"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

טרנד הדייטינג הזה רעיל במיוחד - ואתם צריכים להכיר אותו

טרנד חדש בשם "זיוף העתיד" מתמקד בפיזור הבטחות שווא שנשמעות טוב, בנוגע לתוכניות עתידיות משותפות • בניגוד לגזלייטינג, הטרנד אינו מטיל ספק בזיכרון או ברגשות שלכם - אבל הוא לא פחות גרוע

,עודכן
0השמעה
טרנד הדייטינג שעלול להטעות אתכם. צילום: GettyImages

טרנד דייטינגחדש ורעיל מתמקד ברגע שבו אתם יוצאים לדייט עם אדם חדש שבמהלך הפגישה זורק בלי לחשוב משפטים כמו "כשניסע לאיטליה שנה הבאה" או "אתה תאהב את ההורים שלי". זה מרגיש מחמיא, אבל מאחורי האמירות האלה מסתתרת אמת רעילה ובעייתית.

אם זה נשמע לכם מוכר, ברוכים הבאים לעידן של "זיוף העתיד" (Future Faking) - התנהגות דייטינג שהפכה למדוברת מאוד ברשת לאחרונה ומתחילה להיות נפוצה יותר מבעברבדייטים.

הטרנד עוסק בפיזור הבטחות עתידיות ושקריות,צילום: istockphoto

מה זה בדיוק "זיוף העתיד"?

זיוף העתיד קורה כאשר מישהו מצייר תמונה של עתיד משותף, מדבר על מחויבות, שלבים רגשיים וביטחון רגשי, אבל בלי שום כוונה אמיתית לעמוד בהבטחות הללו. תחשבו על הבטחות גדולות בהתחלה, שפה של "העתיד הרחוק" לפני שיש בסיס אמיתי.

בניגוד לגזלייטינג, שמתערב בחוויית המציאות שלכם, זיוף העתיד פוגע בתקווה שלכם. הוא תופס אתכם לא במה שיש, אלא במה שיכול להיות. וזאת בדיוק הסיבה שהוא כל כך אפקטיבי.

זה מרגיש טוב בהתחלה

בואו נודה באמת: דייטינג זה מתיש. בין שיחות הווטסאפ הבלתי נגמרות, להכיר מישהו שמרגיש בטוח בנו זו תחושה מרעננת. אנשים שעושים "זיוף עתיד" משקפים לכם את הרצונות שלכם. הם מדברים על בלעדיות, יציבות ועומק רגשי בהתחלה, מה שגורם לכם להרגיש מוערכים.

"זיוף העתיד" מרגיש טוב בהתחלה,צילום: GettyImages

הדור הצעיר יותר יוצא לדייטים עם כוונה, ומדבר יותר על רצון למחויבות, במקום להיכנס ליחסים לא ברורים. זיוף עתיד משגשג בסביבה הזו. זה יכול להישמע כמו בגרות רגשית, אבל ללא החלק שבו המילים הופכות למעשים.

איך זיוף העתיד שונה מגזלייטינג?

גזלייטינג קשור להכחשה ועיוות המציאות. אומרים לכם שמשהו לא קרה כשהוא כן קרה. ממעיטים ברגשות שלכם, ומטילים ספק בזיכרון שלכם.

זיוף העתיד, לעומת זאת, פועל בתחום הדמיון. כאשר אתה מתעמת איתם בהמשך, הם עשויים לומר שהם "התכוונו לזה בזמנו" או שהדברים "פשוט השתנו". טכנית, הם לא מכחישים כלום בצורה ישירה. אבל רגשית, הנזק יכול להרגיש אותו דבר.

הנזק של זיוף העתיד דומה לזה של גזלייטינג,צילום: istockphoto

למה הטרנד הזה נפוץ עכשיו?

בעידן אפליקציות ההיכרויות, רגשות חזקים והצהרות נועזות בולטים בתוך ים של שיחות שטחיות. נוסף על כך, חוסר הסבלנות שלנו, שמחמיר על ידי תשישות, בידוד חברתי ולחץ למערכת יחסים משמעותית, יוצר קרקע פוריה לזיוף העתיד.

יש גם אמת יותר רכה, אבל אולי לא כל כך נוחה: לא כל מי שמשתמש ב"זיוף העתיד" עושה זאת בכוונה רעה. יש אנשים שרוצים באמת חיבור, אבל פוחדים מהמעשים שמגיעים לאחר מכן. אחרים אוהבים את הפנטזיה של מחויבות יותר מאשר את המציאות של התנהלות עקבית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר