

"טון רך, פשוט, אנושי. ובסוף לזכור - כשאומרים את זה נכון, אנחנו באמת עושים לבן אדם טובה".

ואם הביקורת מופנית אליי?

גם כאן, זוהר מציעה שינוי נקודת מבט. "כשמישהו מעז להגיד לך דבר כל כך מביך, זה לא סימן שהוא נגדך - אלא שהוא סומך עלייך. זו אינטימיות. זה לא נעים לשמוע, אבל לפעמים זו גם מתנה, כי זה מסביר דחיות או ריחוק שחווינו בלי להבין למה".

התגובה הבריאה, לדבריה, היא לא התגוננות אלא הקשבה.

"אפשר להגיד תודה, לבדוק, לטפל. בסוף, זו הדרך היחידה ליחסים בריאים, כאלה שאפשר לדבר בהם גם על הדברים הרגישים באמת". 

השורה התחתונה

ריח הוא לא פרט שולי ולא גחמה. הוא שפה ביולוגית עמוקה שמשפיעה על משיכה, אינטימיות וקרבה. ההבדל בין קשר שנקטע לבין קשר שמעמיק עובר לא פעם ביכולת לדבר על זה ברגישות, בעיתוי נכון, ובכנות שלא פוגעת - אלא מחזקת.