מחקר חדש: נשיקות עלולות להעביר דיכאון בין בני זוג

האם ניתן "להידבק" בדיכאון דרך נשיקות או חיים משותפים? מחקר בינלאומי חדש שנערך בקרב 268 זוגות נשואים טריים מצביע על קשר מדאיג בין העברת חיידקי פה לבין התפתחות של תסמיני דיכאון, חרדה והפרעות שינה – כך מדווח ה- Bild הגרמני.

צוות המחקר, שכלל מדענים מאיטליה, הודו, איראן ובריטניה, עקב במשך שישה חודשים אחרי זוגות שבהם אחד מבני הזוג סבל מדפוס דיכאוני-חרדתי (DA) שכלל נדודי שינה, דיכאון וחרדה ברמה בינונית, בעוד בן הזוג השני היה בריא בתחילת המחקר.

החוקרים לקחו דגימות רוק ביום הראשון ובתום ששת החודשים, מדדו את רמות הורמון הסטרס קורטיזול ובחנו את הרכב המיקרוביום (האוכלוסייה החיידקית) בפה. במהלך התקופה, לא הופעל כל שינוי באורח החיים של המשתתפים.

הממצאים היו ברורים: בני הזוג הבריאים פיתחו תסמינים חדשים של דיכאון, חרדה והפרעות שינה. בקרב נשים בריאות שגרו עם בן זוג הסובל מהתסמונת, רמות הקורטיזול קפצו מ־11.3 ננוגרם למיליליטר ל־20.8 – נתון המעיד על עלייה ניכרת במתח הנפשי.

החוקרים מצאו גם דמיון הולך וגדל בהרכב החיידקים בפה בין בני הזוג, כולל עלייה בזנים כגון Fusobacteria ו־Campylobacterota, שידועים בקשר שלהם להפרעות נפשיות. חיידקים נוספים, כמו Clostridia, Veillonella ו־Bacillus, נמצאו בשכיחות גבוהה יותר בקרב זוגות עם תסמינים תואמים.

באמצעות ניתוח רגרסיה, החוקרים הצליחו לקשר כשליש מהשינויים במצב הנפשי של המשתתפים לשינויים בהרכב החיידקי בפה. ההשפעה החזקה ביותר נרשמה אצל נשים.

לפי Bild, החוקרים משוכנעים כי העברת חיידקים דרך נשיקות, ארוחות משותפות, או אפילו מגע עם מברשות שיניים עלולה להוות מנגנון בלתי צפוי של "הדבקה רגשית" בתוך מערכות יחסים קרובות – סוג של סנכרון פיזיולוגי שעד כה לא נחקר לעומק.

המחקר מצטרף לשיח הגובר סביב ציר המיקרוביום-מוח, כלומר הקשר בין מיקרואורגניזמים בגוף לבין תפקודים נוירולוגיים. החוקרים סבורים שהבנה טובה יותר של הקשר בין הרכב החיידקים להפרעות נפשיות עשויה לשנות את שיטות הטיפול המקובלות – כולל שימוש בפרוביוטיקה או טיפולי שיפור היגיינת הפה כתוספת לטיפול בדיכאון וחרדה.

עם זאת, החוקרים מציינים גם מגבלות: הסימפטומים של המשתתפים הוערכו באמצעות שאלונים בלבד, והקורטיזול נמדד רק פעם אחת ביום – דבר שיכול להשפיע על הדיוק. בנוסף, לא נבדק כיצד בדיוק התרחש "הסנכרון החיידקי", ומה הייתה השפעתם של תזונה משותפת, סביבת מחיה או תדירות האינטימיות.

בהצהרה שפורסמה גם באתר החדשות הפורטוגלי, SAPO, ציינו החוקרים כי "חיים לצד בן זוג הסובל מדיכאון או מחוסר שינה עלולים לשבש שגרה, לפגוע בשינה ולהגביר סטרס רגשי". בעתיד, יהיה חשוב לבדוק האם גם ילדים להורים הסובלים מתסמינים דומים נחשפים לאותן השפעות דרך אותו מנגנון.

המחקר פותח כיוונים חדשים בתחום הקשר בין בריאות נפשית והרכב החיידקים בפה, ומציב שאלה מטרידה: עד כמה אנחנו באמת שותפים למצב הרגשי של מי שחי איתנו – גם ברמה הביולוגית.