"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
כשהכיעור הופך לאטרקטיבי: הכירו את הטרנד החדש של הדייטינג
טרנד הדייטינג החדש "שרקינג" מציע לצאת עם בני זוג פחות מושכים במטרה לזכות ליחס טוב יותר • אבל מומחי זוגיות מזהירים: הקסם ההוליוודי לא תמיד מתממש במציאות, ורבים מספרים שההימור על "פחות יופי, יותר לב" הסתיים באכזבה
לפחות הוא טוב לב. צילום: יח"צ

כשהכיעור הופך לאטרקטיבי: הכירו את הטרנד החדש של הדייטינג

טרנד הדייטינג החדש "שרקינג" מציע לצאת עם בני זוג פחות מושכים במטרה לזכות ליחס טוב יותר • אבל מומחי זוגיות מזהירים: הקסם ההוליוודי לא תמיד מתממש במציאות, ורבים מספרים שההימור על "פחות יופי, יותר לב" הסתיים באכזבה

,עודכן
0השמעה
[object Object]

טרנד חדשבעולם הדייטינגהמכונה Shrekking (שרקינג) מתפשט ברשתות החברתיות ותופס תאוצה בשיחות ובפוסטים ויראליים. המונח משקף בחירה מודעת לצאת עם בני זוג שאינם נתפסים כמושכים מבחינה חיצונית, מתוך מחשבה שכך תתקבל יציבות זוגית ויחס טוב יותר.

השם נגזר מסרט האנימציה "שרק" (2001), שבו הנסיכה פיונה מוצאת אהבה לצד המפלצת הירקרקה. הניו יורק פוסט מסביר כי מדובר באסטרטגיה של "להסתפק בפחות" במראה, מתוך תקווה שהחיסרון החיצוני יקוזז באופי נדיב ואמין.

האם החיסרון החיצוני יקוזז באופי נדיב ואמין?,צילום: יח"צ

אמה האת'ורן, מומחית למערכות יחסים באתר Seeking.com, אמרה בראיון ל־USA Today כי ההנחה הזו שגויה ומסוכנת: "במציאות, מראה ואופי אינם קשורים, ואם מישהו מתייחס אליך בצורה גרועה, עליו להיחשב בלתי אטרקטיבי עבורך בלי קשר למראה". לדבריה, רבים שניסו את השיטה גילו כי במקום לצאת נשכרים, הם חשים חרטה.

גם איימי צ'ן, מאמנת דייטינג ומחברת הספר Breakup Bootcamp: The Science of Rewiring Your Heart, טענה כי ההיגיון שמאחורי התופעה פגום. בראיון לאתר הברזילאי Clarín, היא הדגישה שמשיכה פיזית חשובה בקשר זוגי, אך היא אינה אמורה להוות מדד הפוך ליחס טוב.

עצם הפופולריות של המונח מעידה על מגמה תרבותית רחבה יותר. במטאפורה ציורית אמרה: "בקו העלילה הזה את יוצאת עם מפלצת, אבל לא מקבלת את היחס של נסיכה".

עדויות של גולשים ברשתות חיזקו את דברי המומחים. רבים דיווחו על אכזבה כאשר גילוי הלב והיחס הטוב שציפו לו לא התממש.

המומחים מציעים להפוך את החוויה להזדמנות ללמידה. צ'ן ממליצה להשתמש במפגשים כושלים כאלה כדי להבהיר מהם "הבלתי ניתנים למשא ומתן" במערכת יחסים - ערכים, זמינות רגשית, מחויבות - ולא להסתמך על מראה חיצוני כקריטריון.

היא קראה למי שחווה "שרקינג" לא לחזור בהכרח לדייטים רק עם אנשים הנתפסים כאטרקטיביים באופן קונבנציונלי, אלא לשפר את היכולת להעריך עומק ואופי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו